לשרי אריסון לא אכפת שיגידו

היא יכולה לומר בשקט: "אני רוצה להרוויח אבל קודם אכפת לי מה שקורה בעולם הזה"

היא מעזה לומר מה שכולנו חולמים בחלקיקי השניות הלא-ציניות בחיינו

ולא שהיא לא סובלת מזה, או נהנית מפרגון. האומץ להציג לציניקנים כמונו חזון-חלום של עולם אכפתי. לומר ביטויים הזויים כמו "לחיות בהרמוניה עם הסביבה", "לתת ערך מוסף" למדינה ולעולם, "עוצמה אישית", "אחריות אישית", "אחריות עולמית וסביבתית", "יחד נוכל לשנות עולם ומלואו".

יגידו-ירמזו: לפעמים חלומות נותנים מפלט ממציאות. אז יגידו.

בישראל, בחמסין, עם פוליטיקה עלובה, בחירות, תהפוכות ומעטפות דולרים יש לה אומץ להוציא מהפה משפט כמו: "אני התברכתי בראייה, אני רואה קדימה, יש לי הסתכלות קדימה אני רואה דברים בתוכי, אחרי כן אני עושה מהלכים בכל הפלטפורמות העסקיות והפילנטרופיות כדי להביא להבטחת קיום אנושי".

יגידו: זה לגמרי הזוי. היא יודעת שיגידו. אז יגידו.

לקח לה הרבה שנים של כאב לב. היום היא במקום שלא מתנצל על הכסף, על הירושה. היום היא יכולה לומר בשקט משפט כמו: "זה לא שאני לא רוצה להרוויח אבל קודם כל אכפת לי מה שקורה בעולם הזה". וזה נשמע אמיתי וכן.

היום הציגה שרי אריסון את החזון העולמי של הקבוצה שבשליטתה. יהיו תגובות מגוחכות. יגידו שהיא "נערת החלומות", שאין לה מה לעשות, שתרד אל העם, שתיתן לחם לעניים. בוודאי שיגידו.

אין ספק שהרבה יותר קל להיות פאריס הילטון הבוגרת.

שלוש נשים-תואמות מנצחות על אימפריה עולמית

אימפריה נוגעת-נוכחת ב-38 מדינות בעולם. עם הבדלי גוונים כאלה ואחרים, יושבות מולך שלוש נשים. שרי אריסון באמצע, איריס דרור מימין, אפרת פלד משמאל.

לשלושתן שיער ארוך, פזור, ישר כסרגלים. חולצות כפתורים משובחות אבל לא מופגנות. בין שרי לאפרת היתה אפילו התאמת בד וצבעי הסגול. לשלושתן איפור עדין תואם, אין ליפסטיק בצבע בולט, יש איפור עיניים ופנים מעודן, דומה, כמובן. עדויות מעט תכשיטים, בלי הפגנות, בלי לנקר עיניים. שום דבר דרמטי. כולנו שרי.

יש הרמוניה, אבל ברור בדיוק מי הבוס. יו"ר אריסון השקעות. מי מרים ומי מפיל. השתיים הרבה יותר דעתניות ממנה. יותר בטוחות. היא הרבה פחות חד משמעית, יותר מתלבטת, אותנטית, נעימה, אפילו צנועה, כמעט מתנצלת משהו, בהצגת עמדותיה. איריס דרור, ראש תחום שפה ותקשורת, היא שר החוץ והפנים בממשלת שרי. פלד היא שר האוצר, התמ"ת, ראש הממשלה בפועל. שרי היא המנהיג, הרוח.

פלד, מנכ"ל אריסון השקעות, ממולחת, קולחת, עושה מאמץ אדיר להתאים עצמה לשיח רוחני, אנושי ושינוי עולמי גלובלי. די הרבה בורח לה "אני" והיא מיד מתקנת ל"אנחנו" ומביטה על שרי, שלא נראית כמתרגשת מהחריגה מהפרוטוקול. הקול של פלד משתנה כשהיא מצליחה סוף סוף להגיע למונחים כמו מערך מימון עסקאות, תמהיל מימון חדש, מודלים פיננסיים, הנפקות אג"ח, סטטיסטיקה עולמית, ואפילו תיאור מציאות כלכלית עם סוג של הטיה.

שרי מודעת לזה ואומרת על פלד: "אפרת פה בשביל להוריד דברים לקרקע ולבצע את החזון שלי. מים לשתות ואוויר נקי לנשום זה האתגר שאני נותנת לאפרת להביא". פלד רואה עצמה אחראית על חיפוש "קטליזטורים להזדמנויות עסקיות".

האומץ למנות, להמר על נשים

לפעול מחוץ לתקן הגברי העולמי הבטוח והמסורתי. אין ספק שגם אריסון יודעת שגם גברים וגם נשים מגחכים, מזלזלים. "אמזונות"; "חבורת הבנות". האמת, יש בזה סיכון לא קטן. נכון שכולנו אומרות שנשים יכולות להפוך את העולם לטוב יותר, אבל היא לוקחת את חובת ההוכחה עליה. מסכנת מיליארדים רבים וקרדיט עולמי.

ברקע הדברים

הידיעות על כוונת אחיה, מיקי אריסון, למכור את חלקו, 23%, שקיבל בירושה מאבא בחברת האחזקות המשפחתית, ואולי לארגן קבוצת אנשי עסקים יהודים אמריקנים שתקבל מעמד בגרעין השליטה של בנק הפועלים. שרי לא אומרת אבל בהחלט מתכוונת למלים: שישכח מזה.

במקום זה היא חוזרת ומדגישה את ביסוס השליטה בחברות ומוסיפה "אני תמיד אומרת שאנחנו מסתכלים גלובלית על העולם אבל הלב בישראל. זה הבית". זהו ציון והדגשה שבנק הפועלים הוא נכס בסיס של המשפחה והקשר הישראלי שלה. אחיה, שיתעסק בשייט תענוגות, וימשוך ידיו מישראל.

שנים היא מדברת על עולם טוב יותר.

אמרנו שהיא ילדה מפונקת, עשירה ומשועממת. אל גור עם ה"אמת מטרידה" - משבר התחממות כדור הארץ, גרסת הדור הבא. זה מציב אותה על קרקע עולמית בטוחה. מים לשתות ואוויר לנשום, זה אל גור, וגם אריסון. גור קיבל על זה פרס נובל לשלום. *