ג'ימי הופה של הספורט הישראלי

ניר אלון מצא מאבק חדש. האיש שזכור בעיקר כמי שייבא לארץ לפני כשנתיים את החוק הרוסי, הוא זה שעומד מאחורי המאבק של 400 שופטי הכדורסל באיגוד הכדורסל - מאבק שעשוי לשבש את טורניר גביע ווינר שיפתח בעוד כשלושה שבועות, ואת העונה הסדירה שתחל כשבועיים אחריה. "אין לי תשובה עדיין לשאלה האם נשבית את המשחקים", אומר אלון (42), שמכהן כיום יו"ר חטיבת הספורט בהסתדרות. "אנחנו צריכים לשבת ולגבש את עמדתנו, אבל בכל מקרה צריך לזכור שהאיום בשביתה חזק יותר מהשביתה עצמה. אפנה לנשק השביתה רק אם לא תהיה ברירה אחרת. אנחנו רוצים להפסיק את המצב בו השיפוט נחשב לתחביב ולא למקצוע. שופט צריך להגיע בערב למשחק כשהוא חד וצלול, ולא עייף אחרי יום עבודה בענף אחר לגמרי".

חתיכת ג'וב מצא לו אלון. להיות מעין ג'ימי הופה (hoffa), מנהיג איגוד נהגי המשאיות שהכניס את אמריקה ללחץ בשנות ה-50' וה-60', של הספורט הישראלי. רק שבניגוד אליו, הוא לא רוצה להעלם מהמפה יום אחד, בטח שלא להיחשד בקשרים מפוקפקים, ולכן הוא הצטרף לחטיבת הספורט בהסתדרות. זאת קמה בשנת 2001, כשעד אז היה קיים בארגון אגף ספורט עממי בלבד, שעסק בפיתוח תחרויות ספורטיביות בין ועדי עובדים. הראשונים להצטרף לחטיבה היו 300 שחקני כדורסל, שנלחמו על מעמדם ועל הסדרת מעמדם מול השחקנים הזרים. ב-2002 הצטרפו גם שופטי הכדורסל, אחר כך מאמני הכדורסל, שבראשם עומד צביקה שרף, וב-2007 הצטרפו גם שחקני הכדוריד.

את המאבק הנוכחי אלון מקווה לסיים כמו את המאבק על החוק הרוסי: עם הישגים. "לא רק ששכר השחקנים עלה, הליגה גם הפכה למעניינת יותר, ישנה יותר תחלופה ואפילו ההכנסות גדלו", טוען אלון, שגרם למורת רוח בקרב ראשי הקבוצות, שנאלצים העונה לשלם יותר לשחקנים הישראלים בשל החובה להחזיק שניים מהם על הפרקט. אלון מעיד שהצלחת ההסתדרות עם שחקני הכדורסל, היא זו שלכדה את עיניהם של ספורטאים אחרים, לרבות אלה של השופטים. "אין לי ספק שההסתדרות משחקת תפקיד מאוד חשוב היום, ואני בטוח שסומכים עלינו יותר. כל אחד יודע שיש יתרון גדול למו"מ קיבוצי, לעומת הפרדת הכוחות", מסביר אלון.

* איך מרגיש שחקן כדורסל שעובר למשרד קטן בבניין ההסתדרות בת"א, זה שהמיתוס אומר ששותים בו תה כל שעתיים?

"הדבר הכי כיפי שיכול להיות זה לשחק כדורסל ולהריח פרקט, אבל אם התמזל מזלי ונסללה לי הדרך לייצג גופים שקשורים לכדורסל ולספורט בכלל - זו עבודה מאתגרת. אני בטוח שמה שאנו עושים נותן תקווה להרבה ספורטאים צעירים, שיודעים שמישהו דואג להם".

על מה נאבקים שופטי הכדורסל? שדרוגי שכר של 55% - 87.5%, מאמן כושר, טיסות לחו"ל וכרטיסים ליורוליג

חטיבת הספורט בהסתדרות דורשת מאיגוד הכדורסל להגדיל את תקציב השופטים שעומד על כ-9 מיליון שקלים בשנה בלמעלה מ-5.5 מיליון שקלים. לטענת השופטים, באיגוד מוכנים לתוספת שנתית של כ-540 אלף שקל בלבד - ומכאן הפערים.

במסגרת הדרישות, השופטים בליגות הנמוכות דורשים להגדיל את שכרם מרמה של 180 שקל למשחק כיום לרמה של 280 שקל (תוספת של 55%). עוד הם דורשים שחישוב החזרי הדלק עבור נסיעות יעשה על פי 2 שקלים לקילומטר, לעומת 1.05 שקל כיום. במקביל דורשים 24 השופטים הבכירים ששכרם ישודרג ל-3,000 שקל למשחק ועוד 3,000 שקלים כשכר חודשי, במקום 1,600 שקל למשחק ו-1,600 שקלים כשכר חודשי (תוספת של 87.5% בתעריף למשחק). ל"גלובס" נודע שהשופטים הבכירים דורשים סל הטבות נוספות כגון: מנוי למועדון ספורט, מאמן כושר צמוד, כרטיסים חינם למשחקי מכבי ת"א ביורוליג, נסיעות לחו"ל עם קבוצות לטורנירים ופיצוי שבועי של 3,000 שקלים במקרה של פציעה.

יו"ר איגוד הכדורסל, שי שני, מסר היום: "אם נסכים לדרישות השופטים נחסל את הכדורסל בארץ. רוב שכר השופטים ממומן על ידי אגרת השיפוט של 1,600 הקבוצות בארץ, שמסתכמת ב-6-7 מיליון שקלים לשנה, והשופטים דורשים כמעט להכפיל אותן. זה אומר למשל שקבוצה בליגת העל שמשלמת 11,000 שקלים למשחק לכל צוות השיפוט, תאלץ לשלם כמעט פי 2. אף אחד לא יכול לעמוד בזה".