שליש מהעובדים שעות נוספות בישראל לא מקבלים עליהן שכר

36% מהשכירים בישראל עובדים מעבר לשעות העבודה המקובלות על פי חוק, אולם כמעט 30% מהם המהווים 235 אלף שכירים, אינם מקבלים תשלום עבור השעות הנוספות. כך עולה מסקירה שערך מנהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת.

על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, עובדים המועסקים שישה ימים בשבוע זכאים לתשלום שעות נוספות החל מהשעה השמינית, ואילו עובדים המועסקים חמישה ימים בשבוע זכאים לתשלום שעות נוספות החל מהשעה התשיעית. עבור השעתיים הנוספות הראשונות זכאים העובדים לתשלום של 125%, ואילו עבור השעה השלישית זכאים ל-150%.

מי שאינם זכאים לתשלום שעות נוספות על-פי חוק מלבד אנשי זרועות הביטחון, הם עובדים בתפקידים שלמעביד אין אפשרות פיקוח ובקרה על שעות עבודתם (כמו עיתונאים למשל ש.נ) או עובדים בתפקידי הנהלה וכאלה הדורשים "מידה מיוחדת של אמון אישי".

ואולם, על-פי הסקירה, מעסיקים רבים בישראל מנצלים את הפרצה בחוק ומחתימים עובדים במגוון תפקידים על חוזים של אמון אישי. "למרבה הצער, מעסיקים רבים עושים שימוש לרעה בהוראה זו , כך שמגזרים שלמים מוצאים מתחולת החוק בטענה כי תפקידם בכיר - כגון עורכי דין, רואי חשבון, עובדי פרסום והיי-טק, שלעיתים עובדים 12 שעות בעיקר בתחילת דרכם בלא לקבל תוספת שכר בגין שעות נוספות", נאמר בסקירה. המחברת, מיכל אלפסי, מצביעה על פסקי דין בעניינם של עורכי דין ושל עובדי היי-טק, שביקרו את הנורמה המקובלת בענפים אלה, לשלם שכר גלובלי, "תוך פגיעה בזכויות העובד על פי חוק שעות עבודה ומנוחה".

יצוין כי בניגוד לענף ההיי-טק המתגמל היטב את עובדיו, ענפים רבים ומגוונים כמו ענף הפרסום, משלמים שכר נמוך שאינו מצדיק אי תשלום שעות נוספות. הפרדוקס הוא שהסקירה הנוכחית חוברה על ידי משרד התמ"ת, מי שאמור לאכוף בעצמו את חוקי העבודה במשק.

הסקירה העלתה ממצאים חמורים נוספים של הפרת חוקי העבודה: 26% מן העובדים שעברו קורס או תקופת הכשרה לא זכו לתשלום עבור תקופה זו; 53% מהעובדים לא קיבלו ממעסיקים הודעה בכתב על תנאי העסקתם; 24% מהעובדים שיצאו להשתלמויות מקצועיות מטעם מקום עבודתם לא זכו לשכרם; ו-88% מן העובדים לא מכירים את חוק ההודעה לעובד.