בהבל פה: המדריך השלם לחובבי הסיגרים - אילו סיגרים הם הנחשבים ביותר?

האם מחירו של סיגר בהכרח מעיד על איכותו? "גלובס" בודק איך לזהות סיגר מזויף, כמה הוא עולה ברשת, ומה מרוויחים חברי מועדון חוץ מהנחות

בימים האחרונים זוכים הסיגרים לחשיפה תקשורתית בכותרות הראשיות, הודות לפרשת טלנסקי-אולמרט. לא במקרה תפס לעצמו הסיגר מקום מכובד ברשימת סמלי הסטאטוס החביבים על בעלי אמצעים. מחיר לסיגר בודד נע מ-10 שקל ועד כ-400 שקל ומאות סוגים מיובאים לישראל. לחובבי הסיגרים מועדוני לקוחות סגורים, מפגשי עישון חברתיים ולאונ'צים לעישון. מותגי הסיגרים משמשים כמדד ליוקרה, ועימם האביזרים הנלווים החשובים לא פחות. "זה לא תחביב זול ופשוט לתפעול, אולם האהבה לסיגרים כוללת בתוכה מכלול של אביזרים, מותגים, וכמובן האספקט החברתי שהוא החשוב ביותר לטעמי", אומר אורן כפיר, עורך אחראי של המגזין "סיגאר".

אבי כץ, מנהל שיווק ב"דובק", המשווקת סיגרים מבית Swedish Match, מספר שמגמת צריכת הסיגרים מצויה בעלייה מתמדת, לצד העלייה בצריכת מוצרי פנאי אחרים: "הסיגר מספק חוויה, ומתאים לנהנתנים ליד כוס וויסקי משובח".

המחירים: מאות שקלים לסיגר

מחירי הסיגרים מורכבים ממשתנים רבים הנוגעים לארץ הייצור, למותג, לחוזק הסיגר וכד', כאשר מחיר ממוצע לסיגר איכותי הוא 200-250 שקל. בין הסיגרים שמייבאת דובק ניתן למצוא סיגר גראן קורונה ב-425 שקל ליחידה, סיגר וסקו דה גאמא ב-250 שקל, לצד סיגרים המתומחרים ב-20-100 שקל ליחידה. בבריל ובדווידס, מחיר לסיגר בודד מטפס ונע בין עשרות שקלים ל-300 שקל. רכישת מארזים מוזילה את העלות בחישוב לסיגר בודד.

סיגר שמחירו עשרות שקלים לא בהכרח יוצר במכונה ואיכותו אינה בהכרח ירודה: "המחיר לא בהכרח מעיד על סיגר טוב יותר. מה שחשוב הוא להתאים את הסיגר לטעם האישי ולדרגת החוזק המועדפת", אומר פרדיקו ברודנר, מנהל רשת החנויות של דווידס, יבואני סיגרים קובניים בישראל.

"את עשן הסיגר לא שואפים לריאות אלא נהנים מהטעמים בחלל הפה ונושפים", מסביר כפיר. "החיבה לסיגר היא טעם נרכש החושף את המעשן לעולם שלם. למעשן מתחיל אני מציע להתמקד בסיגרים הזולים עד למציאת הטעם והחוזק המועדף".

כך או כך, מדובר בנאמנות לאורך שנים: "עישון סיגרים באירופה עובר בין דורות, ועמו ההיצמדות למותג מסוים. בארץ, את תרבות הסיגרים ייבאו כחלק מחבילת לייף-סטייל כוללת שאליה נחשפו ישראלים בחו"ל, ולכן עדיין מוקדם לקבוע מותג המלווה משפחות לדורות", אומר ברודנר.

אורן כפיר מחדד: "יש מעשנים שצמודים לסיגר מסוים, והרוב מחזיקים סיגר ליום-יום וסיגר יקר למאורעות חגיגיים. בבית, המעשנים מחזיקים מגוון סוגים בכדי להתאימם גם לאורחים".

חוק העישון אינו פוגע במכירות, כפי שמסביר אבי כץ, אלא מטה אותן לכיוון סיגרים קצרים שמשך עישונם מהיר - כ-20-25 דקות, לעומת משך עישון של כ-45 דקות לסיגר ארוך. לאונצ'ים לעישון הפזורים חלקם בחנויות הסיגרים מציעים למעשני הסיגר "מקום מפלט" מפני חוק העישון במקומות ציבוריים.

ואפרופו חוק העישון והפן הבריאותי, סיגר באופי אחר לחלוטין מושק בימים אלה בישראל. מדובר בסיגר אלקטרוני (E-CIGAR) המפריח עשן מדומה (אדים קרים ללא ריח), ללא טבק וללא ניקוטין הסיגר. הסיגר, פיתוח של חברת רויאן האמריקנית, תוכנן לדמות את התחושה והטעם וכמובן את הפוזה (מחיר: 200 שקל באתר ruyan-israel.com).

המותגים: הגמוניה קובנית

מה הופך את הסיגר למוצר יוקרתי נחשק? יש להניח שבין היתר היותו מזוהה עם דמויות ידועות כווינסטון צ'רצ'יל, צ'ה גווארה, מרק טווין ועוד, העובדה שהוא מיוצר ביד במסורת העוברת מדור לדור, ומקורו האקזוטי באמריקה הלטינית.

שלושה סוגים של עלי טבק מרכיבים את הסיגר: ראשית, עלי העטיף שבגידולם נשמרים מחשיפה לקרני השמש וצבעם מעיד על שיעורי השמן שהם מכילים ועל הטעם הדומיננטי של הסיגר (המתאפיין בעלים כהים יותר). שנית, עלי המילוי הנלקחים מחלקו הפנימי של צמח הטבק והכוללים ארבעה סוגים שונים לפיהם נקבע הטעם, החוזק וארומת הסיגר. העלים עוברים תהליך ממושך מהרגע שנקטפים ועד לגלגולם בתוך סיגר. שלישית, עלי ההדבקה. את הסיגר עוטף חבק ועליו סמל מפעל הייצור- המותג, שמהווה לא אחת שיקול מכריע בבחירת הסיגר.

דרכי הייצור של הסיגר נשמרו לאורך הדורות. במאות מפעלים בהוואנה מגלגלים סיגרים בדרכים מסורתיות, קרי בידי אדם. לצד קובה, בה מיוצרים מאות מותגים של סיגרים, גם ברפובליקה הדומיניקאנית, בהונדורס ובניקראוגווה קיימים מפעלים לייצור סיגרים - חלקם הוקמו על-ידי גולים מקובה. לצד עבודת היד קיימים סיגרים שבתהליך ייצורם מעורבות מכונות, אליהם בזים חובבי הסיגרים המושבעים ואנשי המקצוע מהתחום.

הפופולאריים מכולם הם הסיגרים הקובניים. בין המותגים הקובניים המובילים והנחשקים נמצאים "מונטהקריסטו", הקיים מ-1935 וקרוי על-שם הספר "הרוזן ממונטה קריסטו" שהוקרא למגלגלי הסיגרים בזמן עבודתם, "קוהיבה" - מותג שעד שנות ה-60 שימש בלעדית את פידל קסטרו ואת אורחיו, וכיום משווק ברחבי העולם, ו"רומיאו וג'ולייט" שלאחר ביקור של וינסטון צ'רצ'יל בהוואנה ב-1946 - הפך לצרכן מושבע של המותג.

חברי מועדון: גם הנחות וגם קשרים

כ-35 מותגים קובנים מגיעים לישראל, ותחת כל אחד עשרות סוגים ודגמים. שיעור המיסים על סיגרים, כמו יתר על מוצרי הטבק, הוא 54%, ולכן במדינות בהן המיסים נמוכים יותר קרוב לוודאי שמחירי הסיגרים יהיו בהתאם. "המחירים בארץ דומים לאלה שבאירופה וזולים מאשר אלה שבחנויות הרשמיות בקובה", אומר כפיר. "כדאי לשים לב למבצעים משתנים ולהטבות לחברי מועדון אצל יבואנים".

לא רק הנחות מציעים מועדוני הלקוחות, אלא מפגשים חברתיים תקופתיים, הרצאות ושילוב עם ארוחות גורמה. חלק מהיבואנים מפעילים מועדונים כאלה, כמו מועדון ה-25 של דווידס, מועדון הלקוחות של "אשלי", מועדון הלקוחות של מגזין סיגאר ועוד. "בחוג החברתי של המעשנים נרקמים לא מעט קשרים עסקיים סביב ה"סמול טוק" על עולם הסיגרים", אומר כפיר.

"ריבוי המותגים וסוגי הסיגרים בא לתת מענה לקהלים השונים בקרב המעשנים", מסביר כץ. "כיום גם בני ה-30 גילו את עולם הסיגרים, כחלק מחוויה או כסמל סטאטוס, ולכן יש צורך במבחר הגדול של סיגרים המותאמים לכל מעשן".

לצד עשרות חנויות הטבק והסיגרים, גם חנויות יין ואלכוהול עשו את השיוך המתבקש ומוכרים סיגרים.

לחובבי הסיגרים נציע שלא לפסוח על חדר הסיגרים המיוחד בדיוטי-פרי ג'יימס ריצ'רדסון, שכן המחירים שם נמוכים משמעותית ממחירי השוק בחנויות. חדר הלחות הייחודי לסיגרים נפתח לפני ארבע שנים. אבי חיון, מנהל תחום סיגרים ואלכוהול החברה, מסביר כי יש גידול מתמיד ברכישת סיגרים, במיוחד בנישת הסיגרים האיכותיים. מחירים לדוגמה: 25 יח' סיגרים מונטה קריסטו אדמונדו בכ-300 דולר, 25 יח' קוהיבה רובוסטוס ב-470 דולר ו-25 יח' פרטאגס סרייה D4 ב-272 דולר. לחברי מועדון הסיגר, בתוך החנות, יומידור פרטי בו יכולים לרכוש סיגרים איכותיים בתפזורת.

הזיופים: חפשו את החותמת

"תעשיית הזיופים בקובה מקבילה בגודלה לתעשיית הייצור החוקי", אומר כפיר, "אותם מגלגלים שבבוקר עובדים במפעלים מורשים בלילה מגלגלים זיופים. הזיופים משתכללים עם השנים וקשה להב דיל בסיגר מזויף במבט ראשון. עם העישון בדרך-כלל כל מעשן יידע להבחין בהיעדר ארומה, טעם וריח".

לצד היבואנים המורשים, יבואנים מקבילים שעל מרכולתם יש פחות בקרה. כפיר מציע לשים לב לפרטים בעיקר בסיגרים הנמכרים במחיר זול מדי: "חשוב לבדוק שתיבת העץ חדשה וסגורה, לבדוק את קיומן של הטבעות החרוכות בתחתית התיבה, ארץ הייצור, חותמת על ייצור ידני, קוד יצרן ומועד ייצור, הוראות אחסון ב-4 שפות וחבקים מדויקים על הסיגר". ככלל, מומלץ לרכוש סיגרים במקומות מורשים ומוכרים בלבד.

קניות ברשת: היזהרו מזיופים

לעתים מחירי סיגרים ואביזרים נלווים באינטרנט נמוכים יותר, אולם באתרים לא מוכרים או כאלה המשמשים פלטפורמה לשיווק של אנשים פרטיים, יש להיזהר מזיופים.

* www.cigar.co.il: באתר של רשת דווידס מחירי הסיגרים נמוכים בכ-10% מהמחיר הרשמי בחנויות. תיבת 25 סיגרי ם של "רומיאו וג'ולייט - צ'רצ'יל" ב-2,475 שקל במקום 2,750 ו-10 סיגרים "מונטהקריסטו" מס' 2 ב-855 שקל במקום 950 שקל.

* www.brillcigars.com : באתר של רשת בריל סיגרים ניתן למצוא עשרות סוגי סיגרים ומוצרים נלווים. סיגרים של המותג "בוליבאר" (על-שם הספרדי סימון בוליבאר) מדגם רויאל קורונה נמכרים ב-66 שקל ליחידה ו-1,402 שקל למארז 25 יחידות. בהזמנות מהאתר עלות משלוח היא 20 שקל ולגרים באזור תל-אביב מובטח משלוח תוך שעתיים וחצי (מחוץ לתל-אביב בדואר רשום).

* www.zbcigar.co.il: באתר של הרשת la casa del cigar נמכרים סיגרים, בין היתר מבית קופידו קלאסיקו, בכ-50 שקל ליחידה. יומידור עץ נמכר בכ-500 שקל ותיבה המצופה בעור ב-1,200 שקל. ההזמנות מתבצעות טלפונית. משלוח: 29 שקל.

* www.yad2.co.il: באתר נמכרים סיגרים מאנשים פרטיים.

* www.wallabuy.co.il: גם אתר המכירות של וואלה משמש כפלטפורמת מכירה לסיגרים ולאביזרים נלווים.

אביזרים משלימים: 4,000 שקל לקופסת אחסון

הסיגר הוא פורמולה נושמת ולכן חובה לאחסנו בקופסת "יומידור" אטומה העשויה מעץ, רצוי עם בקרת לחות (המומלצת כ-70%) ובקרת טמפרטורה (המומלצת 20 מעלות צלזיוס). תנאי אחסון אופטימאליים יכולים לשמור סיגר גם לתקופה של 15 שנים, אולם אין אחדות דעים בשאלה אם הסיגר משתבח עם השנים.

"כדי לבדוק אם הסיגר שאתם רוכשים אוחסן בתנאים המתאימים, יש לחוש את המרקם שלו. שלא יהיה רך או יבש מדי ושישוב לצורתו המקורית לאחר לחיצה קלה", מסביר כפיר.

יומידור: מחיר יומידור מתחיל מ-200 שקל ומטפס לאלפי שקלים - כך למשל יומידור מהודר של מעצב העל לואי ויטון ב-4,200, ויומידור מבית "ניסו רהיטים" ב-3,500 שקל. בקסטיאל נמכרים יומידורים ב-900 עד 4,000 שקל ועוד.

* נרתיק נשיאה: נרתיקים ל-3 או 5 סיגרים ישמרו על לחות הסיגר.

תיק נשיאה מהודר מעור נמכר בדווידס ב-450, 500, 750 ו-1000 שקל. נרתיק בסיסי נמכר בבריל מ-130 שקל ונרתיק מעוצב של פורשה בכ-2,000 שקל. נרתיקי נשיאה מפלסטיק ישמרו על לחות הסיגרים גם בעת הפלגה או פעילות ימית.

* מאפרה: גם למאפרה תצורה מיוחדת המתאימה לקוטר הסיגרים - וגם זו ממותגת בהתאם למפעל הייצור. בדווידס מוצעת מאפרה של מונטהקריסטו ב-350 שקל, בבריל מאפרת קוהיבה מהודרת ב-700 שקל (דגם בסיסי ב-225 שקל), מאפרת רומיאו וג'ולייט ב-650 שקל ומאפרת קריסטל מעוצבת ב-250 שקל.

* קוצץ: פריט חיוני לצרכני הסיגר הוא קוצץ/קוטם שתפקידו לקטום את ראש הסיגר. ככל הקוצץ משונן יותר, הסיגר ייצא ישר ומדויק יותר. בבריל סיגרים נמכר קוצץ ידני מ-20 שקל ועד 400 שקל, וקוצץ שולחני ב-700 שקל. מחירו של קוצץ שולחני של סווינלי בדווידס הוא 1,250 שקל וקוצץ עגול של דווידוף מ-1,350 שקל.

* מצת: לאופן הדלקת הסיגר חשיבות מרובה. כלי ההדלקה המומלץ היה ונשאר גפרורים מעץ המיועדים לסיגרים, גם מצתי לייזר נטולי ריח יכולים לשמש להדלקה ומחירם מאמיר למאות שקלים בהתאם למותג ולרמת ההידור.