"הרפורמה במס לא הבריחה אנשי עסקים מהארץ, אך היא יצרה מחשבה לצאת ממנה"

כך אומר עו"ד פיני רובין, בפאנל מיוחד של "גלובס" לרגל 5 שנים למעבר מהמיסוי הטריטוריאלי למיסוי הפרסונלי ; יהודה נסרדישי: "אחרי החגים נוביל לחקיקה את השינויים המתוכננים במיסוי חברות של ישראלים בחו"ל"

"מיד אחרי החגים, נוביל לחקיקה את השינויים המתוכננים במיסוי חברות של ישראלים בחו"ל" - כך אומר מנהל רשות המסים, יהודה נסרדישי, בפאנל מיוחד שערך "גלובס", לרגל מלאת 5 שנים לרפורמה במס - המעבר מהמיסוי הטריטוריאלי, של חיוב במס בגין פעילות בישראל בלבד, למיסוי הפרסונלי, של חיוב הנישומים על הכנסותיהם גם מפעילות בחו"ל.

בפאנל לקחו חלק מלבד נסרדישי, גם סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המסים, רו"ח גידי בר-זכאי; מנהל מחלקת מיסוי בינלאומי בפירמת רוה"ח ארנסט אנד יאנג, רו"ח שרון שולמן; וראש משרד עוה"ד גורניצקי, פנחס רובין.

"גלובס" גילה כבר באחרונה כי רשות המסים מתכננת שינויים במיסוי הפעילות בחו"ל, בכל מה שנוגע למבחני החנ"ז (חברה נשלטת זרה), המטילים מס על הכנסה פאסיבית ורווחי הון, ומבחן השליטה והניהול, המטיל מס על חברות זרות בעלות פעילות עסקית; אלה הם המבחנים העיקריים לנושא גביית המס מחברה בחו"ל.

רשות המסים תפשט משמעותית את החקיקה בנושא, ונשקלת אפשרות לבטל את מבחן השליטה וניהול בחברות זרות. "חמש שנים", אומר נסרדישי, "זו תקופה די מספקת לבחון תוך כדי תנועה אם יש מקום לתקן. אין חקיקה בתחום המס שהיא מושלמת מיד, תמיד מתגלים תיקונים, וצורך בהשלמות, וזה מה שאנו עושים".

בר-זכאי: "נכון להיום, בכל העולם הנאור מקובלת שיטת מס פרסונלית, כך שזו בכלל לא היתה שאלה אם יש מקום לעבור לשיטה או לא. עם זאת, אחרי חמש שנים בהחלט צריך ללמוד ולבחון את הנושא, ולכן כבר ברבעון הראשון של 2008, מינה נסרדישי צוות בראשותי, שבחן את האופן שבו נפרסה הרשת להטלת המס הפרסונלי. בימים אלה מתגבשות מסקנותיו הסופיות".

* שרון שולמן, כיצד המעבר למיסוי הפרסונלי השפיע על החברות?

"את הרוב המכריע של העושר צברו החברות הישראליות בשנים האחרונות מעבר לים. אנו רואים את זה בהיי-טק, פארמה, כימיה ונדל"ן. כשהחברות מגייסות הון, זה מעבר לים, ומי שיקנה אותן בסופו של יום, הוא מעבר לים. המשמעות היא דרמטית כי רשות המסים 'נמצאת' בכל החלטות ההשקעה של החברות האלה".

* פנחס רובין, אתה ישבת בוועדת רבינוביץ' שהמליצה על המעבר לשיטת השינוי הפרסונלית. לאחר שלב לבייב עזב את ישראל, כנראה כדי ליהנות מהקלות המס באנגליה, אמרת שאתה מכה על חטא על כך שלא הבאתם בחשבון שהשיטה הפרסונלית תבריח מכאן בעלי הון.

"בפרספקטיבה צריך להבין מאין באנו ולאן אנחנו הולכים. אנחנו יצאנו מנקודת מוצא של מיסוי טריטוריאלי שמכביד בצורה לא מבוטלת על תושבים זרים שמגיעים ארצה מחד גיסא; מאידך גיסא, ליברלי באופן יחסי ואולי גם מוגזם כלפי ישראלים שפועלים מעבר לימים. זה בא לידי ביטוי בולט בהכנסות פאסיביות של ישראלים בחו"ל, שעד אז לא היו חייבות במס בישראל.

"בעקבות הרפורמה התהפכו היוצרות והתהפכו המגמות - במידה מסוימת לטובה ובמידה מסוימת לרעה. באשר לתושבים ישראלים שפועלים בנכר - הגזמנו בהכבדת העול עליהם. אני לא מתכוון להכבדה בכך שההכנסות הפאסיביות הופכות להיות חייבות במס בישראל. אנו דרדרנו את חבות המס של הפעילויות של חברות זרות בחו"ל למקומות רחוקים מדי מבחינת מחוזות המס. אני מתכוון בייחוד לכך שחברות זרות שפועלות בחו"ל חרדות ללא הרף שיקלעו לסיטואציה של 'חברות נשלטות זרות'. החיכוך עם מס הכנסה הוא בלתי אפשרי. אנו מגיעים לתוצאות לא רצויות מבחינת חשיפת מס ישראלית פוטנציאלית אצל ישראלים שפועלים בנכר. זה מאוד לא רצוי כי עצם ההתעסקות עם זה והעלויות גורמים לישראלים להרהר פעם שנייה אם הבסיס שלהם צריך להיות בישראל או שמא יהיה בלונדון. וזה מביא אותנו ללבייב, שאני לא יודע את המניעים שלו, אבל אני יודע שרבים כמותו מהרהרים כך. הכבדנו את עולנו על ישראלים שפועלים בחו"ל".

* הרפורמה הבריחה ישראלים?

"הבריחה זו מילה גדולה, אך היא יצרה מחשבה לצאת מהארץ. היו כאלה שיישמו אותה הלכה למעשה על ידי יציאתם מהארץ".

בר-זכאי: "אם הכוונה שברחו כי על פעילות מחוץ לישראל לא צריך לשלם מס, אנו דוחים עמדה זו מכל וכל. אם מדובר בקביעת רשת ברורה ופשוטה - אנחנו שם. שיהיה ברור: ראוי וצריך לגבות מס על הכנסות פאסיביות בחו"ל. אם לפני כן הן היו מחוץ לרשת המס, אנו רוצים אותן עכשיו בפנים. עם זאת, בחוק הנוכחי אכן יש תמריץ מסוים להעביר מבנים ופעילות של חברות לחו"ל, ובכך להימנע מתשלום מס. ואת זה אנחנו מתכוונים לשנות".

נסרדישי: "אנו רוצים את גביית המס על הכנסות בחו"ל, כדי למנוע בריחתן מישראל. בחוק הקיים, גביית המס שלנו מחנ"ז לא מרקיעה שחקים".

"לתפוס את 'חברות הארנק'"

המס בישראל חל כיום על חברה נשלטת זרה שיש לה פעילות פאסיבית בחו"ל, כמו למשל, הכנסות משכר דירה. לעומת זאת, אם חברה מקיימת פעילות אקטיבית מעבר לים, היא לא תחויב במס בישראל, מעבר למס שהיא משלמת במקום מושבה. כל זאת בתנאי שאינה מקיימת שליטה וניהול בישראל.

* שרון שולמן, מה זה דרש מהחברות?

"מדובר בדרך-כלל בחברות ציבוריות, שמבחינתן הוודאות חשובה. הן לא יכולות לחכות עד שתסתיים הרפורמה - הן צריכות לפרסם דו"חות וצריכות להחליט כמה מס הן ישלמו. המשמעות היא שהרפורמה נכנסת לתוך שיקולים עסקיים של חברות, ואני חושב שמשטר מס נכון צריך לצמצם ככל האפשר את ההשפעה שלו על תהליכים עסקיים בחברות".

רובין: "הכוונה ההתחלתית היתה לתפוס את 'חברות הארנק' - אותן חברות שכל תכליתן היא להחזיק חסכונות באי חבות מס. בפועל, 'נלכדו' הרבה יותר חברות ונוצרו מלכודות מס".

נסרדישי: "אני לא רואה את מלכודות המס. מה שאנו רואים זה שמס מחנ"ז בורח לנו. איזה מלכודות?".

שולמן: "אין ספק שכשעושים חקיקה מורכבת היא לא מאוזנת לשני הצדדים: יש דברים שמקשים על החברות; מצד שני אין ספק שבחקיקת המיסוי הבינלאומי יש כל מיני פרצות שמאפשרות לחברות שלא לשלם מס. לכן צריך להסתכל על זה כמקשה אחת ולהחליט מה הנקודות הספציפיות שרוצים למסות. צריך להקטין את הרשת ולאטום אותה. היום יש לנו רשת רחבה עם חורים גדולים, שמאוד מקשה על החברות; אך בצד זה, במקומות שחברות אולי היו צריכות לשלם מס, הן עוברות דרך החורים. אם נקטין את הרשת ונצמצם דרמטית למקומות הנכונים - נקבל גבייה מאוזנת".

נסרדישי: "אני ער לכך שחברות, כדי ליצור משהו מלאכותי, הולכות ובונות כל מיני מבנים. לא חיכינו לביקורת של מייצגים. אנו חיים את השטח, אנו רואים מה קורה בחברות נשלטות זרות עם ההכנסות הפאסיביות שלא גובים עליהן מס. נציג תוכנית שתיתן ודאות ושקיפות, שתקבע מה יהיה המס על חברות זרות בחו"ל".

בר-זכאי: "נהיה בעולם אחר: יהיו הוראות חוק פשוטות. הפשטות תייצר ודאות לחברות ותאפשר אכיפה יעילה. נוכל לזהות במהירות את כל מי שיחרוג מהוראות החוק. נחסוך במשאבים, כך שנוכל לעסוק בדברים ראויים יותר. זה יצמצם חיכוך מולנו, יצמצם צורך לפנות ברולינגים ולהוציא הוצאות על תכנוני מס. קבענו את יעדי המיסוי: פעילות עסקית בת קיימא מתקיימת במקומות שונים בעולם, לא בגלל תכנוני מס, אלא כי מבחינה כלכלית עליה להיות שם. עם זאת, בדין הקיים, רווחי הון גדולים והכנסות פסיביות משמעותיות מסתתרים בחברות בעלות פעילויות עסקיות. יכולתנו למסות רווחים והכנסות אלה תביא לגידול בגביית המסים וחשוב מכך, בהעדר תמריץ ל"הסתתר" בחו"ל - תשיב אותן לישראל".

נסרדישי: "אין טלפון שאני לא מחזיר"

רו"ח שרון שולמן, מנהל מחלקת מיסוי בינלאומי בפירמת רוה"ח ארנסט אנד יאנג, מציין כי אחת התוצאות הלא סבירות של החקיקה בנושא מיסוי חברות ישראליות בחו"ל היא שחברות שלחו עוד ועוד אנשים לחו"ל, כדי שיוכלו לומר שהשליטה והניהול הם מחו"ל, ובכך להימנע מחבות במס.

עו"ד פנחס רובין מציין, שהיום, בעקבות המשבר, התהפכו היוצרות: "יכול להיות שהרבה חברות שהתנגדו להיותן חנ"זיות (חברות נשלטות זרות) ולכן חייבות במס בישראל, נרצה לייבא אותן לישראל (בגלל ההפסדים), ומס הכנסה יאמר: זו לא חברה בישראל. נייבא המון הפסדים".

שולמן: "מאוד חשוב לשמור את ההשקעות בישראל. אני רוצה למצוא מצב שבו יוכלו להחזיר את הכסף בדרך מיסויית ידידותית. אם יש לי מפעל בגרמניה ואני לא יכול למשוך את הרווחים לישראל, כי כשאגיע אשלם עוד מס, המפעל הבא יהיה בגרמניה. חייב להיות מנגנון סביר שיאפשר שהמפעל הבא יהיה בישראל.

"רשות המסים עשתה מהלך מדהים בנושא של יחידים, בדמות קביעת מבחני תושבות ברורים, במסגרת התוכנית להטבות המס לעולים חדשים ותושבים חוזרים. מהלך מקביל בנושא תושבות של חברות יכול להביא למהפך נוסף. הם צריכים לזכור שכל מילה שלהם תתפרש על-ידי מנהלים כמו תנ"ך, כי הם צריכים להחליט החלטות אסטרטגיות 3 שנים ו-5 שנים קדימה.

"אתמול היה פה תושב חוץ עם תקלת מס בישראל. הוא ביקש ממני לארגן פגישה עם רשות המסים. הרמנו טלפון, ועוד באותו היום ב-20:00, הוא פגש את מפקח המס, מנהל התחום במחלקה המקצועית. אני אומר לכם: אין מדינה בעולם, שבה אפשר לפגוש מהיום להיום ובטח בשמונה בערב, עובד מדינה".

רובין: "ברוב המדינות אי אפשר בכלל לפגוש את עובד המדינה".

מנהל רשות המסים יהודה נסרדישי: "באיזו מדינה בעולם אתה משאיר הודעות למנהל רשות המסים והוא חוזר אליך? אין טלפון שאני לא מחזיר. בצד גביית המס אנו משרתי ציבור. אנו רוצים לפנק את המשקיעים. אנו צריכים לתת להם את השירות. לתת לבעלי עסקים את השירות הטוב ביותר, כי מהם אנו גובים מס".

צרו איתנו קשר *5988