נדחתה בקשה לייצוגית ב-4 מיליארד שקל נגד פלאפון וסלקום בגין תעריפי שיחות

השופטת נורית אחיטוב קבעה כי התובעים לא ביצעו כל בדיקה עצמאית לבחינת שאלת "הוגנות המחיר", והתבססו באופן מלא על ממצאי הניתוח הכלכלי שביצע משרד התקשורת. לדבריה, ממצאים אלו מהווים תשתית ראייתית בעייתית, ואין בהם כדי לבסס את אי-הוגנות המחיר, הם אינם מלאים ואינם מתייחסים לכל תקופת התביעה.

התובעים - חברות מגורים ייזום ובנייה, דאובר אדריכלים וסלי תקשורת והפקות - טענו כי יש לחייב את פלאפון וסלקום להשיב ללקוחותיהם 2.43 מיליארד שקל ו-1.62 מיליארד שקל בהתאמה בגין גביית יתר על שימוש בשירות של שיחה נכנסת.

בכתב התביעה נטען כי המחיר הראוי, הכולל רווח סביר עבור שירות שיחה נכנסת, הוא 25 אג' לדקה, ואולם בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה (מאי 96'- אוקטובר 2000) גבתה פלאפון עד 73 אג' לדקה וסלקום עד 50 אג' לדקה. בתגובה טענו פלאפון וסלקום כי גבו מחירים תחרותיים, הוגנים וסבירים, התואמים את הוראות חוק ההגבלים העסקיים.

השופטת אחיטוב קבעה כי נמצאו אינדיקציות לכך שהמחירים שגבו החברות הינם מחירים הוגנים, וכי התובעות לא הצליחו להוכיח כי המחירים אינם הוגנים. "התובעות לא הוכיחו ולו לכאורה עילת תביעה. לפיכך הבקשה להכיר בתביעה כייצוגית נדחית וכמו כן נדחית התביעה האישית", נקבע. ביהמ"ש חייב את כל אחת מהתובעות לשלם לכל אחת משתי חברות הסלולר הוצאות בסך 20 אלף שקל. (ת.א. 2488/02).