עכשיו כבר לא תהיה להם ברירה

ערב הבחירות לרשויות המקומיות מצהירים מתמודדים רבים "הצהרות ירוקות" ואף יש ביניהם שהאג'נדה הירוקה היא המרכזית במצעם. לאחר הבחירות, ההצהרות נשכחות, ובתום חמש שנים, כשיידרשו לתת דין וחשבון לבוחר, יסבירו לנו הנבחרים עד כמה התאמצו וכיצד החוק לא נותן בידיהם את הסמכויות המתאימות. לא עוד.

יידע כל נבחר ויידע כל בוחר כי חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית - סמכויות פקחים), תשס"ח 2008, שינה את המצב מיסודו. מעתה, יש לראשי הרשויות סמכויות אכיפה סביבתיות נרחבות ולציבור הרחב יש זכות ציבורית ומשפטית לדרוש מראשי הרשויות לעמוד בהתחיבויותיהם.

לראשונה מאפשר החוק לרשויות המקומיות לאכוף בתחומן את החוקים הסביבתיים העיקריים הקיימים במדינת ישראל, אשר עד היום הסמכות לאוכפם הייתה נתונה בידי המשרד להגנת הסביבה. החוק החדש ייכנס לתוקף ביוני 2009 וכדי ליישמו, על ראש הרשות הנבחר לנקוט שורה של צעדים ובראשם - להסדיר מחדש את כל נושא החקיקה הסביבתית בתחום הרשות.

כך, עליו לערוך מיפוי מדויק של חוקי העזר הסביבתיים מכוחם פעלה הרשות עד כה, ולהיות ערני לעובדה שמרגע כניסת החוק לתוקף, לא תוכל עוד הרשות להחיל בתחומה חוקי עזר אשר הוראותיהם דומות להוראות החיקוקים הסביבתיים המנויים בתוספת לחוק, יהא זה בתחום המים, הפסולת, חומרים מסוכנים ועוד.

בנוסף, יכול וצריך ראש הרשות להחליט האם מעדיף הוא להותיר הוראות מסוימות בחוקי עזר על כנן (אז יהא עליו לנקוט בפרוצדורה הקבועה בחוק לאישורם) או שמא להעדיף את היתרונות הגלומים באכיפה על פי החיקוקים הסביבתיים על פני חוקי העזר.

לא מן הנמנע גם שרשות מקומית מסוימת תמצא כי נושאים סביבתיים ייחודיים הקרובים ללב תושביה אינם מטופלים דיים במסגרת החקיקה הסביבתית הראשית. במצב דברים כזה, נדרש ראש הרשות לנקוט בפרוצדורה הקבועה בחוק החדש ולהחיל בתחומה חוק עזר סביבתי ספציפי.

לאחר שבידי הרשות המקומית תהא תשתית חוקית מסודרת לאכיפה סביבתית, יהא עליה לקיים מערך פקחים, אשר יאכוף את החיקוקים הסביבתיים על שלל העבירות הקבועות בהם. זהו חלקו השני, המורכב לא פחות, של האתגר העומד בפני הרשויות המקומיות. ואין המדובר במשימה פשוטה. אכיפה על פי החוק החדש נותנת בידי הפקחים סמכויות חסרות תקדים בתחום החקירה, החיפוש והמעצר.

כל זאת, בכל הנוגע לעבירות הקשורות בחומרים המסוכנים, פסולת למיניה, מים, רישוי עסקים, קרינה בלתי מייננת, שילוט בלתי חוקי, נהיגה ברכב על חוף הים, איסוף ומיחזור צמיגים ותחומים סביבתיים נוספים, הדורשים כולם היכרות מעמיקה עם שלל הוראות החוקים הסביבתיים השונים והמורכבים לכשעצמם.

גם הקנסות, שיוכלו להטיל פקחי הרשות המקומית, גבוהים לאין שיעור מאלו שסמכותם היתה משגת להטיל טרם חקיקתו של חוק זה. למעשה, על מנת לתמרץ את הרשות המקומית לפעול, קובע החוק כי קנס שהטיל פקח או שהוטל בבית המשפט עקב הפעלת סמכותו של פקח, ישולם לקופת הרשות המקומית.

מתן כלים (ומימון בצידם) בידי הרשויות המקומיות לאכיפה בתחומה את החוקים הסביבתיים העיקריים, מעמיד את ראשי השלטון המקומי במבחן סביבתי שטרם נראה כמוהו. לאור החוק החדש, יידרשו ראשי הרשויות בכלל ואלו שנבחרו על בסיס מצע סביבתי בפרט, להוכיח לציבור כי עשו שימוש ראוי במנדט הסביבתי אשר היקנה להם המחוקק.

הכותבת היא מנהלת המחלקה למשפט סביבתי במשרד עורכי-דין שביט, בר און, גלאון, צין, נוב, יגור ושות'.