המחוזי: ניתן לאכוף פס"ד בארה"ב שחייב את הרש"פ לפצות הרוגי פיגוע ב-116 מיליון דולר

הכרזת פסק החוץ כאכיף בישראל היא משפטית בלבד. שרת החוץ, ציפי לבני, הגישה בדיון תעודת שר חוץ לפיה "אין הרשות הפלסטינית ו/או המועצה הפלסטינית נהנות מחסינות שיפוט בתיק זה". ואולם, בית המשפט ציין כי אין בכך להתייחס לסוגייה הנפרדת, והיא האם הרשות חסינה מפני הליכי הוצאה לפועל.

בני הזוג אונגר הותירו אחריהם שני ילדים ושני זוגות הורים. מאחר שירון אונגר היה אזרח אמריקאי, תבעו משפחתם את הרשות ואת אש"ף בבית משפט פדרלי מכוח החוק הפדרלי נגד טרור. הם טענו כי הפיגוע בוצע על-ידי אנשי חמאס, שהופעלו על-ידי בכירים במנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית בתיאום עם אנשי אש"ף, ומכך נובעת אחריותם.

הרשות ואש"ף שכרו עורכי דין בכירים בארצות-הברית, אך בית המשפט ברוד איילנד דחה את טענות הסף שלהם, ובין היתר קבע שלא עומדת להם חסינות ריבון זר. לאחר שהפלסטינים הודיעו שהחליטו לא להגיש כתב הגנה, ניתן נגדם פסק דין מפורט בהיעדר הגנה בו חויבו בסכום הפיצוי האמור. ערעור שהגישה הרשות נדחה.

בקשה תקדימית

משפחותיהם של ירון אונגר ואפרת דסברג ביקשו מבית המשפט בישראל להכריז על פסק החוץ כאכיף. הפלסטינים טענו, באמצעות עו"ד יוסי ארנון, כי הבקשה מהווה "תקדים בנוף המשפטי הישראלי", הן משום שמדובר בפסק חוץ שמטיל אחריות על ישות מדינית זרה בגין מעשה טרור, והן משום שמדובר בפיצוי כספי נזיקי תקדימי באופן חריג. לדבריהם, לאכיפת פסק החוץ דווקא בישראל - בשונה מאכיפתו במדינה אחרת - עשויות להיות השלכות ציבוריות, מדיניות, ביטחוניות, כלכליות וחברתיות מרחיקות לכת למדינת ישראל ולאזרחיה.

השופט אהרן פרקש קבע כי כל 4 תנאי החוק לאכיפת פסק חוץ התקיימו: הפסק ניתן בערכאה שהיתה מוסמכת לתיתו; הוא אינו ניתן עוד לערעור; החיוב בפסק ניתן לאכיפה על-ידי דיני מדינת ישראל ואינו מנוגד לתקנת הציבור (למרות שמדובר בפיצויים עונשיים בהליך אזרחי); הפסק הוא בר-ביצוע במדינה בה ניתן.

השופט אף דחה את כל הטענות של הרשות ואש"ף להתקיימות החריגים לאכיפה. הרשות ואש"ף חויבו בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך מיליון שקל, בשל העלויות הגבוהות בהן היה כרוך ההליך. משפחות אונגר ודסברג מחזיקות בעיקול בסך 40 מיליון שקל על כספי הרשות שהוחרמו מבנקים ברמאללה. (ה"פ 4318/05).