היועץ הכספי לרמטכ"ל: "דמי הניהול במכרז הפנסיוני יהיו שיקול מרכזי. אני לא רוצה לומר דמי ניהול שליליים"

בקומה ה-15 של מגדל משרד הביטחון בקריה, בחדר פינתי צנוע, יושב מנהל הכספים הכי גדול בישראל. תא"ל מהרן פרוזנפר, היועץ הכספי לרמטכ"ל וראש אגף התקציבים במשרד הביטחון, חולש על תקציבים של עשרות מיליארדי שקלים, וכעת הוא מוביל מהלך שהקלישאה "פורץ דרך" רחוקה מלהיות מוגזמת כדי לתארו.

שלשום (א') יצא האוצר במכרז תמים על פניו, אך למעשה מדובר בצעד חשוב לקראת השלמת המעבר מ"פנסיה תקציבית" ל"פנסיה צוברת" לאנשי הקבע בצה"ל. מהלך זה עשוי להתברר בעוד שנים גם כנקודת מפנה משמעותית עבור גוף פנסיוני אחד או שניים. עם פרסום ה"בקשה לקבלת מידע" (RFI), הוציא הצבא לדרך את המכרז הפנסיוני הגדול ביותר שהיה בארץ. מכרז בהיקף מאות רבות של מיליוני שקלים, שעשוי לשנות את פני השוק הפנסיוני; ולהפוך את הגוף הזוכה לאחד הגדולים בשוק תוך שנים ספורות. זאת, גם על חשבון קרן "תאוצה" שמוזגה לקרן "מקפת החדשה" של חברת הביטוח מגדל, וקרן "מגן זהב" שבבעלות חברת הביטוח איילון, שמאז 2004 מקבלות באופן זמני את כספי הפנסיה הצוברת של אנשי הקבע.

"אנו מפרסמים את ה-RFI לבחירת קרן הפנסיה לאנשי הקבע של הצבא ומצפים לשמוע רעיונות יצירתיים - האם ללכת על קרן פנסיה סטנדרטית, האם לעשות זאת בשילוב עם ביטוח מנהלים, האם עדיף שילוב של קופה עם ביטוח קבוצתי?", מסביר תא"ל פרוזנפר בראיון בלעדי ל"גלובס" ומפרט את לוח הזמנים הצפוי למהלך, "נשמח לקבל תגובות ל-RFI מכל מי שירצה בשוק. לאחר מכן נגבש ונצא עם 'בקשה לקבלת הצעות' (RFP). להערכתי, זה יקרה תוך כחודשיים. את קרן ברירת המחדל נבחר בתום התהליך, לאחר שנביא גוף מומלץ לשר הביטחון. אני מעריך שזה יקרה ב-2009".

כאמור, מדובר במכרז משמעותי בהיקף של מאות רבות של מיליוני שקלים לשנה, שמהווה רעידת אדמה בשוק הפנסיוני; ולא פחות מכך, מדובר באבן דרך בשינוי תנאי התעסוקה של אנשי צבא הקבע. לשם כך נעזר כיום הצבא בארבעה יועצים ואף מתכוון להוסיף בקרוב יועץ חמישי. המכרז ינוהל על-ידי ועדה מקצועית שמונתה על-ידי ראש אגף כח-אדם, אלוף אבי זמיר.

הדיון בשינוי במבנה הפנסיה החל כבר בסוף שנות ה-90 והוכרז כבר ב-2004. מדוע רק ב-2008 הושג הסכם ורק ב-2009 יסתיים ההליך?

"היו חילוקי דעות גדולים מאוד בינינו לבין האוצר עד שהגענו לסיכום. עם זאת, העבודה עם האוצר, עם אגף התקציבים, עם אגף הממונה על שוק ההון הביטוח והחיסכון, ועם אגף הממונה על השכר, היתה טובה".

כמו כולם, רק הרבה יותר טוב

בחודש אפריל השנה - לאחר ארבע שנים של מו"מ ארוך וקשה - חתמו משרד האוצר, משרד הביטחון וצה"ל על הסכם המעבר לפנסיה צוברת של משרתי הקבע שהתגייסו לשירות מינואר 2004 ואילך. או אז נחתמה החותמת הסופית, שהכריזה על מותה של הפנסיה התקציבית בישראל, פנסיה שנושאת בחובה חשיבות משמעותית לעתיד הכלכלה הישראלית. חשיבות שנובעת מכך, שהמדינה לא יכולה היתה להמשיך לשאת בהתחייבויות הפנסיה התקציבית שכבר היום שקולות לגובה החוב הלאומי.

הסכם המעבר כולל התחייבות למימון פנסיית גישור לאנשי הקבע מיום פרישתם מהצבא ועד הגיעם לגיל הפרישה, במהלכן יעביר האוצר תוספת של מאות מיליוני שקלים לתקציב משרד הביטחון. ההסכם נחתם בהמשך לחוק המדיניות הכלכלית משנת 2004, הקובע כי משרתי קבע שהתחייבו לשירות החל מה-1.1.2004 יחסכו לפנסיה כנהוג בכל מגזרי המשק האחרים (הפרשה בסיסית בגובה 5.5% מהשכר לטובת חיסכון פנסיוני, כשהמעביד (הצבא) מפריש 12.5% נוספים). אך נקבעו גם הטבות נוספות (ראה מסגרת), וכמובן שלא יחול שינוי בכיסוי אותו מקבלים אנשי הקבע בגין סיכוני מלחמה, ולא ישונה הליך השיקום הקיים כיום.

כאמור, מאז 2004 מופקדים כספי הפנסיה הצוברת של אנשי הקבע בקרנות הפנסיה "מגן זהב" שבבעלות חברת הביטוח איילון ו"תאוצה" שמוזגה ל"מקפת החדשה" שבבעלות חברת הביטוח מגדל. למעשה מדובר בכספים הנמצאים ב"חניה" עד אשר יסתיים המהלך בו החל אתמול הצבא.

"לא ייפגעו באירוע קטסטרופה"

"אנו ייחודיים בכל נושא הנכות והשארים", מסביר תא"ל פרוזנפר ומפרט, "אנו מאפשרים למשרתי הקבע לקבל מענקים לתוך קרן הפנסיה במהלך התקופה, כמו בתוכנית 'אופק' (התחייבות לתקופת שירות בגינה ניתן מענק, ר' ש'). לדוגמה, אם סרן עומד לפני חתימה שנייה ניתן לו מענק שיופקד לתוך קרן הפנסיה".

אתה רוצה שאנשי הקבע יהיו במסלול ייעודי רק להם בקרן קטנה בה הם יהיו האוכלוסיה העיקרית והחזקה ביותר?

"אנו לא יודעים להגיד כיום מה טוב לאנשי הקבע, לכן אנו יוצאים ל-RFI. על בסיס תחושה, נראה לי שבקרן קטנה יש יותר יתרונות".

אוכלוסיית אנשי הקבע מסוכנת יותר מהציבור הרגיל.

"בחלק גדול מקרנות הפנסיה יש ביטוח משנה. נקפיד שבכל אופציה שתיבחר הגוף הזוכה ירכוש ביטוח משנה או שאנחנו נרכוש את ביטוח המשנה לעמיתים, כך שבאירוע קטסטרופה לא ייפגעו חברי הקרן. יש לנו סיכום עם האוצר על כך".

ההסתדרות קבעה בעבר רף של החזרי דמי ניהול גדולים: 4% מהפרמיה (מתוך 6% מקסימליים הניתנים לגבייה) ו-0.25% מהצבירה (מתוך 0.5% מקסימליים). הם התרכזו במכרזים שלהם בעיקר בהחזרי דמי ניהול.

"דמי הניהול, המחיר, יהיו שיקול מרכזי. אני מניח שנקבל תוצאות טובות מאוד. אני לא רוצה לומר דמי ניהול שליליים".

המכרז יכלול גם דאגה לאנשי הקבע שלא יישארו בצבא כל שנות החיסכון?

"אנו מסתכלים על אנשי הקבע הראשוני ועל אנשי הקבע המובהק (הפרדה שנעשתה כבר ב-1998, ועיקרה הפרדה בין אנשי קבע שיכולים להגיע לגיל פרישה לבין אלה שטרם ניתן לקבוע כך, ר' ש') כמכלול אחד. לכן, חשוב לנו שאנשי הקבע הראשוני יוכלו לשמור על זכויותיהם ותנאיהם בקרן שתיבחר גם במקרה של מעבר עבודה".

גיל הפרישה של אנשי הקבע צעיר מאוד (46-47). הכוונה עתה להעלותו ל-54. גם במצב כזה יש פער של 13 שנה בין גיל הפרישה בצבא לגיל הפרישה במשק. כיצד יממן איש הקבע הפורש את שנות הפרישה המוקדמת?

"מגיל 54 ועד 67 איש הקבע יקבל פנסיית גישור מתקציב הביטחון, שתחושב לפי הצבירה בקרן, כך שהוא יקבל פנסיה בהתאם לפנסיה שהוא צפוי לקבל מהקרן לאחר היציאה לגמלאות. כלומר, תקציב הביטחון יסבסד את הפרישה עד גיל 67 וזה יהיה בתוך הוצאות השכר של משרד הביטחון. משרד האוצר משפה אותנו על זה".

מן הסתם תדרוש הטבות חסרות תקדים מהיצרנים הפנסיונים, אך לכל חוסך יש זכות בחירה עצמאית, כשגם אנשי הקבע רשאים שלא לפעול לפי המלצתך. לא הכרח שתביא אחריך את כל הגייסות לגוף שתבחר במכרז?

"לדעתי, לאחר שנבחר את קרן ברירת המחדל לא יהיה זה הגיוני לא לעבור אליה מצד אנשי הקבע. הקרן תתלבש כמו כפפה למאפיינים של משרת הקבע. נסביר להם את היתרונות בבחירה. לכן, מי שיזכה במכרז יקבל נגישות לאלפי לקוחות שבאים ונשארים לשנתיים-שלוש, ואחר-כך יוצאים לשוק האזרחי. זה קהל איכותי. בגלל היכולת להגיע לאוכלוסיות רבות במהירות, מי שיהיה לו מערך שימור לקוחות טוב ירוויח".

"המדינה צריכה להתערב"

"זה אתגר עצום לצבא בהיבט של ניהול כח-אדם בעולם של פנסיה צוברת. בעולם של הפנסיה התקציבית הפורש לא לקח איתו את זכויות הפנסיה, ולכן רבים חששו לצאת מהצבא. כעת, בפנסיה צוברת, איש הקבע יכול לצאת מהצבא ולקחת איתו את הצבירה שלו ללא אובדן הפנסיה. זה אתגר", אומר תא"ל פרוזנפר בהתייחסו להשפעות של המהלך בתוך הבית, בצבא, כשכבר כיום כמחצית מאנשי הקבע נמצאים בהסדר הפנסיה הצוברת.

יתר גופי הביטחון (משטרה, שב"כ, מוסד וכו') יצטרפו לקרן?

"לפי ההסכם שלנו עם האוצר הם לא יוכלו להצטרף לקרן. זו בקשה של האוצר ואנחנו כיבדנו אותה. איני יודע מה היו שיקולי האוצר בעניין זה".

הציבור הרחב יוכל להצטרף אל המסלול המיוחד של הצבא?

"אני מניח שפרטים רציונליים יישקלו ויתלבטו אם להצטרף לקרן או לגוף מוסדי מיוחד".

המשבר בכלכלה העולמית והפגיעה בתשואות הגופים הפנסיונים ב-08' הציפו סוגיה שהיתה מתחת לרדאר בשנות הגאות: ניהול השקעות סולידי או תשואה גבוהה. איפה יבחר הצבא להיות על הסקאלה?

"אנו ערים לכל מה שקורה בעולם הפנסיה והביטוח באופן שוטף, ועוקבים אחר דברים אלה, לאו דווקא בהקשר של קרן לאנשי הקבע. מצד אחד אנו מייחסים חשיבות לתשואות, אך מצד שני נרצה להבטיח שלא תהיה שנה מסוימת בה הפנסיה תקטן ב-10% עד 20%. לכן, סיכמנו עם האוצר על מנגנון החלקה. משמעות הדבר היא שבשנים טובות מאוד לא נשתולל ולא נעלה את הפנסיות באותה מידה שתעלה התשואה, וזה יפצה על הירידות בפנסיה בשנים קשות. חשבנו על כך כבר לפני שנה, הרבה לפני המשבר הנוכחי, כולל על דגשים לאופן ניהול ההשקעות בקרן, כדי שהכסף לא יהיה על קרן הצבי".

לדעתך המדינה צריכה להתערב ולתת רשת ביטחון לחוסכים הפנסיונים?

"אענה לשאלה באופן כללי ולא בהתייחס לרשת ביטחון. האם המדינה צריכה להתערב במהלכים שקורים, התשובה היא כן. אני חושב שיש כללים שטובים לימי שגרה, ויש מצבים שאינם שגרה אז צריך לנקוט בכללים שונים. אם מסתכלים על מה שקורה בחודשים האחרונים, זה קרה בכל העולם ולא רק בישראל. לגבי רשת ביטחון או לא, לא אתייחס".