כולם שונאים את לואיס

נהג פראי, אגרסיבי וברוטאלי, שחצן ומתנשא. אלה הם רק חלק מהתיאורים שהצמידו השנה בפורמולה 1 ללואיס המילטון. "כל הנהגים בסבב פשוט לא סובלים אותו", אומר על הבריטי הצעיר פרננדו אלונסו, יריבו עוד מהימים שחרכו יחד מסלולים במקלארן. אז מה הפלא שכל הנהגים מאחדים כוחות רק כדי שלא יוכרז אלוף בעוד שבועיים

שבוע לפני הגראנד פרי בסין שנערך ביום ראשון, עשו הכל בקבוצת מקלארן כדי שמופע האימים מאשתקד לא יחזור. הנהג הבכיר שלהם, לואיס המילטון, שהוביל אז בבטחה הן במרוץ והן בדירוג העולמי, תזמן מאוחר מידי את הירידה לרחבת הטיפולים כדי להחליף את צמיגיו השחוקים, ומצא עצמו מסתחרר ומסיים את התחרות בחצץ בכניסה לפיטס. טעות מביכה שלו ושל מקלארן שעלתה לו באליפות.

אבל אם בשנה שעברה היו נהגים בסבב שעוד ריחמו על הבריטי ששמט את התואר ברגע האחרון, השנה כמעט כולם ייחלו שהוא יכשל. ערב סיום העונה (נותר עוד מרוץ אחד בברזיל בעוד שבועיים), הבריטי בשנתו השנייה בלבד בסבב המרוצים, סובל מגל עצום של שנאה וכעס. הקולגות שלו הלינו עליו שהוא בלתי נסבל, אגרסיבי וברוטאלי מאוד בנהיגה שלו. "כבר נמאס מזה, הוא לא מבין כי הוא עלול להרוג מישהו עם הפראות שלו?", נאמר השבוע. בהמשך נטען שהוא שחצן, גאוותן, יהיר, מתנשא ובאופן כללי לא רואה אף אחד מעמיתיו ממטר. רצונו לנצח בכל מחיר, אומרים המבקרים, גבה מכולם מחיר יקר.

המילטון מצידו מתעקש כי זהו סגנון הנהיגה שלו, לטוב ולרע. "זה מה שהעמיד אותי בראש הדירוג, אז אני מניח שהסגנון הוא טוב. לא אשנה אותו", אמר השבוע.

הוא נחת בסין למרוץ שבו יכול היה לסגור את הסיפור ולזכות בפורמולה 1, כשהוא מצוי כרגיל תחת לחץ עצום; לחץ מצד כל האי הבריטי, שבעיתוניו נטען כי בכוחו להרים את המוראל הלאומי בעקבות המשבר הכלכלי; ולחץ מצד מקלארן שלא זכתה באליפות הנהגים משנת 1999. אבל המילטון הוכיח העונה לפרקים בגרות, ובקבוצה עבדו איתו באינטנסיביות על היכולת להילחם על השגת נקודות ולאו דווקא על ניצחונות. אחד הדברים שמסמלים את המעבר משלב ה"רוקי", הילד חסר הניסיון, לנהג בוגר וחכם, היא היכולת לצבור נקודות ולא להתאבד על ניצחונות.

אגב, העונה ההפכפכה של הפורמולה 1 השנה מלמדת יותר מכל כי יציבות וצבירת נקודות הם פקטור כמעט מרכזי באליפות. ובזה ידו של המילטון היתה על העליונה. עם זאת לא ניתן לשכוח כי היו לו מספר לא מבוטל של שגיאות מדאיגות, ואפילו טעויות מביכות, שאולי מלמדות כי המילטון עדיין ילד שעל פי חבריו "חוטף קריזה מהר מאוד אם עוקפים אותו ואינו מבין כי זה לא סוף העולם".

בישורת האחרונה של העונה, כמשפחתו צמודה אליו - בעיקר האב אנתוני ("אנחנו נבחרת משפחתית") והאח ניקולאס הסובל משיתוק מוחין ("הוא השפיות שלי") - הביקורת לא מעניינת אותו. לנגד עיניו הוא כבר מדמיין את שמו נרשם בדפי ההיסטוריה כמי שבגיל 23 הפך להיות הנהג הצעיר בהיסטוריה שזוכה באליפות העולם. ואז הוא רוצה שקט. הוא משתדל להירגע בצד עם מוסיקה, ובעיקר להתנתק. למרות שמקורביו מספרים כי חרף ההמלצות הרבות, הוא ממשיך לקרוא באדיקות כל כתבה, ידיעה, טור או בלוג שנכתבים עליו בתקשורת האנגלית ובכלל. אגב, המילטון עצמו הודה כי צפה ב-YouTube עשרות פעמים בטעות שלו מהמרוץ בשנחאי בשנה שעברה, טעות שכאמור עלתה לו באליפות.

הפועל הנצחי

היחיד שעומד אחרי המרוץ בשנחאי בין המילטון לבין התואר הנכסף הוא הברזילאי, פיליפה מאסה. פתאום באמצע העונה הפך ה"פועל" הנצחי של אלופי העולם (מיכאל שומאכר וקימי רייקונן) למועמד לאליפות בזכות עצמו. למרות ההתקדמות ההדרגתית שלו, סובל מאסה מתדמית של נהג בינוני, מספר שתיים קלאסי שפתאום מצא עצמו בחזית. מקלארן והמילטון נאחזים בעובדה שלאור ההתמודדות המוצלחת יחסית אשתקד עם שני הכרישים, רייקונן ואלונסו, הברזילאי, שהיה מהבודדים שדווקא יצא להגנת המילטון השבוע, הוא משימה פשוטה בהרבה.

הם יורדים עליו כי אינו מסוגל לתפקד אם תוכנית הפעולה שלו סוטה מהשרטוט המדויק של המכונאים שלו, ושכלל אינו יודע להתמודד עם לחץ ועם מעמדים בסדר גודל כזה. מאסה מצידו ניסה לשדר עסקים כרגיל, אך ניכר כי טראומת הונגריה מאוגוסט שעבר לא יצאה לו השנה מהראש - מנוע הפרארי שלו שבק שלוש הקפות לסיום.

בפרארי עודדו אותו לחשוב חיובי, והציעו לו ערב המרוץ בסין לדמיין סיטואציה חלומית בה הוא יכול למצוא את עצמו ברגע השיא של הקריירה שלו רק בעוד שבועיים בברזיל, מול הקהל הביתי, לוקח אליפות עולם היסטורית. האיטלקים מקדישים משאבים בטיפוח הצד המנטאלי והפסיכולוגי של מאסה, מתוך הנחה כי כובד המשקל על כתפיו עלול להזיק לו. אך יותר מכל בנו שם על תמיכתו של בן קבוצתו, אלוף העולם היוצא, קימי רייקונן.

מישהו ראה את קימי?

לאף אחד אין תשובה הולמת לשאלה להיכן נעלם העונה אלוף העולם רייקונן, כולל לג'ני אשתו. על הנייר הייתה אמורה להיות העונה הנוכחית קלה הרבה יותר לאיש הקרח הפיני, שניצל ממש בדקה התשעים אשתקד את הכאוס במקלארן, וזכה באליפות בעונתו הראשונה במדים האדומים.

ההתחלה היתה בסדר, אבל באמצע העונה החלו העניינים להשתבש ומהצד נראה כי לרוב רייקונן הוא קורבן לקומדיית הטעויות של פרארי. הוא מבחינתו לא טמן ידו בצלחת, לרבות טעויות לא אופייניות בבלגיה וסינגפור.


נאמר עליו במהלך העונה כי הוא כבר שבע ועייף מהמאבקים, שהוא פחות מרוכז, פחות מחויב ופחות ממוקד במטרה. כמו כן שהוא מאוכזב מהקבוצה ומהרכב, ואפילו שהוא איבד עניין ויפרוש בסוף עונת 2009 כדי לעבור להתחרות באליפות העולם בראלי (WRC). רייקונן עצמו כרגיל נותר אדיש ולא נסחף בלהט השמועות. בפרארי לעומת זאת החליטו להביע בו אמון והאריכו את החוזה שלו עד תום 2010, בכך גם שמו קץ לספקולציות הרבות בנוגע לעתידו של מי שככל הנראה יאלץ להסתפק בתואר "שיאן ההקפות המהירות בעונה".

רייקונן חגג בסין את יום הולדתו ה-29, והוא חלם להעניק לעצמו מתנה בדמות ניצחון במרוץ. זה לא עבד. לו דווקא אין לו משהו נגד המילטון (סתם חושב שהוא טיפש...), אבל הוא נשבע לעזור למאסה חרף היותו אינדיבידואליסט מושבע, כי הבין שזה המשחק הקבוצתי שפרארי רוצה לשחק.

הספרדי הנוקם

הצלע האחרונה בצמרת הפורמולה 1 היא פרננדו אלונסו. הספרדי עשה את שלו העונה, כאשר ניצח בשני המרוצים האחרונים לפני סין. הוא שוב הוכיח כי הוא הנהג הטוב בעולם. רק תנו לו רכב סביר ואמין ותקבלו ממנו גדולות ונצורות. בעוד שבסינגפור הניצחון היה יותר עניין של מזל, ביפן הוא כבר סיפק תצוגת נהיגה מהמשובחות שנראו העונה, שגם שונאי נפשו ממקלארן התקשו שלא להצדיע לו.

אלונסו הוכיח לכולם כי הוא טקטיקן מעולה, אנליטי וכריזמטי, שלעולם נשאר קר רוח. במילים אחרות, בדיוק התכונות שהיו רוצים לראות הן במקלארן והן בפרארי באות לידי ביטוי אצל שני הנהגים המובילים שלהם בישורת האחרונה.

אלונסו כמובן שלא שכח את העונה שעברה במקלארן והצהיר מעל כל במה אפשרית לפני המרוץ בסין כי יעזור למאסה לגבור על המילטון. "אין מה לעשות, כל הנהגים בסבב פשוט לא סובלים אותו", הוא אומר על המילטון, "ותאמינו לי - אני יודע על מה אני מדבר".