ברגע האחרון: ההסתדרות והאוצר הגיעו לפשרה המונעת את סגירת הטלוויזיה החינוכית

אחרי מאבק ממושך, הוסר אמש (א') איום סגירתה של הטלוויזיה החינוכית. במסגרת הדיונים על תקציב המדינה לשנת 2009 הוכנסה החינוכית אל תוך חוק ההסדרים, אשר דורש יישום דו"ח שטרן - שנכתב כבר בשנת 2003. משמעות המשך יישום הדו"ח: המשך תוכנית ההבראה של החינוכית, תוך פיטוריהם של כ-80 עובדים נוספים, מתוך כ-220-230 עובדי החינוכית כיום.

ההצבעה בעניין החינוכית נערכה בשעה 2 לפנות בוקר, כאשר יו"ר ההסתדרות, עופר עייני, הצליח להגיע לסיכום עם הממונה על אגף התקציבים באוצר, רם בלינקוב. בלינקוב היה מעוניין להביא לסגירתה של החינוכית כבר במהלך התקופה הקרובה, על מנת לחסוך את תקציב שמוקצה לה מידי שנה, של כ-100 מיליון שקל הממומנים מכספי משלמי המיסים.

בעקבות הסיכום שהושג, סגירתה החינוכית ירדה כאמור מהפרק, אולם בחוק ההסדרים נקבע כי יש ליישם את דו"ח שטרן אשר גורס כי על החינוכית לעבור תוכנית הבראה אשר כולל את המשך צמצום כח האדם בחינוכית עד למצב של כ-140 עובדים.

מאז כניסתה לתפקיד מנסה מנכ"לית החינוכית לבצע מהלכי התייעלות, בהתאם לדו"ח שטרן. לאורך השנים עובדי החינוכית חשדו בויגודסקי כאילו באה "לסגור" את הערוץ, אולם דווקא המהלך האחרון במסגרתו נלחמה ויגודסקי כי סגירת החינוכית לא תיכנס לחוק ההסדרים, אולי הבהיר לעובדים כי ויגודסקי אינה מתכוונת לסגור את הערוץ. יחד עם זה ויגודסקי מעוניינת להמשיך את הליכי התייעלות, דבר שעשוי לגרור תגובות קשות של העובדים שכן מדובר במספר גדול יחסית של עובדים שיאלצו לפרוש.

"ועדת שטרן" בראשותו של יאיר שטרן, לשעבר מנכ"ל הערוץ הראשון, הוקמה בספטמבר 2003, כאשר זו למעשה הייתה הועדה האחרונה שהמלצותיה אומצו ע"י ממשלת ישראל בכל הנוגע לטלוויזיה החינוכית. בסוף שנת 2003 הועדה סברה כי הטלוויזיה החינוכית חייבת להישאר כגוף מפיק ומשדר על פי קווי המתאר הבאים: הטלוויזיה החינוכית תהפוך לחברה ממשלתית ללא מטרות רווח ותמשיך להפיק ולשדר, היקף כל האדם יעמוד על כ-140 עובדים, תקציב המדינה שיוקצה לטלוויזיה החינוכית יהיה 100 מיליון שקל בשנה. עוד הוחלט כי המבנה הארגוני בחינוכית ישונה באמצעות צמצום מספר העובדים, צמצום מספר היחידות, הקטנת גודל יחידות אחרות וגיבוש ארגון פונקציונלי יעיל. בתווך דובר בוועדה על מיתוג ערוץ 23 כערוץ הבית בשידור פתוח, דבר שבוצע כבר.

ויגודסקי אמרה היום: "לכל אורך הדרך טענתי, כי סגירת החינוכית תסב פגיעה אנושה למערכת החינוך ולתלמידי ישראל, כמו שאר המגזרים אשר נהנים מתכנים מעצימים ומעשירים, ותסתום את הגולל על השידור הציבורי במדינת ישראל. עוד יותר מזה, סגירת החינוכית יכולה הייתה להתפרש כמסר שלילי, עבור כל גוף במגזר הציבורי, אשר ביצע רפורמה ארגונית מוצלחת, או שנמצא בעיצומה של רפורמה כזאת. אני מבקשת להודות לשרת החינוך ולשאר שרים אשר תמכו במאבקנו, וליו"ר ההסתדרות, עופר עיני, אשר נלחם עד הרגע האחרון על זכות קיומה של התחנה ועל עובדיה".