101 רון מיברג: כשרון מיברג ימות נפסיד פעמיים - גם כי לא נוכל לקרוא יותר את רון מיברג וגם כי לא יהיה מי שיכסה עבורנו את התחום שנקרא "רון מיברג". וזו חתיכת תחום.
102 אילן גרייצר: גרייצר הוא מלך פיתוח משחקי מחשב תוצרת ישראל. ב-2006 כונה "הסנונית הראשונה של תעשיית המשחקים הישראלית".
103 מוטי שקלאר: מנכ”ל רשות השידור. עם כניסתו לתפקיד הבטיח שקלאר שאם בתוך שנה לא תהיה רפורמה הוא יפרוש. זה לא קרה: שקלאר לא פרש, אף שהרפורמה טרם קרמה עור וגידים.
104 ניר בכר: היום עורך "מוסף הארץ". לאחר סכסוך מתוקשר עם רפי גינת, שהיה העורך הראשי של "ידיעות אחרונות", פוטר ממשרת העורך של "7 ימים" ועתר לבית הדין לעבודה. קרש הצלה הגיע מכיוונו של דיוויד לנדאו, אז העורך הראשי של "הארץ".
105 אלכס גלעדי: נשיא "קשת" ובין מקימיה. עדיין מחזיק ב-6% מהמניות של החברה. בשנים הראשונות דחף את "קשת" לשיטות החשיבה של השוק האמריקני, ובין היתר טבע את המונח "מסעודה משדרות".
106 עדי גולד: מאז כניסתו לתפקיד עורך "7 לילות", המוסף עבר שדרוג והפך ממוצר יחצ"ני לעיתון של ממש, שבין השאר חשף את פרשיות חנן גולדבלט.
107 בוריס קרסני: לפני שבועות אחדים חגג יום הולדת 60, ובין החוגגים היו אנשי ממשל, פרשנים כלכליים מובילים ואנשי עסקים. לרגע היית צריך לצבוט את עצמך כדי להיזכר שהאיש הקים במו ידיו את תעשיית הלובינג הישראלית ושיש לו תפקיד מפתח במה שהתרגלנו לכנות יחסי "הון-שלטון-תקשורת".
108 דבורית שרגל: כשנפתח הבלוג האנונימי והביקורתי "ולווט אנדרגראונד", שעסק בענייני ברנז'ה, הוא היה נשכני ועוקצני. שמועות עליו ועל כותביו עברו מפה לאוזן ונוצר סביבו באז אפוף מסתורין.
109 אלדד קובלנץ: כיום סמנכ"ל שידורים ב"קשת". קובלנץ חתום על גלגל"צ - הוא יצר את רצועות השידור שכוללות רק מוזיקה ודיווחי תנועה ואת הפלייליסט. אחרי עשר שנים החליט לצאת לדרך חדשה, וב-2006 הצטרף לערוץ 10 כסמנכ"ל שידורים. לאחר שנתיים עבר ל"קשת".
110 יונה ויזנטל: התחיל את דרכו כרואה חשבון וסמנכ"ל הכספים בחברת "איי.סי.פי", ספקית התוכן של הכבלים. לימים, הפך להיות סמנכ"ל תוכן של החברה המתחרה yes, והצליח להפיק תוכן אטרקטיבי שערער את השליטה של הכבלים בטלוויזיה הרב-ערוצית.
111 יובל נתן: מבקר טלוויזיה. נחשב למקורי ופורץ דרך בגישתו האוהדת לתוכניות בידור בהשוואה למבקרי הטלוויזיה גבוהי-המצח ששאפו ליותר תרבות. את אהבתו למדיום הגשים כשהחל בהקמת עיתון הטלוויזיה "רייטינג", וייסד גם את תרבות צלמי הפפרצי בישראל.
112 טלי בן עובדיה: נמנית על מקימי מערכת חדשות 10 ומונתה לפני כשנה לסמנכ"ל חדשות ועורכת המהדורה המרכזית. מאז כניסתה לתפקיד הובילה מספר מהלכים משמעותיים במערכת, ביניהם בניית הפורמט המוצלח של "חדשות שישי" עם שלח ודרוקר.
113 יואב צפיר: במאי, עורך ומפיק ראשי ב"טדי הפקות" העומד מאחורי ההפקות הנצפות ביותר במדינה "כוכב נולד", "נולד לרקוד", "החרצופים", "שמש", "השיר שלנו", "דני הוליווד" ואחרות.
114 יצחק טוניק: רדיו הוא מדיום של חוש השמיעה, וכדי להיות מפקד גל"צ צריך לדעת להקשיב. טוניק מבין שהוא לא רק מנהל תחנת רדיו כאן, אלא גם בית ספר לעיתונות.
115 אורי סלעי: למרות גילו הצעיר (33), לסלעי יש כבר רזומה לא קצר: כתב ב"ידיעות אחרונות", עורך תוכניות מרכזיות בטלוויזיה, ממקימי ערוץ הבידור HOT והעורך הראשי בו, וכעת הוא עומד להיכנס לתפקיד העורך הראשי של ערוץ המוזיקה.
116 רם בלינקוב: במהלך השנה האחרונה, כממונה על אגף התקציבים באוצר, החליט ליזום את הרפורמה המדוברת בשוק הטלוויזיה: חבילת בסיס צרה, פתיחת שוק הפרסום לכבלים וללוויין ומעבר משיטת הזיכיונות הנהוגה כיום בשוק הטלוויזיה המסחרי לשיטת הרשיונות.
117 ניצן חן: יו"ר מועצת הכבלים, מאשפי "מבט" וערוץ 1 לדורותיו. התפרסם בשנות ה-90 כשגורש ככתב "מבט" מביתו של הרב עובדיה יוסף על-ידי הרב עצמו.
118 מירית טובי: מנהלת מחלקת הדרמה של הכבלים ואחת השחקניות המשפיעות על תחום הדרמה בתעשייה.
119 ארי פולמן: קולנוען ועיתונאי רב פעלים. את הסרט "ואלס עם באשיר", סרט אנימציה דוקומנטרי העוסק בחווייתו ממלחמת לבנון הראשונה, הפיק בעצמו. המקרה של פולמן הוא מקרה נדיר בתעשייה של יוצר המפיק לעצמו סרט וזוכה להצלחה בינלאומית.
120 רזי ברקאי: ברקאי התחיל לעבוד בתקשורת עוד לפני שלמדתי ללכת, וכל בוקר מחדש אני מופתע לגלות שלא נגמר לו הדרייב. הוא בא כל בוקר לרדיו ומדבר שעתיים על אקטואליה. נראה שזה ממש מעניין אותו.
121 ירון טן ברינק: רוב המבקרים והכותבים מתייחסים לטלוויזיה מתוך הטלוויזיה. ירון טן ברינק, כותב מושחז וחד לשון, מצליח לכתוב על הטלוויזיה מחוץ לקופסה.
122 אודי מירון: "ענני תקשורת" שבבעלותו היא אחת מקבוצות התוכן המובילות בארץ, ובשנה האחרונה החלה להיסחר בבורסה. מחזיק בכמה ערוצי טלוויזיה מצליחים, וביניהם "אגו", "החיים הטובים", "ניקולודיאון", ו-MTV.
123 ינון קרייז: בן טיפוחיו לשעבר של איש העסקים חיים סבן התיישב בחודש מאי האחרון על כיסא המנכ”ל של חברת ההפקות העצומה "אנדמול", שהגתה ומוכרת ברחבי העולם את ביצת הזהב "האח הגדול".
124 קרני פלזנטל זיו: סמנכ"לית תוכן ב-HOT. מחלקת הדרמה של HOT היא ללא ספק ספינת הדגל של חברת הכבלים, עם סדרות כמו "פרשת השבוע", "בטיפול", ו"להוציא את הכלב". אחד התהליכים המשמעותיים שזיו הובילה במהלך השנה האחרונה הוא החלפת ספק התוכן של ערוצי הסרטים והסדרות של HOT.
125 רענן שקד: לאחר שלא נבחר להיות העורך של "7 ימים", שבו כיהן כסגן עורך, מונה שקד לערוך את "24 שעות". שקד, שהיה מבקר הטלוויזיה של "ידיעות" ו"מעריב", הוא בעל טור פופולרי בשם "סיירת שקד" במוסף שאותו אמור היה לערוך. יש הרואים בו מתחרה ליאיר לפיד.
126 חגי לוי: לוי, שהיה מנהל התוכניות ב"קשת", הגה והפיק את אחת מן ההצלחות הטלוויזיוניות של השנים האחרונות, הסדרה "בטיפול", שהיתה זולה להפקה באופן יחסי, איכותית ובעלת פורמט ייחודי ומקורי.
127 ארי שביט: פובליציסט "הארץ". שביט הוא כותב מאמרים בכיר, ומראיין השומר על מרואייניו הבכירים (מלבד אברום בורג). במידה רבה, ארי שביט הוא הציפי לבני של העיתונאים - ימין בשפה של מרצ, ססמוגרף של המיינסטרים הפוליטי בישראל.
128 יורם סוויסה: מגיש את אחת התוכניות הפופולריות בדרום - "בחצי היורם", המשודרת מדי יום ב"רדיו דרום". המעמד של סוויסה בדרום דומה לזה של דידי הררי ברדיו הארצי, והוא זוכה לאחוזי האזנה גבוהים.
129 עמי גניגר: גניגר מכיר את כולם וכולם מכירים אותו. חברת ההפקות שלו, "תיא תקשורת", והאולפנים שבבעלותה, "אולפני הרצליה", הם מהבולטים בשוק ומרבית הזכיינים במשק הם לקוחותיו. כדי להשלים את החיכוך הנעים הוא גם יו"ר פסטיבל הטלוויזיה השנתי בראש פינה - המפגש השנתי של הברנז’ה.
130 ערן טיפנברון: עורך החינמון "24 דקות". זה מוצר וולגרי ואידיוטי. עלבון לאינטליגנציה. "24 דקות" גורם לחינמונים האחרים להיראות מינימום כמו ה"ניו-יורקר".
131 מיכה חריש: ראש מועצת הקולנוע. השר לשעבר חריש הוא מי משטיפח את שר התרבות ראלב מג’אדלה. הציב לעצמו יעד לפצח את קולם של היוצרים שמגיעים מהפריפריה, מן המעמדות הסוציו אקונומיים הנמוכים, ומשולי החברה.
132 גיורא יהלום: מנהל הדרמה ב-yes. במהלך השנה האחרונה, המחלקה, בניהולו הנפיקה דרמות איכותיות שקצרו שבחים ביניהן "סרוגים", עונה נוספת ל"לא הבטחתי לך", ו"רביעיית רן", שגם נכתבה על-ידו.
133 ציפה קמפינסקי: שועלת מגזינים. ערכה את מוספי סוף השבוע ב"חדשות" וב"מעריב", וממקימי "זמן תל אביב", אך תיזכר בהיסטוריה דווקא כמי שעל שמה נטבע כינוי מדור הרכילות "ציפורה".
134 דנה ספקטור: הטור שלה היה כאן עוד לפני שהמציאו את קרי ברדשאו ב"סקס והעיר הגדולה", אבל ספקטור היא הברדשאו של העיתונות הישראלית.
135 ליאור נעמן: עם דן תדמור, מנכ”ל "ידיעות מגזינים" תחת מימי מוזס, הוציא את "בלייזר", מגזין גברים. מה שנחשב בתחילת דרכו ל"לאשה לגברים" הפך במרוצת השנים למגזין נחשב, במיוחד בקרב קוראים צעירים.
136 גלי מאירי: עורכת אתר "תעשיה.קום" שמטרתו העיקרית לתווך בין עובדים בתחום המדיה לבין הצעות עבודה בתחום.
137 צדוק יחזקאלי: נחשב לאחד העיתונאים המוערכים ב"ידיעות אחרונות". בין היתר היה אחראי לחשיפת פרשת הצלילות של חיילי השייטת בקישון המזוהם ועל כך זכה בפרס סוקולוב. ב-12 באוגוסט השנה הוא נפצע קשה בעת סיקור הקרבות בין גיאורגיה לרוסיה.
138 אפרת דרור: המנכ"לית המשותפת של "אולפני הרצליה" מצליחה בעקביות לשמור על מקומם של האולפנים כאחת מחברות ההפקה הגדולות בארץ.
139 זמיר דחב"ש: בעל משרד יחסי ציבור. נמנע כמעט לחלוטין מלהתראיין בתקשורת אבל לוחש גם לוחש על אוזנם של עיתונאים רבים ובכירים כמו סטנלי פישר ואילן ישועה, מנכ"ל "וואלה".
140 בן דרור ימיני: אחרי הדרישה שלו במאמר דעה ב"מעריב" להסיר את תמיכת קרן רבינוביץ' מסרטו של איל סיון "ג’אפה" בטענה כי סיון וסרטו הם אנטי-ציוניים, היו שהגדירו את ימיני, שהחל את דרכו כעורך "הפטיש" השמאלני, כמקרתי הישראלי.
141 עמיר חדד: המעצב הראשי של "מעריב". הגיע ל"מעריב" כשחקן חיזוק של העורכים דורון גלעזר ורותי יובל. הקשר בין הצדדים נוצר לאחר שעבדו יחד במוסף "7 ימים". נחשב לאחד המעצבים הגרפיים הבולטים בעיתונות הישראלית.
142 רון גולדמן: בין עורכי הווידאו המבוקשים והיקרים ביותר בארץ. חתום על כמה מהסרטים הדוקומנטריים היותר מצליחים בשנים האחרונות, ובהם "ילדי השמש" המוערך שיצר עם הבמאי רן טל. לאחרונה מונה למנהל האמנותי של הקרן החדשה התומכת ברוב הסרטים הדוקומנטריים המופקים בארץ.
143 נטשה מוזגוביה: כתבת "הארץ" לארה"ב, ולפני כן כתבת "ידיעות אחרונות" ו"וסטי". הנחתה יחד עם דני קושמרו את תוכנית החדשות של אחר הצהריים בערוץ 2, אך בשל תגובות גזעניות מהצופים על הר' הגרונית שלה, הפסיקו את ההנחיה.
144 קרינה שטוטלנד: בגיל צעיר יחסית מונתה השנה למחליפה של מרים קוץ הוותיקה בעריכת עיתון הלייף הסטייל הנקרא ביותר במדינה "זמנים מודרניים".
145 מאיר שניצר: מבקר הקולנוע החריף, הנוקשה והידען של "מעריב", מחשובי ותיקי המבקרים בארץ. בעבר היה מבקר טלוויזיה ומראשוני המתנגדים להתבהמות הטלוויזיה המסחרית המשועבדת לרייטינג.
146 שי גולדן: גולדן, שהתחיל את דרכו ב”וואלה”, אחר כך הפך לעורך "פרומו" של "מעריב" ולאחרונה ערך את אתר "סקופ", מונה במפתיע להיות העורך של אחד החלקים היוקרתיים ביותר בעיתון "הארץ" - "מוסף השבת".
147 אורן גזית: מנהל הפיתוח של "רשת" שנכנס לתפקידו לפני מספר חודשים כשהזכיינית איבדה גובה בטבלאות הרייטינג ונזקקה לדם חדש כדי להמריא שוב. נחשב לדמות מרכזית במערך קבלת ההחלטות בזכיין.
148 עמית הרמן: המבקר השנון והקטלני של עיתוני הסופשבוע ב"וואלה". כרגע מכסים את תחום ביקורת העתונות שלושה כותבים: דבורית שרגל, אורן פרסיקו והרמן. היתרון שלו על כולם הוא שכל שבוע הוא כותב חמשיר משעשע אך מוזר המבוסס על הטור של יאיר לפיד.
149 מוכרי המינויים בטלמרקטינג: מוכרי המינויים מתוגמלים על הצלחות, אז כדי לסגור את השבוע הם מתקשרים לאנשים לא מוכרים, מדקלמים את מה שהוטל עליהם לדקלם, סופגים עלבונות, בדיחות לא מצחיקות וטריקות. אבל בלעדיהם לא יקראו את הכתבות שכתבו העיתונאים, בלעדיהם לא יצפו בפרסומות שמוכרים מוכרי המודעות ואנשי השיווק.
150 נתי יפת: לאחר שעבד במערכות חדשות בעיתונים, החליט יפת להקים את "שקוף", קואופרטיב תקשורת אינטרנטי חדשותי שלא נשלט על-ידי בעלי הון, אלא נתמך על-ידי הציבור ונמצא בבעלותם של עיתונאים. הוא הצליח לסחוף אחריו לפרויקט כמה מהעיתונאים הבכירים בארץ.
הכתבה המלאה במגזין "פירמה"
כתבו: דרור פויר, יעל גאוני, יניב פוהורילס, ארי ליבסקר, דפנה יודוביץ', רונית ורדי, יהושע סימון, נמרוד קמר, תמר לוריה, ענת ביין-לובוביץ' וניר קיפניס.
כתבות
ני"ע
