הנקראות ביותר

מהפכה: נשים עובדות זכאיות לניכוי מס על חלק מהוצאות הטיפול בילדים

נשים רבות חיכו להכרעה בערעור העקרוני של עו"ד ורד פרי, שביקשה להכיר לצרכי מס בהוצאות הטיפול בילדיה ; בפסק דין מהפכני הכיר ביהמ"ש המחוזי בניכוי חלק מההוצאות ; המשמעות: חיסכון במס של אלפי שקלים בשנה ; רשות המסים: נערער לעליון ; פרשנות: ניצחון חלקי

במשך כמעט 4 שנים חיכו נשים רבות להכרעה בערעור העקרוני שהגישה עו"ד ורד פרי, בו ביקשה לקבל את הפרשנות שהוצאות טיפול בילדים הן הוצאות מוכרות לצרכי מס. בסוף השבוע ניתן פסק הדין, המהווה ניצחון חלקי לנשים. השופט מגן אלטוביה התיר בניכוי חלק מהוצאות ההשגחה על ילדים. בניגוד למקובל לחשוב, אגב, לא רק נשים עצמאיות יכולות לנכות הוצאות מהכנסותיהן בעבודה, אלא גם שכירות ובלבד שלא קיבלו מהמעביד החזר עבור הוצאות אלה.

מאבקים עקרוניים אינם זרים עבור עו"ד ורד פרי, בעלת משרד עצמאי בתחום הנזיקין והביטוח. בעבר היא היתה בין העותרים לבג"ץ נגד המשמרת השנייה בבתי המשפט, שהנהיג שר המשפטים. בהמשך היתה לראשונה המערערת על החלטת פקיד השומה שלא להכיר בהוצאות הטיפול בשני ילדיה. בדו"חותיה לשנים 96'-98' היא כללה את הוצאות המעון לבתה, והדו"חות אושרו. אלא שב-99' נמלך פקיד השומה בדעתו וסירב להכיר בהוצאות בסך עשרות אלפי שקלים. השגתה של פרי נדחתה והיא עירערה למחוזי.

במאבק העקרוני יוצגה פרי באמצעות עוה"ד ד"ר משה שקל, לאה טבע-עכו ויניב שקל ממשרד שקל ושות', אליהם הצטרפו עו"ד גלי עציון מהלשכה המשפטית של נעמ"ת ועו"ד הלית כהן מהמחלקה המשפטית בשדולת הנשים. גם לשכת עוה"ד הודיעה על תמיכתה בערעור.

הוצאה שהיא כורח

לפי סעיף 17 לפקודת מס הכנסה, הוצאה תוכר לצרכי מס רק אם "הוצאה לצורך ייצור ההכנסה בשנת המס", ואם היא פירותית, כלומר נועדה לשמירה על הקיים ולא ליצירת יתרון מתמיד. הפקודה אוסרת ניכוי הוצאות פרטיות. פרי טענה, שבמשפחה בה שני בני הזוג עובדים, ההורים נאלצים לשכור שירותי מטפלת/מעון בשעות עבודתם, וכי מדובר בהוצאות שהן כורח ולא מותרות, אחרת אחד ההורים (בדרך כלל האם) לא יוכל לצאת לעבוד. לדבריה, הוצאות ההשגחה אינן הוצאות פרטיות, שכן שירותי ההשגחה נשכרו שלא על מנת לספק את צרכי חייה הפרטיים, אלא משיקולים עסקיים גרידא.

פקיד השומה טען, באמצעות עוה"ד אהובה סימון ומאיר פורת מפרקליטות מחוז ת"א, שלא מדובר בהוצאה הכרחית ובוודאי לא בהוצאות שהוצאו "בייצור ההכנסה". לחלופין טען שמדובר בהוצאה בעלת מרכיב פרטי מהותי או לפחות הוצאה מעורבת שהתרתה אסורה בלא הסדר מפורש בחוק.

השגחה על ילדים היא חלק ורכיב במהותה של הורות, ציין השופט אלטוביה. לצורך הדיון הוא הניח שלילדים צומחת טובת הנאה חברתית, התפתחותית, פסיכולוגית, השכלתית וכיו"ב בעת שהותם במסגרות השגחה כגון מעונות יום, גנים, פעוטונים, מועדוניות ואף בנוכחות שמרטף, וכי טובת הנאה זו הולכת וגדלה עם התבגרותם.

הוא הבהיר שכל הוצאות ההשגחה בגין "העשרה ישירה" כמו הוצאות לימוד, חוגים ופעילויות העשרה אחרות, הן הוצאות אישיות ופרטיות שאינן מותרות בניכוי, משום שהן נועדו להעניק יתרונות מתמידים לילד, ורכיב ההשגחה במקרה זה הוא משני ונבלע בתוך היתרונות האישיים והאחרים שאינם "עסקיים" ועל כן אינם מותרים בניכוי בלא היתר מפורש בחוק.

המחלוקת נגעה להוצאות השגחה שאינן הוצאות העשרה ישירה. "העשרה עקיפה זו הולכת היא אחר העיקר שהיא ההשגחה ומשנית לו. פעוט או ילד הנמצא במעון יום מ-7:30 בבוקר ועד שעות אחר הצהריים המאוחרות, יום אחר יום, נמצא שם לא משום היתרונות הצומחים לו מכך, אלא משום שהוריו לא היו יכולים לעשות לפרנסתם, לו היו הם צריכים להשגיח עליו בשעות אלו. תלמיד הנותר בשעות אחר הלימודים במועדונית, במקום לחזור לביתו, עם כל ההנאה המסוימת שיש בכך, הרי שהוא נותר שם משום שהוא זקוק להשגחה בעת שהוריו נמצאים בעבודה".

מדובר, הוסיף אלטוביה, "בהוצאה שהיא כורח לשם היציאה לעבודה ולמשך ביצועה מחד, ומאידך ההוצאה מקפלת בתוכה מרכיב מסוים שהוא אישי, שניתן ליחסו לטובת ההנאה הצומחת לילד ולהוריו. הוצאות אלו מוצאות משום שהנישום נאלץ לעשות כן כדי שיתאפשר בידו לייצר את הכנסתו". באותה מידה, "בחירת משרד לפעילות רואה חשבון המשקיף אל הנוף, משום שבעליו חובב נוף מושבע, לא ישלול את זכות הנישום לנכות את דמי השכירות, אם אכן שימוש המשרד לשם ייצור הכנסה".

בניגוד לעמדת פקיד השומה, קבע אלטוביה כי הוצאות ההשגחה הן גם הכרחיות וגם משמשות בייצור ההכנסה. לדבריו, "ניתן לערוך תחשיב המסווג את רכיב ההשגחה (עלות כוח האדם, עלות אחזקת המבנה וכד') מול הרכיבים האישיים (מדריכים מקצועיים, חומרי משחק, ספרות, הוצאות לפעילות ייחודית, חומרי גלם בפעילות יצירה וכד', ובכלל זה עלות פעילות העשרה מובהקת, עלות מטפלים בעלי הכשרה ייחודית)" וכך להכיר רק בעלות ההשגחה ולנטרל את הרכב האישי.

העשרה אישית

משנוטרלו הוצאות ההעשרה הישירה, הוצאות ההעשרה העקיפה נמוכות הן ביחס להוצאות ההשגחה שהן ההוצאות העיקריות. "מחצית מתשלומי ההורים החודשיים, ניתן לראותם כתשלומים שנועדו לכסות, בין השאר, את שכירות המבנה, אחזקתו, שכר צוות ההשגחה, הצוות האדמיניסטרטיבי והתחזוקתי וכד', ובמוסדות פרטיים אף את חלק הרווח הנובע לבעלים, בשל פעילות ההשגחה שההוצאות בגינה מהוות הוצאות בייצור הכנסה. מקום בו התשלום בגין ארוחות הילדים משולמות בנפרד (במובדל מכיבוד קל), שהוא הוצאה שאינה מותרת בניכוי, ניתן ליחס שני שלישים מהתשלום המשולם כתשלום בגין ההשגחה".

השגחה

עוד קבע, שזהו הדין "באשר למועדונית אחר הצהריים. דומה כי עיקר ההוצאה נועדה לשם השגחה ובוודאי ששני שלישים הימנה הם בגין השגחה (השליש האחר מביא בחשבון את טובת ההנאה האישית לרבות ארוחה). עוד ניתן לקבל כי דמי שמרטפות בבית, דמי מטפלת בבית, מיועדים כולם כשכר השגחה". מאחר שפרי לא ביקשה לנכות הוצאות בגין קייטנה, אלטוביה לא הכריע בכך, אך ציין ש"ההוצאה בגין קייטנה מצריכה בחינה נפרדת בגלל אופייה הייחודי, אשר ברגיל יהא קרוב יותר לפעילות המהווה העשרה אישית".

הפקודה מאפשרת לנכות הוצאות ברמה סבירה בלבד. לפי אלטוביה, "עלות ההשגחה במוסדות כגון מעונות ויצ"ו ונעמ"ת, יכולה לשמש אמת מידה מקום שפקיד השומה סבור כי ההוצאות שהוצאו בפועל חריגות במידה ניכרת מהמתבקש ועל כן בלתי סבירות".

הוא דחה את טענת פקיד השומה, לפיה ההסדרים בדבר נקודות הזיכוי במס לנשים עובדות וקצבאות הילדים דוחים הכרה בהוצאות הטיפול, משום שמדובר בהטבת מס כפולה. מדובר ב"הסדרים בעלי תכלית חיצונית לתכלית הפקודה, למטרות לבר-פיסקאליות", נימק אלטוביה. גם העובדה שבשנים האחרונות הועלו כמה הצעות חוק שביקשו להתיר ניכוי הוצאות טיפול בילדים, אינן מעידות שהדבר אינו אפשרי כיום, הוסיף השופט. "האם בכך מתבקשת המסקנה כי המחוקק סבור כי בלא התערבותו אין להתיר ההוצאה? מסופקני. מה גם שהיקש זה אינו תורם למעשה הפרשני ואינו יכול לפגום בעקרון הבסיסי, כי הוצאה שהיא בייצור הכנסה, מותרת היא בניכוי". (עמ"ה 1213/04).

רשות המסים: נערער לעליון

ברשות המסים מיהרו להודיע כי בכוונתם לערער לעליון, ועד להכרעה בערעור אין בכוונתם ליישם את פסק הדין, משום ש"אינו עולה בקנה אחד עם כללי התרת הוצאות כנגד הכנסות". ברשות שבים ואומרים, כי המחוקק בחר לסייע ולעודד נשים, אימהות לילדים, לצאת לעבודה בדרך של מתן נקודת זיכוי בגין כל ילד מחמת לגיל 18, וכן באמצעות מס הכנסה שלילי, בו קיימת התחשבות בקביעת גובה הסיוע במספר הילדים של הנישום. "בימים הקרובים תצא הנחייה לפקידי השומה כיצד יש להתייחס לדו"חות ולבקשות לתיקוני דו"חות שיוגשו אליהם", נאמר בתגובת הרשות. עו"ד רו"ח ג'ק בלנגה המליץ היום לעצמאים להגיש דו"חות מתוקנים לשנים 2004 ואילך, ולשכירים לשנים 2002 ואילך.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות