יהודה ברקן משך את בקשתו לפטור מחובות; נושיו: הוא פושט-רגל החי ברמת חיים גבוהה

ברקן החליט למשוך את בקשתו למתן צו הפטר חלוט מחובותיו בפשיטת-הרגל, זאת לנוכח התנגדות הכנ"ר והנושה בנק הפועלים ; ביהמ"ש אישר חלוקת דיבידנד ראשון לנושיו של ברקן

לנוכח התנגדות הכנ"ר (כונס הנכסים הרשמי) והנושה בנק הפועלים החליט השחקן, הבמאי והמפיק יהודה ברקן למשוך את בקשתו למתן צו הפטר חלוט מחובותיו בפשיטת-הרגל. השופט איתן אורנשטיין אישר חלוקת דיבידנד ראשון לנושיו של ברקן.

במארס 2001 ניתן לבקשת ברקן צו לכינוס נכסיו, במסגרתו הושת עליו תשלום חודשי בסך של 1,300 שקל. בספטמבר 2002 הוכרז ברקן כפושט-רגל ומונה נאמן על נכסיו.

הסיבה העיקרית שהביאה לקריסתו הכלכלית של ברקן, בעליה של חברת רועי הפקות להפקת סרטים, היתה כישלונם של שניים מסרטיו האחרונים: "אבא גנוב 3" ו"מחפשת בעל על 4". ברקן נטל אשראי רב מבנקים ומנותני אשראי חוץ בנקאיים כדי לשלם את הפקת הסרטים וערב באופן אישי לפירעון. בנוסף השקיע בהפקה מהונו האישי ושיעבד נכסים.

בבקשה למתן צו הפטר מחובותיו, טען ברקן כי בשל כישלון סרטיו איבד את כל הונו האישי ונותר חייב סכומי כסף אסטרונומיים לנושיו. לדבריו, באמצעות עו"ד אמציה מ.שצקי, קריסתו היתה בתום לב והוא ממלא את תנאי צו הכינוס.

במסגרת הכרזתו כפושט-רגל, הצהיר ברקן על קיומם של כ-17 נושים ועל חובות של 4 מיליון שקל. במסגרת הליכי הכינוס הוגשו נגדו 13 תביעות חוב בסכום כולל של 4.9 מיליון שקל, מתוכם אישר הנאמן שבע תביעות חוב בסכום של 1.93 מיליון שקל. ברקן הציע הצעת הסדר לשם קבלת הפטר בסך 340 אלף שקל.

הכנ"ר התנגד למתן צו הפטר לחובות, בנימוק שאין שינוי משמעותי מבחינת הסכום שיעמוד לטובת הנושים גם ללא כל הצעת הסדר, כיוון שישנם פיגורים בתשלומים לקופת הכנ"ר, וכן משום שישנו סיכוי סביר כי בעתיד עשוי לגדול כושר ההשתכרות של ברקן.

בהתנגדות בנק הפועלים לצו ההפטר נאמר, כי מהתנהגותו של ברקן במהלך פשיטת הרגל עולה חשד לחוסר תום לב, ובין היתר לפי תסקיר הכונס ברקן חי ברמת חיים גבוהה שאינה הולמת פושט-רגל. לדברי הבנק, תחילה על ברקן להבהיר כיצד בכוונתו לעמוד בהסדר נושים כלשהו. (פש"ר 1195/01).

צרו איתנו קשר *5988