אלון גלזר על משבר האשראי: "יש עוד מעגלים שנגיע אליהם, הבנקים הזרים לא מחקו הכל"

גלובס tvסמנכ"ל המחקר של לידר שוקי-הון בוועידת שוק ההון של "גלובס": "בנק הפועלים הוא תמיד אגרסיבי יותר ולכן נפגע יותר, אך מנגד היה לו מספיק הון" ; ורד דר מפסגות: "הציבור הישראלי מצליח על בסיס קבוע להפסיד מהשקעה במניות - ומנהלי ההשקעות חייבים להיות אלו שיגנו עליו"

אלון גלזר, סמנכ"ל המחקר של בית ההשקעות לידר שוקי-הון, לא מאמין שהמשבר יעצור: "יש עוד מעגלים שנגיע אליהם, הבנקים הזרים לא מחקו הכל", אמר הבוקר (ב') בפאנל "משבר זמני או מיתון עמוק" בוועידת שוק ההון של "גלובס" בשיתוף עם משרד רו"ח BDO זיו האפט. ורד דר, הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות פסגות, מסכימה. האשראי הצרכני בארה"ב הוא אחד מהם, למשל, היא טוענת.

לדברי דורית סלינגר, מנכ"ל S&P מעלות, "מחירי הסחורות הגבוהים בעולם משפיעים על החברות בישראל, ושחיקות בשער החליפין זה עוד מעגל שלא הגענו אליו. דווקא מנהל ההשקעות הראשי ויו"ר בית ההשקעות מיטב, צבי סטפק, סבור כי "עברנו חלק גדול מהמשבר בארה"ב. הויכוח הוא על כמה עוד נשאר", הוא אומר. לטענתו, ההאטה הכלכלית תימשך עוד כשנה ולא שנים, וזאת להבדיל מענף הנדל"ן, בה ההאטה צפויה להימשך עוד כמה שנים. "המשק האמריקני, שאינו רק נדל"ן, יהווה כרית בטחון שתרכך את מצוקת המשך המשבר. בישראל עוד לא ראינו את כל ההשפעות. יש האטה בכלכלת ישראל, אך לא מיתון".

"זו נאיביות לצפות שחברות הדירוג יקדימו את השוק! השוק צופה את השינויים האפשריים בדירוג על פי האיתות שחברת הדירוג מסמנת ב-Outlook בCredit Watch ובפרמטרים העיקריים שבבסיס הדירוג. חברות דירוג אינן אמורות להיות מושפעות ולשנות דירוגים בתקופות גיאות ושפל או בהתאם למחירי האג"ח! הן אמורות לראות במחירי שוק שאינם תואמים לרמת הסיכון המגולמת בדירוג אור אדום להעמקת הבחינה של איכות האשראי והסיבות לפערים בתשואה. משקיעים מצפים יציבות מדירוגים ולא תנודתיות של מחירי שוק. המערכות הבנקאיות והביטוחיות מחקות את המודלים של חברות הדירוג ולא נשענות על מחירי שוק".

עו"ד נטלי ג'ייקובס, שותפה וראש תחום מכשירים פיננסיים במשרד עוה"ד גרוס, קליינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות', מציינת כי בשוק האשראי החדשות הן טובות. "רוב הדובים יצאו מהיער", היא אומרת. "אנו יודעים מספיק כדי לבנות את המכשירים נכון. שוק האשראי חייב להמשיך להיות מנוהל ברמה של המשך הנזילות וניהול הסיכונים. יש להמשיך ולעשות שיעורי בית, כמו למשל בתחום האיגו"ח".

סלינגר ציינה כי ה-CDO (מוצרי חוב מגובי ערבויות) שנפגעו, הם אג"ח מגובות משכנתאות סאב-פריים. "איכות האשראי של הלוואות הסאב-פריים, שאיתם התחיל כל המשבר הזה, לא נפגעה. השחיקה היא בגלל התגובה של המשקיעים".

ג'ייקובס מזכירה, שבנקים ומוסדות שנותנים מימון למשכנתאות, נתנו ללווים לא נכונים ובתנאי ריבית לפיהם בשנים הראשונות ישלמו פחות ריבית ולא את הקרן, ומכאן ש"בשנים הראשונות ה-CDO עבדו בסדר, עד שהגיעו לפדיונות ולשעבודים - ואז צנחו גם מחירי הבתים". "המודלים לא שיקפו את הקפיצה בתשלום ואת חוסר הקורלציה בכך שבכל השוק צנחו מחירי הנדל"ן", היא מציינת, "והנכסים לא הספיקו לבנק בכדי לכסות את החוב".

בתגובה לשאלה "איך זה שהבנקים בישראל הסתבכו בהרפתקה הזו", ענה גלזר שהבנקים נפלו כמו שבכל העולם נפלו. "רוב הבנקים בישראל התנהגו נכון, אך בכל זאת נפלו. בנק הפועלים למשל הוא תמיד אגרסיבי יותר ולכן נפגע יותר, אך מנגד היה לו מספיק הון כדי לעמוד בזה".

סטפק דיבר על כך שהבנקים בארה"ב תמיד התגאו במערכת לניהול סיכונים שלהם, "אך המדיניות שלהם הייתה בגדר הפקרות". UBS (סימול: IBS) וסיטיגרופ התנהגו בשערוריתיות, הפקרות ותאוות בצע מבחינת אחוזים שמנים מהניהול. כך גם חברות דירוג שנתנו דירוג גבוה על בסיס סטטיסטיקה של מצב נורמלי, כביכול, מבלי להבין שמדובר בבועת נדל"ן של לווים שלא יחזירו את הלוואותיהם", אמר. לטענתו, גם חברות הביטוח יצרו מצב שגוי, כאילו מדובר במוצר בטוח. סלינגר, מנכ"ל מעלות, חלקה על דעתו באומרה כי "CDO שבנוי נכון ומגובה בסטטיסטיקה לאורך זמן הוא מכשיר נכון, בעודה מאשימה את הבנקים שנתנו הלוואות ללוים מסוכנים שנתקעו עם סחורה.

אליבא דספטק, בר סטרנס היה קו פרשת המים. "המהלך הדרמטי של ה'פד' החזיר את הביטחון לפועלים בשוק. המהלך היה קריטי והכרחי". ורד דר מפסגות אומנם מסכימה עם המהלך ההוא של הפדרל ריזרב, אך לדעתה, "זה רק יצור את הבועה הבאה - מחירי הסחורות". הכלכלנית הראשית של פסגות ציינה כי אינה בטוחה שהבנק המרכזי האמריקני סיים את הורדת הריבית.

ג'ייקובס צופה ששוק המכשירים הפיננסים יחזור לכושר. "בהסתכלות קדימה, האיגוח הוא קריטי לנזילות לבנקים, לפיזור סיכונים, לניהול אשראי נכון - ואין לה ספק שהמכשיר הזה יחזור".

ועם בענייני מבט לעתיד עסקינן, דר רואה הן באיפלציה והן בשקל בעיות - והיא לאו דווקא מוצאת יחס ישר ביניהם. בהקשרפ של שערי החליפין, בר אינה סבורה שהמשק מוגבל בשל ההצמדה לדולר. "עברנו פאזה. ההצמדות הולכות ונגמרות -ולכן הפיחות ישפיע הרבה פחות".

סטפק ממיטב התייחס להשפעתו של הדולר הצונח על ענף ההיי-טק. "מנהל ההשקעות חייב להיות גם מנהל סיכונים. יש להתרחק מבועה שמתקרבת" (כמו בועת ההיי-טק, י.נ.).
"צריך לא להיכנס לקיבעון מחשבתי, כי הנסיבות ישתנו. יש לזהות תפניות והתפתחויות ולהתגןנן מהם וכן ללכת לקראת תהליכים חדשים". ג'ייקובס ציינה כי השוק הישראלי צריך לפתח את שוק האשראי לבנות תשתית שתאפשר ניהולי אשראי וניהול סיכונים, ללמוד ממה שנעשה בעולם וליישם בשוק הישראלי, ויחד עם זאת, היא אומרת, "מה שנראה מבטיח מבחינת התשואה, ולא מספק תשובות ברורות למה - יש להיזהר ממנו מאוד".

"אנו לא יותר חכמים אחרי המשבר הזה", מסכמת ורד דר. "המשבר הבא לא יהיה זהה, אלא אחר לגמרי. הציבור הישראלי מצליח על בסיס קבוע להפסיד מהשקעה במניות - ומנהלי ההשקעות חייבים להיות אלו שיגנו עליו".