מה שמאור בוזגלו כנראה לא ידע

למיסוי יש השפעה גדולה על היערכות מועדוני הכדורגל לקראת העונה הקרובה, אבל לא פחות ממנה על כיסם של השחקנים. כך למשל המיסוי הגבוה על עסקת מכירה של כרטיס שחקן עשוי להיות נמוך יותר, אם דואגים שהתמורה לא תוגדר על ידי הצדדים כהכנסה מעבודה

תחום הספורט, כמו כל תחום שבו מבוצעות עסקאות ומתנהלת פעילות עסקית, מושפע לא אחת מסוגיות מס. ברמת המועדונים למשל מדובר ברכישה של שחקנים, עלות שכרם בחוזי נטו (במיוחד כאשר מדובר בשחקנים זרים הזכאים להקלות מס לתקופה מוגבלת), צורת ההתאגדות של הקבוצות ומעמדן כתנאי לקבלת תקציבים ותמיכות, גיוסי כספים, תמיכה של ספונסרים ועוד.

ברמת השחקנים עולות סוגיות אחרות, אחת המעניינות בהקשר זה - סוגיה שהופכת לרלוונטית במיוחד לקראת פתיחת הליגות בכדורגל כאשר שחקנים מחליפים קבוצות - מתייחסת למיסוי מכירת הזכויות ב"כרטיס שחקן". מי שעוקב אחרי עיתונות הספורט נתקל לא פעם במונח זה, ובידיעות הקשורות לבעלות על כרטיסים ולכספים שמועדונים משלמים כדי לרכוש אותם. בקיץ הזה למשל, נדון בהרחבה סיפורו של הכדורגלן מאור בוזגלו, שאביו יעקב מצוי במחלוקת עם איש העסקים ראובן מועלם בשאלת אחוזי הבעלות על חצי מכרטיסו. במקביל פורסמו הסכומים ששילמה מכבי תל אביב למכבי חיפה עבור הזכויות במחצית השנייה של כרטיס זה.

תחילה נדגיש כי השימוש התדיר שנעשה במונח "כרטיס שחקן" כאילו מדובר בכרטיס של ממש שהמחזיק בו הינו הבעלים של השחקן, הוא לא יותר מביטוי עממי שהשתרש בעולם הכדורגל. אומנם כרטיס השחקן הוא תעודה המונפקת לכל אדם המבקש ליטול חלק במסגרת ספורט תחרותי, אך המינוח למעשה מבטא את רישומו של השחקן במועדון בו הוא משחק, ואינו תנאי הכרחי עבורו כדי שיוכל להתחיל להתאמן ולשחק במסגרת אותו מועדון. כאשר אנו נתקלים במונח "כרטיס שחקן" ובהקשרים המסחריים שלו, הכוונה הינה למעשה לזכויות הכלכליות השונות הנגזרות מעצם זהותו ורישומו של הספורטאי כשחקן בקבוצה הרלוונטית.

וכאן אנו מגיעים לסוגיית המס. בעוד שהרווח ממכירת כרטיס שחקן על ידי הקבוצות פטור ממס, או נתון למס ששיעורו ידוע בהתאם למעמדה של הקבוצה המוכרת (בין אם כ"מוסד ציבור" פטור ממס ובין אם כגוף המתחייב במס חברות), הרי שהרווח שמפיק שחקן ממכירת הזכויות בכרטיסו עשוי, במקרים המתאימים, להניב עבורו יתרונות מס משמעותיים.

נסביר. ככלל, ניתן לומר כי כל תמורה או טובת הנאה שמקבל עובד (השחקן) ממעבידו (הקבוצה), בין בכסף ובין בשווה כסף, הינה חלק מהשכר של העובד. משכך ובאופן טבעי, יש לראות כחלק משכרו של השחקן גם תשלומים נוספים לבד מהשכר, המשתלמים בזיקה לעבודתו בקבוצה - מענק חתימה, מענקי נקודות, בונוסים וכיו"ב. בגין תשלומים אלו משלם השחקן מס הכנסה בשיעורי המס השולי (עד 47% בשנת 2008).

לעומת זאת, כאשר בין שחקן לקבוצה הוסכם כי בנוסף להסכם העבודה הקבוצה תרכוש מהשחקן את הזכויות שלו ב"כרטיס השחקן", הרי שניתן לטעון, במקרים המתאימים, כי יש להתייחס אל עסקה זו כאל עסקה נפרדת, שבה השחקן מוכר והקבוצה רוכשת "נכס" כמשמעו בפקודת מס הכנסה, וזאת במנותק מהשירותים שלו כשחקן או "עובד" בקבוצה. במקרה כזה נטל המס בגין עסקה זו יופחת באופן משמעותי.

איך יכול השחקן ליהנות משמעותית מרכישת כרטיס השחקן שלו? על ידי שימוש שונה בתפיסה של "רכישת הכרטיס". כלומר, רכישת הכרטיס לצורך העניין יכול להיתפס כרכישה של "הכישרון" של השחקן, אבל לא מוגדר כנכס לצרכי מס. מקרים כאלו מתאפיינים לדעתנו במספר פרמטרים שעיקרם: התשלום עבור כרטיס השחקן הינו מנותק מהתשלומים עבור השירותים של השחקן בקבוצה. כלומר הוא אינו מוגדר כשכר חודשי, פרמיה על נקודות או בונוס על תארים. כמו כן התשלום שנעשה הינו סופי ואינו משתנה, בין אם השחקן, מסיבה כלשהי, לא ישחק כלל בקבוצה (פציעה למשל) ובין אם יתברר כי השחקן מצליח מאוד וכי מחיר הכרטיס היה "זול" בדיעבד. חשוב לזכור שמדובר בסוג של נכס שהקבוצה משקיעה בו. אפשר שהוא יניב עבורה רווח או הפסד בעת מכירה עתידית של הזכויות לקבוצה אחרת, או שהיא תקבל דמי השאלה על "השימוש" שקבוצה אחרת תעשה בשחקן.

במקרה כזה, יש בסיס לדעתנו לגישה לפיה הרווח ממכירת הנכס על ידי שחקן שהוא הבעלים של "כרטיס השחקן", צריך להתחייב במס רווח הון בשיעורים מופחתים, ולא כהכנסת מעבודה.

עו"ד ירון זאבי הוא שותף וראש מחלקת המיסים במשרד זיסמן, אהרוני, גייר ועדי קפלן ושות'

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988