הקפיטליסט פלאטיני

מכירת זכויות השידור של יורו 2008 תכניס לאופ"א כ-800-850 מיליון אירו, עלייה של 32% לעומת יורו 2004. עם זאת, באופ"א מאוד לא אוהבים את העובדה שמספר מדינות משדרות את כל 31 המשחקים של הטורניר בשידור ללא תשלום, ולאחרונה החלה לנקוט צעדים משפטיים בעניין במטרה לחייב מספר מדינות להעביר חלק מהשידורים לערוצי Pay.

המאבק הגדול ביותר של אופ"א בעניין הוא עם בריטניה. על פי החוק בבריטניה, מספר אירועי ספורט - ביניהם יורו 2008, משחקים אולימפיים, אליפות העולם בכדורגל, טורניר ווימבלדון ועוד - מחוייבים להיות מועברים במלואם בערוצים הפתוחים לכלל האוכלוסיה באי הבריטי. באופ"א, שהעבירו את העניין לבחינה משפטית באיחוד האירופי, טוענים כי ההחלטה נוגדת את עקרונות השוק החופשי ומונעת תחרות מצד הערוצים בתשלום.

ITV ו-BBC שילמו לאופ"א 55 מיליון ליש"ט עבור זכויות השידור של יורו 2008, ולטענת אופ"א אם היתה מתאפשרת כניסה לתחרות של שני הערוצים בתשלום, סקיי וסטנטה, הדבר היה מגדיל משמעותית את הנתח של אופ"א מזכויות שידור. נכון להיום, אופ"א מחייבת לשדר בערוצים פתוחים מספר קטן של משחקים מהטורניר - ביניהם את משחק הפתיחה והגמר.

איפה אנחנו עומדים בעניין הערוצים בתשלום? בישראל ישודרו 19 מתוך 31 המשחקים של הטורניר בערוץ פתוח (ערוץ 10). בהקשר הזה, מצבנו "רע" יחסית. בלא מעט מדינות משודרים כל המשחקים בערוצים פתוחים. למשל, ברומניה, סלובניה, טורקיה, יוון, הונגריה, איסטלנד, אירלנד, איטליה, קזחסטן, גרמניה, פינלנד, בלארוס, פולין, ברזיל ועוד. בחלק מהמדינות מקבלים הצופים את רוב המשחקים ללא תשלום: לדוגמה, בהולנד 27 מ-31 משחקים פתוחים ללא תשלום, בפורטוגל 20 מ-31 משחקים, באלבניה 19 משחקים.