שר הפנים, מאיר שטרית, חתם בשבוע שעבר על התקנה החדשה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, שתאפשר לשוב ולבנות מרפסות חופפות בבנייני מגורים.
מזה 16 שנה קבע חוק התכנון, כי בבניין מגורים תהיינה מרפסות לסירוגין (מרפסות קופצות). מי שלא בקיא בתכנון אדריכלי יכול לטעות ולחשוב שמדובר בחשיבה יצירתית או עיצובית מעניינת, אולם חוק זה חוקק במטרה אחת בלבד - למנוע ולהקשות על הדיירים "לסגור" מרפסות ולמנוע הפיכתן לחלק מחלל הדירה.
בפועל תבע החוק מהאדריכלים מאמץ מיוחד כדי לתכנן בניינים שחזותם לא תהיה תזזיתית ותיצור "חוסר שקט". כאשר התרבו בנייני המגורים בהן המרפסות פתוחות, פרחה מחדש המרפסת בדירה הישראלית, הדייר למד להנות מאיכויותיה וכיום אין דירה מתוכננת בלי מרפסת שמש, ומאידך קשה למכור דירה ללא מרפסת.
החוק החדש, המאפשר לחזור למרפסות הבנויות האחת מעל השנייה, יוצר הזדמנות פז לחזור לעיצוב שקט, נינוח ואסתטי, כפי שהיה קיים בתקופת הבאוהאוס. בעוד חוק המרפסות הקודם יצר אדריכלות חיצונית פחות אסתטית של בנייני המגורים עם מרפסות תזזיתיות ועיצוב "עצבני", בא החוק החדש ותיקן את העיוות העיצובי הזה.
החוק החדש בא לתקן עוול מסוים ולבטל סוג של אדריכלות מלאכותית, שנולדה מחוק שכל תפקידו נועד למנוע את סגירת המרפסות. ללא ספק, האתגר העומד בפנינו האדריכלים מעתה הוא כיצד לתכנן מרפסות בעלות ערך מוסף גבוה לדיירים, ובכך למנוע את המוטיבציה לסגירתן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
