ביהמ"ש: משפטו של משה קצב לא יצולם ולא ישודר ברדיו מחשש לשיבוש הדיון

בית משפט השלום בירושלים דחה בקשה של כלי תקשורת לצלם ולשדר ברדיו את משפטו של נשיא המדינה לשעבר ; קבע כי למרות העניין הציבורי הרב במשפט, יש להעדיף את ניהולו התקין של ההליך

בית משפט השלום בירושלים דחה בקשה של כלי תקשורת לצלם ולשדר ברדיו את משפטו של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב. "המקרה שלפנינו אינו נמנה על אותם 'מקרים חריגים ויוצאי דופן בעלי עניין ציבורי מיוחד', שבהם יש להעדיף את העניין הציבורי, רב ככל שיהיה, על-פני ניהולו התקין של ההליך", קבעו השופטים שולמית דותן, שמעון פיינברג ואריה רומנוב.

את הבקשה הגישו חברת החדשות של ערוץ 2 ורשת ב' של קול ישראל. אלה ביקשו להתיר את שידור ישיבת המשפט הראשונה, שבה יציגו הצדדים לשופטים את הסדר הטיעון ובו אמור קצב להודות ולהיות מורשע.

לטענתן, מדובר במשפט שהוא "בעל חשיבות ועניין ציבורי מהמדרגה הראשונה" והוא נמצא במוקד התעניינותו של הציבור הרחב, ושידור חי יאפשר להעביר לציבור את המתרחש באולם באופן בלתי אמצעי.

הרכב השופטים של קצב דחה את הבקשות מבלי לבקש אפילו את תגובת הצדדים (המדינה וקצב). הם ציינו את "המקרים הספורים" בהם נעתרו בתי המשפט וגופים מעין שיפוטיים להתיר סיקור אלקטרוני ישיר, ובהם משפט אדולף אייכמן, משפט איוון דמיאניוק, הקראת הכרעת הדין של השר לשעבר אריה דרעי ודיוני ועדות החקירה הממלכתיות בראשות מאיר שמגר (רצח רבין) ותיאודור אור (מהומות אוקטובר 2000).

מקרים חריגים

השופטים ציינו כי ועדת ביניש לבחינת הפתיחה של בתי המשפט בישראל לתקשורת אלקטרונית, המליצה שלא לשנות מהמצב הקיים, לפיו רק "במקרים חריגים ויוצאי דופן בעלי עניין ציבורי מיוחד, יש לשופטים גם כיום סמכות להתיר סיקור כאמור". לכן, קבעה הוועדה, "תוסיף לחול חזקה דה-פקטו נגד מתן היתרים לסיקור אלקטרוני של הליכי משפט שאינם הליכי בג"ץ. המלצת הוועדה היא, כי בכל מקרה אין להתיר כניסת תקשורת אלקטרונית לאולמות המשפט בהליכים דיוניים בהם נשמעים עדים".

במקרה זה, קבעו השופטים, החשש שבסיקור הדיון יהא כדי להשפיע לרעה על התנהלות ההליך, ולהסיטו מן המסלול בו הוא צריך להתנהל, הינו חשש ממשי. בנוסף, לדבריהם, מאחר שמדובר בעבירות מין ובעניינים שבינו לבינה, המחייבים זהירות יתירה בשמירה על פרטיותם וכבודם של הנוגעים בדבר, "שידור חי של פרטי הישיבה קבל עם ועדה, אינו עולה בקנה אחד עם הזהירות הנדרשת האמורה".

לבסוף קבעו, שדחיית הבקשות אינן פוגעות בחופש העיתונות או בזכות הציבור לדעת, משום שנציגי התקשורת אינם מנועים מלנכוח באולם, מלסקר את הדיון, ומלהביא לידיעת הציבור את הנעשה בין כתלי בית המשפט. (ת.פ. 5735/08).