שבדיה, אשר בשנות ה-90' המוקדמות של המאה הקודמת יצרה מודל לחילוץ מערכות פיננסיות הנמצאות בקשיים, הפכה לאחרונה ברשימת המדינות האירופאיות שמציגות תוכניות לתמיכה בבנקים.
תחת התוכנית השבדית, המדינה תבטח חוב בנקאי בהיקף 200 מיליארד דולר - השקול למחצית התמ"ג של המדינה כולה. היא גם תיצור כלי להזרמת הון לבנקים שייקלעו לקשיים.
שר האוצר, אנדרס בורג, אמר כי הוא מצפה שכל הבנקים במדינה ינצלו זאת, למרות שהבנקים אמרו שמוקדם מדי לומר מה הם יעשו.
בורג אמר עוד כי התוכנית נועדה לשקם את האמון מערכת ולא כדי להעיד שמוסד כלשהו נתון בסכנה מיידית. כמו כן, ישנו עניין של לחץ חברתי; השבדים לא רצו להשאיר את הבנקים ללא תמיכה, בעו מתחרים במדינות אחרות מקבלים עזרה. נציין כי אמש הכריזה ממשלת צרפת על הזרמת 14 מיליארד דולר לבנקים.
בורג דחק במדינות אחרות ללכת בעקבותיהם, כדי שהמאמץ האירופי לעצור את המשבר הפיננסי יהיה אמין יותר.
שבדיה התמודדה בעבר עם משבר פיננסי. בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 חלה צניחה במחירי נכסים וחמישה מתוך שבעת הבנקים הגדולים במדינה ביקשו הזרמת הון. שבדיה ביטחה את כל המערכת הבנקאית שלה, כולל את המפקידים בשורותיה ואת הנושים שלה, אך לא את בעלי המניות, בפני הפסדים. בסופו של דבר, הממשלה העניקה סיוע שהקביל ל-4% מהתמ"ג של המדינה.
בנוסף לביטוח החוב, התוכנית השבדית, שהממשלה מקווה שתצא לפועל בשבוע הבא, יצרה מסגרת עבודה לבנקים, כך שיוכלו לקבל הזרמת הון בתמורה למניות בכורה ושהממשלה, אם הצורך יעלה, תוכל להשתלט על המוסד. התוכנית טומנת בחובה את הבסיס לקרן לייצוב שתוכל להזרים הון לבנקים המתנדנדים.
הרשויות בשבדיה השתמשו בחוקים הישנים מהמשבר בסוף מאה הקודמת כתבנית לתוכנית הנוכחית. אנליסטים ובכירים הממשלה טוענים כי התוכנית משנות ה-90 הפכה את הכלכלה במדינה ואת הבנקים לעמידים יותר. הבנקים השבדים, למשל, נמנעו ברובם מהשקעות הקשורות במשכנתאות Sub-Prime בארה"ב שהחלו את המשבר. זאת, הודות לפיקוח פנים-ארצי נרחב יותר ורגישות ניהולית לתיקי ההשקעות העצמיים של הבנקיים (סטורנו, ש"ח) שניחנו ברגישות כלפי השקעה כבדה בהימורים מסוכנים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
