כמה באמת שווה אוסף הבולים של סבא שלך?

"הבויעדם", אותה עליית גג מיתולוגית מסיפורי שנות ה-50, קיבל בשנים האחרונות חיים מחודשים כשהסתבר שהוא עשוי להיות מקור בלתי נדלה ל"מציאות" - כמו גם דירות של אנשים מבוגרים. טרנד הרטרו והווינטג' שנכנס לחיינו בסערה הביא רבים לנבור באותם מקומות מעלי אבק ולמצוא, מלבד פריטים שעשויים להיות אופנתיים, גם "מציאות" כמו אוספים שונים ומשונים שנצברו במשך שנים.

האוספים הפופולריים ביותר הם אוספי בולים ואוספי מטבעות ושטרות, אולם יש גם אוספים נדירים יותר. לעתים, כאשר הולך האספן לעולמו, מתמודדים יורשיו עם השאלה כיצד והיכן להעריך את שווי האוסף. כיוון שמדובר על אוספים שלרוב אינם מתועדים, קשה להעריך את שוויים, אלא שהמבקשים לעשות זאת עומדים בפני דילמה. מחד, עלות הערכת שמאות מוסמכת האמורה לתת את התמונה הריאלית לגבי שווויו של האוסף עשויה להגיע למאות רבות של שקלים, ומאידך, אפילו משיחות חולין עם "מביני דבר" בתחומי האספנות ניתן ללמוד ששווים של מרבית "אוספי הבויעדם" אינו עולה במרבית המקרים גם הוא על מאות שקלים.

ולמרות זאת, לדברי ראובן סטולר, יו"ר אגודת אספני הבולים, המטבעות והשטרות בתל אביב, שווה לבדוק כל אוסף, כיוון שלעתים ניתן למצוא בין כל הפריטים גם כאלה בעלי ערך אספני: "כבר נתקלנו לא אחת במקרים בהם בתוך אוסף שנראה מוזנח וחסר סיכוי הסתתרו בולים נדירים או מטבעות ושטרות ש"מדליקים כל אספן".

בעזרת מומחים ננסה בשורות הבאות לבדוק כיצד ניתן להעריך שווי של אוסף מבלי לסכן סכומי כסף ניכרים, איך לא ליפול טרף לסוחרים ולספקולנטים ואיך לנצל את האינטרנט כדי לפתור לפחות חלק מחידת השווי בעצמנו.

עצמאים בשטח

כאמור, השיטה האובייקטיבית ביותר להערכת שוווי האוסף עוברת במשרדי שמאים. לדברי שמאית האמנות המוסמכת עדי גישס, העוסקת בהערכת אוספים מסוגים שונים, יש לעשות אבחנה מבדלת בין אוספים הנראים לפחות על פני השטח ככאלה שהתחילו ונגמרו כתחביב, לבין אוספים מקצועיים. "מרבית אוספי הבולים והשטרות החלו כאיסוף מעטפות של ילדים, מאיסוף בולים שהוסרו ממעטפות או מאיסוף שטרות ומטבעות במהלך טיולים בחו"ל. אוספים כאלה, למרות הערך הסנטימנטלי הגדול שלהם, אינם מוערכים בסכומים גבוהים".

הפרד ומכור

במקרים כאלה מציעה גישס לפנות לחנויות מתמחות בתחומי האוסף ולנסות לקבל הערכה, אלא שגם כאן קיימת הסתייגות. "כיוון שמדובר בחנויות של סוחרים, צריך תמיד לזכור שייתכן ויהיה להם אינטרס בסחורה שהבאתם. לכן כדאי לפנות לשלוש או ארבע חנויות, להציג בפניהן את האוסף, לעקוב אחרי תנועות הגוף של הסוחרים כשהם עוברים על הפריטים ולשמוע את חוות דעתם. אם טווחי ההצעות שתקבלו שונים רק במאות שקלים זה מזה, אזי סביר להניח שההצעות באמת תואמות לערכו הריאלי של האוסף, ובמקרה של מימוש כדאי פשוט לחזור למציע ההצעה הגבוהה ביותר. אם אחת ההצעות שונה משמעותית מהאחרות, כדאי לעצור את התהליך ולפנות להערכה מקצועית כיוון שייתכן וכן מדובר בפנינה יקרת ערך שלא ידעתם על קיומה".

מוטי הררי, מבעלי אתר "אספנות" ובעל בית מכירות פומביות, מציע לנסות ולבדוק עצמאית עוד בטרם המכירה: "יש אינדיקציות שמאפשרות גם למי שלא מבין בתחום לקבל מושג ראשוני. העצה הראשונה היא לבדוק את איכות החומר של האוסף. אם מדובר בבולים או במסמכים, כדאי לבדוק את מצבם. אם מדובר בספרים עתיקים אפשר לבדוק אם מדובר בספרים שיצאו לפני הופעת הדפוס בתחילת מחצית המאה ה-18 ושערכם גבוה. בדואר צריך להסתכל על התקופה: גם מעטפות ישנות לא כדאי מיד להשליך לפח כי ניתן למצוא ביניהן יקרות ערך, כך למשל מעטפות שנשלחו ממחנות ריכוז או מעטפות שנשלחו מצפת ומזכרון יעקב בתקופת התפר שבין סיום המנדט לבין הקמת המדינה.

גישס גורסת כי ככלל, גם אחרי הערכת השווי, לא כדאי לממש אוסף אלא אם זקוקים לכסף מיידי והאוסף כולל פריטים נדירים. עוד היא ממליצה לא למכור אוסף בשלמותו, ולמיין כל פריט לפני שמוכרים/מוסרים: "ישנה נטייה, בייחוד אצל יורשים המפנים דירות של קרובים שהלכו לעולמם, להזמין 'אלטע זאכן' ולמסור לו את כל תכולת הבית. גם אם לא מדובר באוסף מוצהר אלא בפריטים או תמונות התלויות על הקירות, לעתים מדובר בפריטים יקרי ערך. ה'אלטע זאכן' עצמו ממיין את השלל ועשוי להרוויח סכומי כסף ניכרים, אז מדוע שלא תהיו אתם אלה שתרוויחו?"

טוב מראה עיניים

ראובן סטולר, יו"ר אגודת אספני בולים, שטרות ומטבעות בתל אביב, מציע לבדוק את האוסף מבחינה חיצונית לפני הפנייה לקבלת הערכה. לדבריו, הניסיון מוכיח שאוסף בתפזורת לרוב אינו בעל ערך גבוה, לעומת אוסף שמור המסודר באלבומים. פריטים יקרי ערך או נדירים נמכרו תמיד באריזות מיוחדות, כך לגבי בולים נדירים, מטבעות או שטרות שהונפקו לרגמיוחדים. את החתימות והחותמות ניתן לאמת בכמה דרכים, בין אם בקטלוגים או באינטרנט.

אם נראה לכם שהאוסף מכיל פריטים יקרי ערך, ממליץ סטולר לפנות לקטלוגים. "בחנויות מתמחות ניתן למצוא קטלוגים של בולים, שטרות ומטבעות. הקטלוגים של הוצאת 'קראוזה' הם הנפוצים והמקובלים ביותר, כל שטר ומטבע מופיעים שם. יש תמונה, תיאור ומצב השטר. קטלוגים אלה משקפים הערכת מחיר של הפריטים ולא את שווי השוק, אולם בהחלט ניתן לקבל מהם רושם ראשוני לגבי הסחורה שאתם מחזיקים".

בישראל קיימות עשרות אגודות פעילות המאגדות אספנים מתחומים שונים. חברי חלק מאגודות האספנים, כמו עמותת אספני שטרות ומטבעות, מוכנים להעניק ייעוץ ראשוני חינם לגבי הערכת שווי בסיסית של אוספים בתחומי ההתמחות שלהם. את פרטי ההתקשרות עם חלק מאותן עמותות ניתן למצוא באתרי האינטרנט המתמחים באספנות.

על דעת הפורום

אתרי אינטרנט דוגמת Ebay ואתרים המתמחים באספנות שכללו עוד יותר את האפשרות להערכה עצמאית של שווי אוסף. סטולר: "Ebay הביא זמינות מחירים לכולם. אם פעם נתקלנו בהפרשי מחירים גבוהים לאותו פריט במקומות שונים, היום כולם קרובים. זה לא כלי אידיאלי להערכה אבל בהחלט נותן מושג".

על מנת להפיק את המירב מ-Ebay ממליץ סטולר להגדיר בחיפוש באתר את הנושא המבוקש, ואז להקליד את הפרטים המקבילים לפרטי הפריט שאנחנו מחזיקים. "כיוון שכמעט ליד כל פריט המוצע למכירה ב-Ebay מופיעה התמונה שלו, ניתן גם לשוטט באזור המוגדר ולחפש תמונות של פריטים דומים לפריטים שבידינו, וכך לקבל מושג נוסף".

אתרי האספנות הישראלים, דוגמת "אספנות" (www.asfanut.co.il) ו"קולקט" (www.collect.co.il), מהווים אכסניה לקהילות אספנים כמו גם לסוחרים.

באתר "אספנות" רשומים מעל 10,000 חברים הפעילים בפורומים השונים.

הררי מייעץ למי שמבקש להעריך את שווי האוסף להעלות לפורומים מדגם של שניים או שלושה פריטים מהאוסף ולחכות לתגובות. "אם הפרסום יקבל שתיים או שלוש תגובות ככל הנראה לא מדובר בפריט בעל ערך גבוה, אולם אם יהיו עשרות תגובות כנראה שהסחורה שווה".

אפשרות נוספת היא לקבל באמצעות האתר הערכת שווי ראשונית לפי תמונה. עלות הערכה כזו, הניתנת על ידי מנהלי הפורומים השונים, היא 120 שקל. עוד ניתן לפרסם בלוח קונים/מוכרים. בתמורה ל-60 שקל יעביר האתר את הצעתכם לתיבות המייל של כל הרשומים באתר. לדברי הררי אפשרות זו מועדפת, שכן ההצעות יהיו אובייקטיביות. "אין ספק שבתחום האספנות הכרישים אוכלים את הדגיגים הטריים, ולכן כדאי להשתמש בכל הכלים הזמינים כדי להגיע מוכנים ולמקסם את הרווחים", הוא מסכם. *