ארנולד שוורצנגר: "ארצות הברית חייבת לשנות את מדיניות ההגירה"

שוורצנגר, כוכב אמיתי, מצליח להפוך דיון בנושא לא מסעיר לכאורה - בעיית התשתיות של מדינת קליפורניה - לאירוע מעורר ומבדר. האיש שהצליח להוריד משמעותית את השימוש בגזי חממה בקליפורניה, צולם לאחרונה מקדם את הדבר הבא: נסיעת מבחן במכונית חשמלית עם גג פתוח, כשחיוך הפלדה שלו נוצץ בשמש.

שוורצנגר מספר איך הצליח לגרום לבוחריו ב-2006 לאשר במשאל עם אג"ח לתשתיות כגון כבישים, בתי ספר, דיור ופארקים ב-42 מיליארד דולר. "תשתיות זה לא נושא סקסי", הוא אומר. "שני שליש מהאנשים בכלל לא יודעים מה זה. אבל כשאתה הופך את זה לאישי ושואל אותם אם 'נעים לכם לשבת כל יום בפקק?' או 'נעים לכם שילדיכם לומדים עם 40 ילדים בכיתה?', פתאום כבר איכפת להם מתשתיות".

האישה שאיתו

מושל קליפורניה מדבר במעט לגלוג על המחוקקים במדינת קליפורניה, "שרבים מהם באים מערים קטנות, וכשאתה מדבר איתם על אוטוסטרדה על גשר הם אומרים: 'בשביל מה זה טוב? אצלי בעיר אין דבר כזה'". לאחר מכן הוא תוקף את הרגולציה ומצהיר: "אני חולם על היום שבו נחליט על הקמת שדה תעופה וארבע שנים מאוחר יותר הוא יעמוד. לא נוכל להמשיך בדרך שבה לוקח 20 שנה להוסיף נתיב לכביש המהיר. זה שימוש לרעה בשיטה, שכוונתה היתה לטוב אבל אנשים השתמשו בה כדי לעצור צמיחה".

כאשר הוא נשאל על היחסים שלו עם חברי הסנאט הדמוקרטיים שלו, הוא שולף את הקלף שתמיד עושה עבורו את העבודה - אשתו הדמוקרטית, מריה שרייבר. "כשרק הגעתי לסקרמנטו (בירת קליפורניה), אמרו לי שהכי קשה יהיה לי להסתדר עם הדמוקרטים שבין המחוקקים. אמרתי להם: 'איך זה יהיה קשה, אני ישן עם דמוקרטית כל לילה'. בסוף ראיתי שזה באמת קשה, אבל אפשרי".

כאשר עולה לדיון הקמפיין לנשיאות, שוורצנגר שוב שולף את אשתו כדוגמה. היא עם השלט "אובמה" והוא עם השלט "מקיין" - "זה ממש קומדיה אצלנו", הוא אומר. נכון שזה מתכון בטוח לצחוקים סוערים בקהל, אבל התחושה היא ששוורצנגר משתמש בזה גם כדי לומר: "אפילו אם אתם דמוקרטים, מותר לכם לאהוב אותי". וזה עובד.

אבל את עיקר התשואות הוא גורף לא מהבדיחות על אשתו הדמוקרטית, ולא מגידופי הרגולציה, אלא כאשר הוא מצהיר, שארה"ב מאבדת מוחות טובים בגלל שיטת הוויזות שלה, שבגללה תלמידים מבריקים בברקלי, סטנפורד ואוניברסיטאות אחרות נאלצים לעזוב את המדינה יום לאחר סיום לימודיהם.

"אנחנו חייבים לשנות את שיטת הוויזות שלנו כדי שנוכל להשתמש במוחות הללו. בואו נירגע קצת מה-9/11 . בואו נאפשר הגירה מבוקרת, באופן חוקי. צריך לעשות רפורמה במדיניות ההגירה, אחת ולתמיד".

פרס לא מסונכרן

אחרי ארוחת הצהריים מתפזרים באי הכנס, איש איש לפאנל שלו. הפאנל "ישראל 60" מושך גם הוא קהל מעבר לתכולת החדר, ונפתח בסרטון של שמעון פרס מברך, שתקלה טכנית גורמת לכך ששפתיו נעות אבל קולו בקושי נשמע.

"אם אני אגיד לשמעון שלא שמעו אותו", אומר סטנלי גולד, נשיא ומנכ"ל חברת האחזקות שמרוק, "הוא בטוח יבוא בשנה הבאה". אבל לבסוף התקלה מתוקנת מהר, ופרס יכול להישאר בבית. גולד, ששמרוק שלו פועלת בישראל כמעט 20 שנה ומחזיקה נכסים בשווי 400 מיליון דולר, מצר על כך ש"אנחנו צריכים להיות יותר ממפעל לייצור רעיונות, שנמכרים הרבה יותר מדי מוקדם".

בוקי אורן, בעבר יו"ר מקורות והיום נשיא מיזם המים של קבוצת אריסון, אומר שישראל "יכולה להפוך לסיליקון ואלי של המים". היום היא הראשונה בעולם בארבעת התחומים החשובים היום במים: השקיה, התפלה, טיהור וניהול מים.

"אבל זאת ההיסטוריה. ג'ון דיר קנו את חברת ההשקיה "פלסטרו" של קיבוץ גבת. גם ג'נרל אלקטריק וגם סימנס מתחרות. אתה לא יכול להישאר ראשון אם לא תשקיע כל הזמן מחשבה מה השלב הבא".

שי אגסי מסביר לקהל את חזון המכונית החשמלית שלו, ונישא על כנפיו של החזון הזה. "ישראל תהיה זאת שתפתור את התלות של העולם בנפט", הוא מצהיר.

בצניעות רבה הרבה יותר, קצת נבוך מהצורך לדבר בפני קהל, מספר פרופ' שלמה בן-חיים, האיש בעל מגע הזהב בביו-טק, שבנה יותר מ-30 חברות בתחום הבריאות, וכיום יש לו ולשותפיו באימפולס דיינמיק שהוא מנהל, מעל אלף חברות צעירות.

הוא מתאר כמה מנפלאות ההמצאות הישראליות בתחום, כולל מתקן חשמלי תת עורי לטיפול בסכרת, ודרך לשמר דם על ידי הפיכתו ל"אבקת דם" שמערבבים עם מים. הטכנולוגיה האחרונה מבית היוצר שלו היא "קיוסק רפואי" שאפשר להביא עד אחרון הכפרים הנידחים ולאבחן בעזרתו 90% מהמחלות.

הסטנד אפ של יוסי ורדי

את הפאנל מסיים יוסי ורדי, שמספר בבדיחות הדעת איך הפך במקרה, בגלל מיראביליס, שבין יזמיה היה בנו, לגורו היי-טק. "שאלתי את הבן שלי, בשביל מה אתה צריך את הכסף. הוא אמר לי: 'זה סוד'". אחר כך הוא מספק קטע סטנד אפ משובח, שבו הוא מספר בין השאר: "אמי היתה מחלוצות הביו-טק. המעבדה שלה היתה מוסווה במטבח, והיא הצליחה להפוך בה חצילים לכבד קצוץ. היא גם הבינה בהנדסה גנטית. תמיד היתה אומרת לי: 'הבנים של אחותי לא מטומטמים כמוך כי הם לא מזוהמים בגנים של אבא שלך'".