ביהמ"ש: רשות המסים חייבת הסברים לנישום בנוגע להסדרי עבר עם נישומים אחרים

השופט מגן אלטוביה: "הנישום זכאי לקבל הסבר מה היתה עמדת רשות המסים בעבר, על בסיס איזו פרשנות של דיני המס היא עוגנה, מהי עמדתה כיום, ומהו ההסבר לשינוי העמדה או הפרשנות"

לא מזמן נכתב כאן אודות שופטי המס של ישראל. ניתן למנות אותם על אצבעות יד אחת. אלה תורמים להתבהרותו של מזג האוויר המיסויי בישראל. הנה, שלא כבעבר, הראות למרחוק טובה למדי. האוויר (שמא נכון יותר לומר, האווירה) המיסויי צלול ושקוף יותר.

לאחרונה יצאה תחת ידיו של שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מגן אלטוביה, החלטה אשר תתרום, בבירור, לשקיפות הראויה. במסגרת ערעור שומה, שהגישה הנישומה " סילברבוים אחזקות בע"מ", חייב אלטוביה את פקיד השומה לגלות בפניה את העקרונות והפרמטרים, אשר עמדו בבסיס הפרשנות, שהוא העניק, בעבר, להוראת דין מסוימת, ושהביאה אותו לידי כריתת הסדרים עם נישומים שונים. הוראת הדין נוגעת לקביעתו, לצורכי שומה, של מחירה של עסקה, כאשר בין הצדדים לה שוררים יחסים מיוחדים.

תחילתה של פרשה בהסכם למכירת מניות רובומטיקס טכנולוגיות בע"מ, שנחתם בין סילברבוים לבין שרפ"ק טכנולוגיות בע"מ. בנימוקיו לשומה, שיצאה תחת ידיו בקשר לכך, ציין פקיד השומה, כי בין סילברבוים לבין שרפ"ק שררו יחסים מיוחדים, אשר לאורם עליו להחיל את הוראת החוק, המעניקה לו סמכות להעריך את המחיר הנכון של העסקה. פקיד השומה קבע, כי הוראה זו היא קטגורית, ואינה נתונה לשיקול-דעתו. הוא הוסיף ונימק, כי גם לו היה בידיו שיקול-דעת שכזה, הרי היחסים שבין הצדדים אכן השפיעו על מחיר העסקה, באופן שהוא לא שיקף את שוויים האמיתי של ניירות הערך, שנמכרו במסגרתה.

סילברבוים ערערה על השומה (באמצעות עוה"ד א' כנעני וס' ריבה). במסגרת הליך הערעור היא ביקשה, כי פקיד השומה יגלה בפניה מסמכים רבים, אשר לטענתה דרושים לה לשם הפרכת טענותיו-שלו. בין היתר, היא ביקשה לעיין במסמכים ובהסדרים, שפקיד השומה כרת בעבר עם נישומים אחרים, והמצביעים על כך שבעבר הוא סטה מן הפרשנות, שהוא העניק, במקרה שלה, להוראת החוק האמורה, ועל כך שהיא הופלתה לרעה לעומת נישומים אלה. פקיד השומה התנגד לדרישה הגורפת. בין היתר, הוא טען כי הוא מחויב בפרטיותם של נישומים אחרים ולפיכך מנוע מלהציג את ההסדרים, שנכרתו עמם. הוא ציין, כמובן, גם את ההכבדה המפליגה, אשר גילוי שכזה יטיל עליו.

"ליבת בקשה זו בהתנגשות בין זכויותיו של המערער ובין זכויותיהם של נישומים 'עלומים' בקשר עם הסדרי מס בעלי מאפיינים דומים לזה שבמחלוקת", פתח אלטוביה את החלטתו. הוא הביע מורת-רוח מכך, שהצעה שלו ליצירת מרכז, שבו ירוכזו הסדרים של הרשות, שיש להם חשיבות עקרונית או ציבורית, לא זכתה להתייחסות הראויה. "הואיל וטרם נסללה הדרך להקמת מאגר כאמור, יש להלך במשעול אותו כבשה הפסיקה", המשיך.

הוא אזכר את ההלכה, שלפיה הוראות הסודיות אינן משנות את הכלל בדבר גילוי, אלא אך מצדיקות סודיות אם מתקיימת תכלית הוראת הסודיות ואם תכלית זו גוברת על תכליות אחרות. "הכלל הוא אפוא כלל הגילוי גם בדיני המס". החסיונות הם רק החריג לכלל, סיכם.

"אף כי הגילוי הכלי והחיסיון חריגים", המשיך, "לא בנקל יורה בית המשפט על חשיפתם של ההסדרים אותם עורכת הרשות". הוא אזכר שני תנאי סף, אשר רק בהתמלאם הוא יעשה כן. הראשון - הצגת תשתית עובדתית, ולו לכאורה, לכך שהמחלוקת הנדונה הוסדרה בעבר על-ידי פקיד השומה בצורה שונה, ולכך שאין מדובר בטענת אפליה בעלמא. השני - לעמדת פקיד השומה בעבר השפעה על הפעלת שיקול-דעתו עתה.

אלטוביה קבע, כי התנאי הראשון אכן התקיים. סילברבוים טענה, כי בידיה הסדר מס קונקרטי, שבמסגרתו הכיר פקיד השומה בכך, שהפרשנות הראויה להוראת החוק הנדונה היא זו, שלפיה היא תוחל רק כאשר יתברר, כי מחיר העסקה הושפע, בפועל, מן היחסים המיוחדים שבין הצדדים. בנוגע לתנאי השני, אלטוביה קבע, כי לפקיד השומה סמכות לשנות את עמדתו במקרים, בהם טעה בעבר. הוא אינו כבול לטעויותיו. מנגד, הוסיף, הנישום זכאי לקבל הסבר מה הייתה עמדת רשות המס בעבר, על בסיס איזו פרשנות של דיני המס היא עוגנה, מהי עמדתה כיום ומהו ההסבר לשינוי העמדה או הפרשנות.

"כאשר המחלוקת שנתגלעה בין הצדדים עניינה שאלה פרשנית גרידא, אזי מידת הרלבנטיות של המידע המבוקש הינה פחותה", הוסיף אלטוביה. לדידו, במקרה כזה אין צורך רב בגילוי המסמכים כדי לשפוך אור על העובדות השנויות במחלוקת. המצע העובדתי הרי ידוע ומוסכם. "במקרים אלו עיקר דרישתו של הנישום נסמכת על חשיבות שקיפותו של המעשה המינהלי", כך אלטוביה. ואו אז יהיה על הנישום לשכנע, כי בידיו מידע, שלפיו הרשות אכן שינתה את עמדתה.

ביישמו את העקרונות האמורים, קבע אלטוביה, כי משבידי סילברבוים הסדר, שבו קיבל, לכאורה, פקיד השומה את עמדתה הפרשנית, עובר הנטל אל פקיד השומה לגלות מדוע נהג כך בעבר ומדוע שינה את טעמו עתה. "הנה כי כן, יש מקום לחשיפת העקרונות אשר הנחו את המשיב בעבר בסוגיות נשוא הערעור", חרץ. עם זאת, הוא קבע, כי לא יהיה על פקיד השומה לחשוף את הסדרי העבר עצמם, אלא רק את העקרונות והפרמטרים, שעמדו בבסיסם. "בכך, תבוא המבקשת על סיפוקה בעוד כללי החיסיון או הפרטיות של הנישומים האחרים אינם נפגעים". (בש"א 11676/08).