אתר אינטרנט רשמי? דבר איתי בנייד

מלבד שחר פאר שמחזיקה אתר אינטרנט רשמי, הספורטאי הישראלי מעדיף את הקשר עם המקורבים דרך הסלולרי. אצל יוסי בניון רוצים "להתמקד בעבודה על הדשא" ואצל הראל לוי נזכרים איך אחרי שנה אחת האתר דעך כי "הראל נפצע והפסיק להיות מעניין". כך הספורטאים הישראלים מחמיצים הזדמנות לשווק את עצמם דרך הרשת

"מכבי תנצח את בית"ר". המשפט הבא לא הופיע בכותרת לקראת מחזור משחקים בליגת העל, אלא דווקא בראש דף אתר האינטרנט של דולי ג'ונסון, שחקנה של מכבי ת"א בכדורגל. ג'ונסון, כמו עשרות אלפי ספורטאים ברחבי העולם, מתחזק אתר מושקע שבו אפשר ללמוד על השחקן, לקרוא בלוג אישי, ועל הדרך גם להשיג חשיפה לשחקן עצמו ולספונסרים שלו.

בניגוד לג'ונסון, הספורטאים בישראל מדלגים על הבלוגספירה, על אף שהקמת אתר אישי יכולה לסייע להם בגיוס ספונסרים, במיתוג ובקשר עם האוהדים. למה צריך אתר אינטרנט אם אפשר לה להיצמד 20 שעות ביממה לטלפון הסלולרי, ולתת מענה אישי לכל אוהד או מקורב.

נכון להיום, הספורטאית הישראלית היחידה שמפעילה אתר כזה היא שחר פאר. בהשקעה של עשרת אלפים דולר הוקם עבור הטניסאית אתר שבו מרוכזות חדשות, תוצאות, בלוג אישי ואפשרות ליצירת קשר. מבחינה עסקית מדובר גם בהזדמנות לחשוף את הספונסרים וגם לייצר קשרים עסקיים עתידים. "זה למעשה חלון הראווה של שחר", מסביר אחיה ומנהל האתר, שלומי פאר.

"אנחנו מעדכנים את האתר יום יום מבחינת תוצאות וחדשות, וזו דרך תקשורת טובה עם קהל חובבי הטניס והאוהדים. שחר מקבלת המון מכתבים וזה מתקרב למאות ביום". פאר מציין שלשחקנים הבכירים בעולם הטניס "יש גם חנות וירטואלית שדרכה אפשר לרכוש מוצרים, אבל אם לומר את האמת עוד לא הגענו לרמה הזאת".

לשאלה מדוע לדעתו אין היום אף ספורטאי שמחזיק אתר רשמי, אומר פאר כי "אין הרבה שיכולים לדעתי לייצר טראפיק משמעותי, ולפחות בטניס צריך שהשחקן יהיה טופ 30 מינימום כדי לייצר תנועה באתר".


פאר. בקרוב החנות הוירטואלית?

מי שהיה בסיטואציה דומה הוא הראל לוי, שהפעיל אתר אישי בתקופה בה פרץ ל-30 הראשונים בעולם. "אבל אחרי שנה אחת החלטנו לא לחדש אותו", מסביר יואל לוי, אביו של הראל. "הראל היה אז פצוע, והיה קשה לתחזק את האתר. גם המעריצים שבתקופת הפריצה שלו העלו תכנים לאתר, הפסיקו לשלוח חומרים, ולאט לאט זה נגמר. היום אין מה לדבר על זה, כי הראל לא מעניין כמו דודי סלע או שחר פאר. לדעתי, אפילו לדודי אין הצדקה לעלות אתר. הגולשים מצפים שיהיו כמעט בכל יום דברים חדשים באתר, אבל האמת היא שאין הרבה מה לחדש. חיים של טניסאי הם לא צפויים ובכל שבוע הוא נמצא במקום אחר. קשה להם לתחזק אתר כמו שצריך ולעדכן אותו בכל יום, וקשה גם להפוך אתר לרווחי".

אם לא הטניסאים, אז מדוע לא אצל כוכבי התרבות הגדולים בישראל? מתברר שגם הכדורגלנים מעדיפים את הקשר הישיר: את הטלפון הנייד, ואת הקשר הבלתי אמצעי 24 שעות לעורכת אתר האינטרנט של הכדורגלנים. עוזי קטן, סוכנו של יניב קטן, טוען שהנושא עלה בעבר "אבל לא הצלחנו לעבור את שלב המוקדמות בפרויקט" . גם למותג הכדורגל הגדול ביותר בישראל, אבי נמני, אין ולא היה אתר רשמי מאחר שלטענת סוכנו עובד קראוס "הקהל הישראלי הוא צרכן של ספורט צהוב יותר, ורואה באתרי שחקנים משהו ילדותי שנועד למעריצים".

ולמה לכדורגלן הישראלי הכי מצליח, יוסי בניון, אין אתר? "לא חשבנו לפתוח לו אתר אינטרנט ולא נראה לנו שנעשה את זה בעתיד הקרוב", אומר סוכנו גלעד קצב. "אנחנו מתרכזים בנושא של הכדורגל ולא חושבים על דברים שלא קשורים לדשא. אני יודע שבעולם זה מאוד מקובל, אבל לנו אין כוונה לעשות את זה".

יוסי בניון, נבחרת ישראל
בניון. הסוכן לא מאמין באינטרנט

אז מי בכל זאת? ספורטאי שניצוצות של האתר שלו כבר נמצאים ברשת, הוא הכדורגלן מאור בוזגלו שהאתר הרשמי שלו אמור לעלות אחרי החגים. "האתר של מאור יכלול את כל הפיצ'רים כמו כל אתר של כוכב כדורגל בעולם", אומר פרקליטו של השחקן, עו"ד צ'רלי בוזגלו. "הרעיון הוא לתת ביטוי של הקשר עם הקהל ולאפשר לאנשים אחרים, כמו אנשי מקצוע, להכיר את מאור. התפיסה היא שספורטאי הוא דמות ציבורית, והאתר בא להשלים את התמונה. נשלב שם קטעים עם הביצועים של מאור והמטרה היא שקהל מקצועי ייחשף וזה יסייע בעתיד במעבר אפשרי לאירופה".

ממחבטים ועד מקררים

בניגוד לישראל, אם תקלידו בגוגל שם של ספורטאי עולמי, מרבית הסיכויים שאחת התוצאות הראשונות תהיה האתר הרשמי שלו. האתרים הם לרוב מקצועיים מאוד וניכר שהושקע בהם הרבה כסף, כולל טכנולוגיות פלאש ושיטות מתקדמות של בניית אתרים. דוגמא טובה לניצול היכולות של אתר רשמי היא האתר של הטניסאי רוג'ר פדרר. מרסל גמא מחברת בניית האתרים גטניק, מסביר שהאתר הוקם בשנת 2004 לאחר שהחברה קיבלה פנייה ממנהל התקשורת של פדרר להשתתף במכרז להקמת האתר הרשמי של הטניסאי. לדבריו, את עיקר החודשים הראשונים הקדישו לאסטרטגיה ולתועלות של האתר, ורק לאחר מכן החלו בבנייה עצמה.

* כמה עולה להקים ולהפעיל אתר כמו של פדרר?

"העלות היא בין 200 ל-300 אלף פרנק שוויצרי (650-950 אלף שקל). מדובר באתר שמותאם בדיוק לאסטרטגיה של פדרר והיתה כאן הרבה עבודה של התאמה אישית. מלבד זאת ישנן עלויות של תשתית ואחזקה מפני שהאתר נועד להכיל המון דפי מידע ובסיס נתונים. היום כבר הגענו למעל 200 אלף אוהדים רשומים וצריך תחזוקה גבוהה בשביל כאלה מספרים".

* מה בעצם אפשר להרוויח מאתר כזה?

"האוהדים מקבלים המון מידע, חלקו בלעדי, על הכוכב שלהם ואפשרות ליצור איתו קשר באופן אישי. מבחינת הספורטאי זו הזדמנות מעולה לקדם מכירות און-ליין, לחשוף ספונסרים ולהציג יוזמות אישיות. חוץ מהפן המסחרי, פדרר גם מקדם את 'הקרן של פדרר' ומוביל את הרעיונות החברתיים שלה".

* איזה תועלות מסחריות ניתן להפיק מהאתר?

"כרגע יש באתר שלו רק מכירות און-ליין, אבל זה רק עניין של החלטה ותזמון. הסוכנים שלו יכולים להציב באתר משחק וירטואלי בסגנון 'שפר את ההגשה שלך באמצעות מחבט וילסון', או לצרף לאתר מקרר וירטואלי של אמי (אחד הספונסרים, י"פ). בהמשך הוא יכול גם להקים חנות עם הליין של נייקי הנושא את שמו. האפשרויות בלתי מוגבלות, אבל כרגע הוא בעיקר משתמש בו כדי לתקשר ולהתקשר עם אוהדים מרחבי העולם".


פדרר. אצלו מוכרים הכל באתר

אבל אתרים רשמיים הם לא רק נחלתם של ספורטאי צמרת עולמיים. כך למשל חותר הקיאקים הישראלי לשעבר רמי צור, שייצג במשחקים האולימפיים בבייג'ין את ארה"ב, מתפעל אתר רשמי שבו ניתן למצוא מידע אישי עליו ועל התחרויות שבהן הוא משתתף. "האתר מאפשר לי לגעת בקהלים רחבים ולזכות בפרסום. מדובר בכלי ייחודי לגיוס ספונסרים ולחשיפת הספורט ועם הזמן זה יוצר, לפחות מניסיוני האישי, קשרים מאוד חיוביים ומפתיעים. רק אחרי שהקמתי את האתר נוכחתי לדעת שיש לי אוהדים שלא ידעתי על קיומם", מסכם צור. "גם לגבי תועלות עסקיות, די ברור שככל שיש לך יותר חשיפה, כך יש לך סיכויים גדולים יותר 'לדוג' ספונסר ותמיכה כספית".

לשם השוואה, מי שירצה לחפש מידע על המדליסט האולימפי מיכאל קלגנוב ייאלץ להסתפק בעשר שורות בוויקיפדיה.