רוב התיווך הפיננסי בעשורים האחרונים התבצע בחברות ובקרנות, שבניגוד לבנקים לא היתה להן גישה להגנות שמונעות התנפלות של משקיעים. / פרופסור נוריאל רוביני
השלב הבא יהיה התנפלות על אלפי קרנות גידור ממונפות מאוד. אחרי תקופת חסימה קצרה, משקיעים בקרנות אלה יכולים לפדות את כספם אחת לרבעון. לכן, בהלת משיכת פיקדונות כמו בבנקים אפשרית כאן בהחלט. ניעור כללי של תעשיית הגידור המנופחת סביר מאוד בשנתיים הבאות
בשבוע שעבר ראינו את שקיעת בנקאות הצללים שנוצרה ב-20 השנים האחרונות. בגלל הפיקוח הגדול יותר על הבנקים, רוב התיווך הפיננסי בשני העשורים האחרונים התבצע במערכת הצללים הזו, שכוללת חברות ברוקרים, קרנות גידור, קרנות הון פרטי (פרייבט אקוויטי), מכשירי השקעות מובנים, קרנות שוק הכספים וחברות משכנתאות לא בנקאיות.
כמו בנקים, רוב החברים במערכת הזו לווים לטווח קצר מאוד באמצעים נזילים, הם ממונפים יותר מהבנקים (מלבד קרנות שוק הכספים) והם מלווים ומשקיעים במכשירים נזילים וארוכי טווח יותר. כמו בנקים, גם הם חשופים לסיכון שמוסד עם נזילות מספיקה יסבול מהתנפלות על התחייבויותיו הנזילות בגלל שמועות.
אך שלא כמו בנקים, שמוגנים מפני הסכנה של משיכת פיקדונות - באמצעות ביטוחי פיקדונות ומסגרות הנזילות שמעמידים לרשותם הבנקים המרכזיים - לרוב חברי מערכת הצללים הזו לא היתה גישה לאמצעי ההגנה הללו, שמונעים התנפלות של משקיעים.
4 שלבים
בהלת משיכת השקעות מבנקי הצללים הללו החלה למעשה כאשר הירידה מהמינוף, אחרי פקיעת בועת הנכסים, הובילה לאי ודאות לגבי איזה מוסד יהיה חדל פירעון. השלב הראשון היה קריסת כל מערכת המכשירים המובנים, כאשר המשקיעים הבינו כמה רעילות ההשקעות שלה, והשיתוק של המימון קצר המועד שלה.
בשלב הבא התרחשה ההתנפלות על חברות ניירות הערך הגדולות: תחילה איבדה בר סטרנס את הנזילות שלה בתוך כמה ימים. הפד הגיב בהרחבת תמיכתו בבנקים המסחריים גם לחברות ני"ע חשובות מבחינה מערכתית. אך גם צעד זה לא מנע את ההתנפלות על חברות ני"ע אחרות שנחשדו שהן חדלות פירעון: כאן הגיע תורה של ליהמן ברדרס לקרוס. מריל לינץ' היתה ניצבת בפני גורל דומה, אלמלא נמכרה. הלחץ עבר למורגן סטנלי ולגולדמן זאקס. לשתיהן מומלץ להתמזג, כמו מריל, עם בנק גדול שיש לו בסיס יציב של פיקדונות מבוטחים.
השלב השלישי היה קריסת מוסדות ממונפים אחרים, שהיו בו זמנית לא נזילים וכנראה גם חדלי פירעון בהתחשב בהלוואות חסרות האחריות שלהם: פאני מיי, פרדי מאק, AIG ויותר מ-300 חברות משכנתאות.
השלב הרביעי היה פאניקה בשוקי הכספים. הקרנות התחרו באגרסיביות על נכסים וכדי לספק תשואות גבוהות יותר ולמשוך משקיעים, חלקן השקיע במכשירים לא נזילים. כאשר המכשירים הללו קרסו, הבהלה אחזה במשקיעים והובילה למשיכת פיקדונות. מגמה כזו היתה הרת אסון, ולכן הממשל העניק ביטוח פיקדונות גם לקרנות הללו, בעוד צעד חסר תקדים.
התנפלות מואצת
השלב הבא יהיה התנפלות על אלפי קרנות גידור ממונפות מאוד. אחרי תקופת חסימה קצרה, משקיעים בקרנות אלה יכולים לפדות את כספם אחת לרבעון. לכן, בהלת משיכת פיקדונות כמו בבנקים אפשרית כאן בהחלט. מאות קרנות קטנות וצעירות שלקחו סיכונים גדולים במינוף גבוה והניהול שלהן גרוע עלולות לקרוס. ניעור כללי של תעשיית הגידור המנופחת סביר מאוד בשנתיים הבאות.
אפילו חברות אקוויטי פרטי וה-LBOs הממונפות וחסרות האחריות שלהן לא יתחמקו מגורל דומה. בועת ההון הפרטי הזה הובילה להשתלטויות פרטיות בהיקף של יותר מטריליון דולר, שלא היו צריכות להתרחש. ההשתלטויות הפרטיות הללו מוגנות זמנית על ידי סעיפים שאינם כוללים עונשים על אי עמידה בתנאי ההשתלטות, וסעיפים שמאפשרים לחברות ה-LBO לדחות פירעון ריבית ולצבור עוד יותר חובות, אך אלו רק דוחים את המשבר הסופי ומכערים את פשיטות הרגל שיבואו. אפילו ההשתלטויות הגדולות ביותר, כמו GMAC (חטיבת המימון של GM) וקרייזלר, מצויות כעת בסכנה.
אנחנו עדים להתנפלות מואצת על בנקאות הצללים הזו, שמובילה לקריסה שלה. אם תמיכה של הפד וביטוחי פיקדונות יורחבו לעוד חברים במערכת הזו, המוסדות הללו יוכפפו לפיקוח כמו הבנקים, כדי למנוע סיכון מוסרי. וכמובן, המשבר הפיננסי החריף הזה גובה מחיר גם מבנקים מסורתיים: מאות מהם חדלי פירעון ויצטרכו להיסגר.
בדרך לאירופה
הצד הכלכלי הריאלי של המשבר הפיננסי הזה יהיה מיתון אמריקני חריף. ההתכווצות הפיננסית, האירו החזק, הירידה ביבוא האמריקני, פקיעת בועות נדל"ן באירופה, מחירי הנפט הגבוהים יחסית והנציות של הבנק המרכזי האירופי יובילו למיתון גם במרחב האירו, בריטניה ורוב הכלכלות המתקדמות.
המוסדות הפיננסיים האירופיים מצויים בסכנת הפסדים כבדים בגלל חשיפתם למוצרי האיגוד הרעילים שהם רכשו בארה"ב, העלייה המאסיבית במינוף בעקבות נטילת סיכונים מופרזים ואיגוח מקומי, מחנק נזילות חריף שמחריף בגלל מחסור בדולרים ומחנק אשראי, פקיעת בועות הנדל"ן המקומיות, פשיטות רגל של משקי בית ועסקים במיתון, הפסדים שהוסתרו באדיבות הפיקוח, חשיפתם של בנקים בשבדיה, אוסטריה ואיטליה למדינות הבלטיות, לאיסלנד ולדרום אירופה שבהן פקיעת בועות הדיור והאשראי שמומנו במט"ח מובילה לנחיתה כואבת.
כך יגיע המשבר הפיננסי של המאה גם למוסדות הפיננסיים האירופיים.
הכותב הוא פרופסור לכלכלה בביה"ס לעסקים סטרן באוניברסיטת ניו יורק
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
