יוסי אקרמן, נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות: "בעלי המניות יכולים לישון בשקט"

בעיצומו של המשבר הפיננסי המתעצם, שמוריד תאגידים רבים על הברכיים, אם לא למטה מזה, נראה יוסי אקרמן חייכני, שליו, אפילו שאנן. נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות , שהגיע לוושינגטון לרגל תצוגת הנשק השנתית AUSA, מגנט ליצרני ציוד צבאי וללקוחותיהם, מודה ש"אנחנו עדיין מנסים להבין מה קורה בשווקים", אבל הוא צופה שהשפעת המשבר על אלביט, מכל זווית אפשרית, תהיה מינימלית. "אלביט מוכנה, אני ישן טוב בלילה", הוא אומר.

בראיון ל"גלובס", בלובי של היאט ריג'נסי, במרחק הליכה מגבעת הקפיטול, מסביר אקרמן מדוע בעלי המניות של אלביט יכולים אף הם לישון בשקט. הוא אינו טוען, כמובן, שחזה את המפולת, אבל מדבריו עולה, שמיצובה של אלביט בשווקים, קוטנה היחסי, סל המוצרים המגוון, נתח השוק שלה ומהלכי גידור שנובעים מאסטרטגיה עסקית חכמה - כל אלה מסוככים על הקבוצה מגשם הזלעפות שממטירה וול סטריט על היקום התאגידי.

התנהגותה של מניית החברה במהלך המשבר הנוכחי משקפת את דבריו של אקרמן. בשעה שמסביבה מאבדות מניות עשרות אחוזים משוויין, אפילו מדי יום, אלביט מערכות, שנחשבת למניה דפנסיבית, איבדה 17% בלבד מערכה מתחילת השנה ו-22% מהשיא.

"בסך הכל, אלביט מערכות היא חברה קטנה", אומר אקרמן. "ההוצאה הגלובלית לביטחון ולצבא היא טריליון דולר בשנה. אנו טוענים, שגם אם היו קיצוצי תקציב במדינות מסוימות ולקוחות ירצו לקבל יותר מוצר תמורת פחות כסף, הלקוחות יוסיפו לבוא אלינו. הם יודעים, שאצלנו ימצאו עלויות רכש נמוכות יותר. כאשר הכסף זמין יותר, לקוחות נוטים לפנות דווקא לחברות הענקיות. דווקא בתקופות קשות, אלביט תהיה הכתובת. לכן, אני רואה סיכון מינימלי במצב מבחינת אלביט. בכל התקופות שבהן היו קיצוצים בתקציבים ביטחוניים מחוץ לישראל, לא נפגענו".

מבחינת אקרמן, השורה התחתונה היא, שלקיצוץ סביר בתקציבים צבאיים לא תהיה השפעה גדולה על אלביט.

*ולקיצוצים דרמטיים?

"אני לא צופה שיהיו".

*אם ברק אובמה אכן ייבחר לנשיא, ההערכות הן שהוא יצמצם את תקציב משרד ההגנה. הוא ילך לכיוון גרביים במקום תותחים.

"קודם כל, אני לא נכנס לפוליטיקה. שנית, בשבילנו, אמריקה היא שוק מרכזי. אלביט היא שחקנית נישה קטנה יחסית ולכן אני לא צופה מצב שקיצוץ בתקציב הפנטגון ישפיע על הפעולות שלנו באמריקה. אני גם לא רואה מצב שבו נצטרך לפטר את העובדים שלנו שם. המכירות שלנו בארה"ב מסתכמות בכ-700 מיליון דולר. תקציב הביטחון בארה"ב הוא 700 מיליארד דולר. כלומר, אנחנו מקבלים אלפית. ההערכה שלנו, שאם בכלל יהיה קיצוץ בתקציב הביטחון האמריקני, הוא ישפיע בעיקר על החברות הביטחוניות הגדולות בארה"ב".

ישראל קטנה עליו

גם ההערכה שהמלחמה בעיראק מתקרבת לקיצה, ויחד עמה מקור הכנסה חשוב לתעשיות ביטחוניות רבות, בארה"ב ומחוצה לה, אינה מערערת את הביטחון העצמי של נשיא אלביט.

"לדברי אנליסטים, החזרת הכוחות האמריקניים הביתה דווקא תיצור הזדמנויות חדשות לתעשיות הביטחוניות, לרבות אלביט", אומר אקרמן. "הפנטגון יצטרך להשקיע הרבה בשיפוץ ותחזוקה של כלים וציוד שניזוקו או נשחקו במלחמה, ולרכוש פריטים רבים שאבדו כדי לחדש את המלאים. אנחנו מדברים על חמש-שש שנים שבהן הפנטגון ינתב כספים לצרכים אלה".

אפילו היחלשות הדולר אינה מדירה שינה מעיניו. אקרמן מונה מה שהוא מכנה "גידורים טבעיים", שנובעים מאופייה התאגידי של אלביט ומשחקים לידיה בתקופה שבה דולרים שחוקים, הופכים יצוא לעסק לא הכי משתלם לחברות ישראליות רבות.

"העובדה שאנחנו חברה רב-לאומית היא אולי מכשיר הגידור הטוב ביותר שלנו", הוא אומר. "מצד אחד, יש לנו חברות בארה"ב שכל עלויותיהן רשומות בדולרים. אלביט גם רוכשת הרבה פריטים מקבלני משנה בארה"ב בדולרים. במקביל, למדינת ישראל אנו מוכרים בשקלים. וחוץ מזה, נקטנו צעדי גידור פיננסי. התוצאה הסופית היא, שלירידת הדולר יש השפעה שלילית קטנה על אלביט".

אם גאוות יחידה הייתה נייר-ערך, אקרמן היה מולטי-מיליארדר. את אלביט הוא מודד זה מכבר באמות מידה גלובליות. ישראל קטנה עליו ועל הקבוצה שלו. כשמבקשים ממנו למנות הבדלים משמעותיים בין אלביט לתעשיות ביטחוניות אחרות בישראל, הוא משיב: "אני לא משווה את עצמי לתע"א. ישראל די קטנה כשוק ביטחוני. הבעיות שלנו ואמות המידה שלנו הן המתחרים הגלובליים. אם אהיה טוב יותר מהחברים שלי מרפאל או מתע"א זה לא מספיק לי. המטרה היא להתבדל בהשוואה למתחרים בחו"ל".

*אז איך אתה מודד את עצמך מול הקונקורנציה הגלובלית?

"אנו עוקבים אחר מדד הגודל הממוצע של הכנסות החברות הביטחוניות הגדולות. הגודל הממוצע העכשווי הוא כחמישה מיליארד דולר. המטרה שלי היא להתקרב לממוצע. וזה, אגב, הדבר היחידי שבו אני רוצה להגיע לממוצע. המכירות שלנו עולות וגם הממוצע עולה, אבל הפער הולך וקטן. השנה נגמור עם מכירות של מעל שני מיליארד דולר. אנחנו בדרך".

בזכות ההון האנושי

אבל כוח האדם של אלביט הוא היתרון היחסי המשמעותי ביותר שלה, גורס אקרמן. "המהנדסים שלנו באים עם ניסיון מקצועי מהצבא. הם רואים מערכות לא רק מהפן המקצועי-הנדסי אלא גם מהפן הצבאי, מהצד של המשתמש. בישראל, המוכשרים והטובים הולכים לצה"ל, ואם הם ממשיכים ללמוד, רבים מהם רוצים לעבוד בתעשיות הביטחוניות. בארה"ב ובאירופה, צעירים עם פוטנציאל הולכים למינהל עסקים, לסיליקון ואלי ולתעשיות הבידור, הם לא רצים לתעשיות הבטחוניות".

*האם השכר באלביט משמש מגנט חזק כל-כך למהנדסים ישראליים?

"השכר הוא רק פרמטר אחד. הצעיר הישראלי המצליח מחפש עניין בעבודה, גיוון, פוטנציאל של קידום, טכנולוגיות מתקדמות, וכמובן רמת שכר. ממוצע השכר באלביט דומה מאוד לממוצע השכר בחברות ביטחוניות ישראליות אחרות, אבל הטובים אצלנו מקבלים הרבה יותר, והפחות טובים, הרבה פחות".

*בתגובה על הדו"ח הרבעוני האחרון של אלביט, שאופיין בתוצאות טובות, אמרת: "אני לא בטוח שהמספרים יחזרו על עצמם". זה חשש מהבאות?

"אנחנו נמנעים ממתן תחזיות. המציאות היא, שהמכירות שלנו עולות מדי שנה, ואני חושב שגם בעתיד נראה תוצאות טובות יותר משהשגנו עד עתה. לדוגמה: ברבעון הראשון של 2007 רשמנו מכירות בסך 872 מיליון דולר. ברבעון הראשון השנה - 1.27 מיליארד דולר. זו צמיחה של כ-46%. הצמיחה שלנו תימשך, אך אני לא בטוח שבקצב כזה".

*האם אתה עדיין מחזיק בדעה שהגודל כן קובע, או שהתחלת לסמן דגש חדש: הגדלת שולי הרווח?

"במשך תקופה ארוכה שאפנו לחולל צמיחה מבנית, שמנו דגש חזק על רכישות ומיזוגים, מתוך כוונה להפוך את אלביט לחברה רב-לאומית, עם דגש פחות חזק, אולי, על רווחים. עכשיו, כשיש לנו נוכחות בינלאומית, ואנחנו מעסיקים 11 אלף עובדים ברחבי תבל, אנחנו מוכנים להתמקד ברווחים, גם אם פירוש הדבר האטה מסוימת בצמיחה. במילים אחרות: אם לפרויקט מסוים יש שולי רווח נמוכים, לא נמשיך בו. אתה יודע מה אומרים: התפקיד החשוב של מנהל הוא לא להחליט מה לעשות, אלא מה לא לעשות. לא שאנו מתכננים רכישה גדולה בשנת הכספים הנוכחית, אבל אסטרטגיה של מיזוגים ורכישות היא חלק מהד.נ.א. של אלביט".

"לו אני ראש ממשלה"

*באמצעי תקשורת היו ידיעות, שנתח השוק של אלביט באסיה הוא כ-9%. איך זה מתיישב עם מאמצים של חברות ביטחוניות אחרות בישראל להשיג דריסת רגל בהודו ובמדינות אחרות באסיה?

"ראשית, הנתון הזה אינו מדויק. התפלגות המכירות של אלביט היא כך: 25% לצה"ל, 35% לארה"ב, 20% לאירופה, 20% לאסיה ולאמריקה הלטינית. אנחנו לא מפרסמים נתח שוק ספציפי לאסיה. זה שכולם שואפים ללכת להודו, זו הבעיה שלהם. אלביט הולכת אחרי הכסף, והכסף עדיין נמצא באמריקה".

*חלק מעמיתיך טוענים, שהסיוע הביטחוני השנתי של ארה"ב לישראל, במתכונתו הנוכחית, פוגע בתעשיות הביטחוניות הישראליות מפני שנתח החבילה השנתית שניתן להמירו לשקלים, לרכישות מחברות ישראליות, נע סביב 25% בלבד.

"המתכונת הנוכחית של הסיוע האמריקני טובה למדינה והפגיעה בתעשיות היא מינימלית. אם נצליח לשמור על המתכונת הזו, בעתיד יהיה טוב לכולם. יש פגיעה מסוימת, אבל היא קטנה. אחרי הכול, זה כסף נוסף, שלא היה מגיע משום מקור אחר. האם לא היה עדיף, שיגדל נתח השקלים? בוודאי. אבל גם למשלם המיסים האמריקני יש מה לומר".

*היו הרבה דיבורים על האחדות ומיזוגים בתעשיות הביטחוניות בישראל. היית רוצה להיכנס איתן למיטה?

"מה שמאפיין את התעשיה הביטחונית הישראלית הוא הנתח הגדול של בעלות ממשלתית - יותר מ-60%. באירופה הבעלות הממשלתית היא 12%, ובארה"ב אין בכלל נוכחות ממשלתית בתעשיות הביטחוניות. מאפיין נוסף: אין לאף אחת מהחברות הבטחוניות בישראל גודל קריטי מספיק. בישראל צריכות להיות שתי חברות ביטחוניות: האחת פרטית, אלביט כמובן, והאחרת ממשלתית, ש-30% ממניותיה בידי הציבור. לו אני ראש ממשלה, זה מה שהייתי מנסה לעשות. יש רק בעיה אחת: זה לא יקרה לעולם, לפחות לא בדור שלנו".

*באחרונה פורסמה ב"גלובס" ידיעה, שלפיה הדו"ח הכספי האחרון של אלביט לא חשף את שכר המנכ"ל. למה? אתה מתבייש?

"אנחנו לא מפרסמים כי אנחנו לא חייבים. ולא, אני לא מתבייש. זה שולי".

*מה היחס שלך ליוזמת ח"כ שלי יחימוביץ' לקבוע תקרה לשכר מנכ"לים?

"אלביט תלך יחד עם כל החברות בישראל". *