המחוזי: אין לבטל "מצנח זהב" לעובד כשהחברה הופכת חדלת פירעון ללא הוראה בחוזה

השופטת ורדה אלשיך החליטה לקבל את ערעורו של גרשון ויסמן, שיוצג על-ידי עו"ד אפרת דויטש, לשעבר סמנכ"ל סחר בקלאבמרקט, על הכרעת המנהלים המיוחדים לדחות את תביעת החוב שהגיש בעניין דמי הודעה מוקדמת. ויסמן הועסק בחוזה אישי, במסגרתו ניתנה לו תקופה מוארכת של הודעה מוקדמת, המזכה אותו בתקופת הודעה מוקדמת של שישה חודשים במקום תקופת 30 הימים הקבועה בחוק. זאת, כולל פיצוי הולם, במידה שיפוטר בלא הודעה מוקדמת מוארכת כנקוב בחוזה.

ויסמן פוטר כחודשיים טרם קריסת קלאבמרקט וזכה לפיצוי בגין חודשיים מתוך תקופת ששת החודשים הנקובה בחוזה. הוא הגיש תביעת חוב, במסגרתה תבע את הסכום המגיע לו בגין ארבעת החודשים הנותרים.

המנהלים המיוחדים, בתמיכת הכנ"ר, דחו את תביעתו, בטענה כי ויסמן זכאי רק לתקופת 30 הימים הקבועה בחוק. לטענתם, ויסמן דרש כספים עבור חודשים בהם לא עבד ולא יכול היה להיות מועסק, ודבר זה עומד בניגוד לתכלית הסוציאלית של דמי הודעה מוקדמת ומהווה עיוות מלאכותי בחלוקת הקופה בין הנושים.

היעדר תנייה

בהחלטתה לקבל את הערעור, ציינה אלשיך כי מדובר במחלוקת, שעניינה פרשנות חוזית לגבי - מה הדין של "תנאים מפליגים" או "מצנחי זהב", שהוקנו לעובד בכיר בחוזה אישי, כאשר החברה נקלעת לחדלות פירעון ואין כל אמירה מפורשת בחוזה בעניין זה.

השופטת קבעה כי "מן הראוי להקפיד בדרך כלל על הכלל, לפיו מעביד, אשר רוצה לשלול מעובד זכות כספית בהתקיים תנאי מסוים, יתכבד ויבהיר זאת במפורש בחוזה העבודה, ומשלא עשה כן אין בעל התפקיד שמונה לחברה (כגון מנהל מיוחד או מפרק) יכול להוסיף במאוחר לחוזה תניות שאין בו, וזאת אף אם לדעתו זכה העובד לתנאים מפליגים מידי. מסקנה זו מחויבת לפי דין ולפי שיקול של מדיניות משפטית, שספק אם ניתן לסטות מהם נוכח טענות מתחום הצדק החלוקתי בין הנושים ובין העובדים".

אלשיך ציינה כי אין ספק שבמקרה הנדון מדובר בהטבה כספית החורגת בהרבה מהמטרה הסוציאלית של דמי הודעה מוקדמת. ואולם, לדבריה, המנהלים המיוחדים לא עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח, כי החוזה עם ויסמן מכיל תנייה משתמעת השוללת את זכותו לתקופה מוארכת של הודעה מוקדמת, אם החברה נקלעת לחדלות פירעון. (פש"ר 1700/05).