הנקראות ביותר

"יש כיף במשחק"

ליליאן ברטו ("תמונות מחיי נישואין") ודביר בנדק ("הנהג של מיס דייזי"), שזכו בפרסי הבימה בסוף השבוע, מדברים על התפקידים שהם מגלמים ועל ההזדהות שלהם עם הדמויות > רותי זוארץ

פרסים בסך 65 אלף שקל חולקו ביום שישי האחרון ל-14 שחקנים, יוצרים ועובדים בתיאטרון הבימה.

רמי הויברגר זכה בפרס השחקן המצטיין ע"ש הדסה ורפאל קלצ'קין, בסך 7,500 שקל, על תפקידיו בהצגות "תמונות מחיי נישואין" ו"אנה קרנינה".

ארבעה פרסים, כל אחד בסך 5,000 שקל, חילקה אגודת הידידים של התיאטרון מקרן אורה גולדנברג: תמיר גרינברג זכה בפרס היוצר ע"ש שמעון פינקל על כתיבת המחזה "חברון"; לילאן ברטו קיבלה את פרס השחקנית המצטיינת ע"ש אהרון מסקין על תפקידה בהצגה "תמונות מחיי נישואין";

הילה וידור ואפרת אביב חלקו יחד את פרס שחקניות הדור הצעיר ע"ש אורה גולדנברג. וידור על תפקידיה בהצגות "סונטת סתיו" ו"אנה קרנינה", ואביב על תפקידה ב"חברון".

הבימאים אורלי רביניאן, שי פיטובסקי, שיר פרייבך, אולג רדובילסקי וקרן קוך זכו בפרס ע"ש שרגא בר (2,000 שקל לכל אחד), על בימוי חמשת המחזות הפוליטיים הבריטיים שהועלו במסגרת הפסטיבל שהתקיים בתחילת החודש, בשיתוף התיאטרון הלאומי הבריטי.

יעקב כהן קיבל את פרס השחקן המצטיין באדיבות תיאטרון הצפון (5,000 שקל) על תפקיד הנהג בהצגה ה"הנהג של מיס דייזי" ועל עשור של עבודה ללא הפסקה ויותר מ-1,000 הצגות - הישג ראשון מסוגו בתיאטרון הישראלי - ב"בוסתן ספרדי" שבכיכובו.

דביר בנדק זכה בפרס שחקן המשנה המצטיין ע"ש שמואל סגל על תפקידו בהצגה "הנהג של מיס דייזי" (10,000 שקל) באדיבות קרן רבינוביץ' לאמנויות.

"אני משחק בהבימה כבר 11 שנים, ואני שמח שהחליטו לתת לי פרס, ועוד על הצגה שאני אוהב במיוחד", אומר בנדק. "אנחנו שלושה שחקנים בהצגה, דבר שהוא נורא ביתי ואינטימי. יעקב כהן וליא קניג הם בית ספר למשחק ופרטנרים נפלאים. הם יודעים להקשיב באמת, מה שלא מקבלים בדרך-כלל מפרטנרים בתיאטרון".

*התפקיד הזה יוצא דופן עבורך?

"תפקיד הבן של מיס דייזי מוביל מהלך בעלילה, ויש משהו מאוד מתגמל בכך שהגזענות נעלמת ונוצרת חברות בינו לבין הנהג, ויש כיף במשחק. זה לא קורה בהרבה תפקידים אחרים".

"כיף לדעת שאת עושה משהו שאת אוהבת ושמעריכים אותך", אומרת ליליאן ברטו על זכייתה על תפקידה ב"תמונות מחיי נישואין". "זו הצגה לא קלה שנמשכת שעתיים ורבע, שבה משתתפים שני שחקנים, והיא מתקבלת טוב גם בפריפריה".

*איך את מסבירה את הצלחת ההצגה?

"ההצגה מדברת על נושא שמשותף לכולם - זוגיות, אהבה ובדידות. כשהתחלנו בחזרות הייתה לי הרגשה שזה יתקבל טוב, אבל לא דמיינתי עד כמה. גם הדמות, מריאן, אהובה עלי. היא אישה מקסימה, אישה שמשתנה, מפתחת מודעות עצמית. מריאן יורדת לשפל המדרגה בעקבות העזיבה של בעלה יוהן, ואין לה ברירה אלא לעלות משם. היא כותבת לעצמה והיא בטיפול, היא שואלת את עצמה שאלות".

*את מזדהה איתה?

"כן, בהרבה מקומות. יצא לי לחוות כאב שבא מתוך אהבה, כמו כולם. מריאן כל-כך מגוונת, שכמעט בכל נקודה אני מזדההאיתה".

*זו מעמסה או זכות להיות באהבה גדולה?

"אני חושבת שזו זכות. זוגיות היא לפעמים מעמסה באותה מידה שהיא זכות, ואני חושבת שההצגה מדברת על זוגיות בדרך מפוכחת ובוגרת, היא מדברת על החיים כמו שהם. היא לא מתייפייפת ולא מנסה להציג דברים באור ורוד, ולכן היא הצגה אמיתית, קשה וגם נהדרת".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות