ועדה בינל' לבחינת לימודי הכלכלה: "המצב משברי - ישראל ממשיכה לשלוח את מיטב מוחותיה לחו"ל"

"המחלקות לכלכלה באוניברסיטת ת"א ובאוניברסיטה העברית היו בין טובי החוגים בעולם - אך כיום מצבה של אוניברסיטת ת"א בתחום הוא של קריסה, ובאוניברסיטה העברית המצב תלוי על בלימה"

הוועדה הציגה תמונה בעייתית במיוחד לגבי היחס בין חברי סגל ההוראה הבכיר למספר הסטודנטים, שעל פי המלצתה צריך לעמוד על פחות מ-1:40. התמונה הקשה ביותר היא לגבי אוניברסיטת תל אביב, בה היחס עומד על כ-1:90. בטכניון ישנו היחס הטוב ביותר - 1:14.5

תקציר דו"ח מצב לימודי הכלכלה בישראל, שנכתב בידי ועדה בינלאומית להערכת איכות שמונתה בידי המועצה להשכלה גבוהה, קובע כי מצב לימודי הכלכלה בישראל מבשר רעות. ממצאים ראשוניים של הדו"ח שהגיעו לידי "גלובס", ואשר נשלחו בימים אלה ל-6 האוניברסיטאות ול-5 מכללות בהם קיים חוג ללימודי כלכלה, קובעים: "המחלקות לכלכלה באונ' ת"א ובעברית היו בסטנדרט גבוה, בין טובי החוגים בעולם אך כיום מצב אוניברסיטת תל אביב בתחום הוא של קריסה ובעברית תלוי על בלימה".

"אנו מאמינים שזהו מצב משברי", סיכמו כותבי הדו"ח, בהם כלכלנים בכירים מהאוניברסיטאות המובילות בארה"ב - הרווארד, אם.איי.טי ונורת'ווסטרן. בראשות הוועדה עמד פרופ' דייוויד קרפס מאוניברסיטת סטנפורד, שהיה מועמד לפרס נובל.

בריחת מוחות

הבעיה העיקרית, מציין הדו"ח, היא המשאב האנושי. הדו"ח מציין כי "ישראל ממשיכה לספק לעולם כמה מהכלכלנים הטובים ביותר. כך למשל 28% מעוזרי ההוראה של הפרופסורים במחלקות הטובות לכלכלה בארה"ב השיגו תואר ראשון בארה"ב, כשבמקום השני, מוצאים 16% עוזרי הוראה שמוצאם בישראל. רק אחד מהצעירים המוכשרים (המשמשים בתפקיד בארה"ב) קיבל דוקטורט במוסד ישראלי. ישראל ממשיכה לשלוח את מיטב מוחותיה אל מעבר לים, לארה"ב בעיקר, במיוחד ביחס לתלמידי דוקטורט".

מספר הישראלים החוזרים לישראל הולך ומצטמצם, ובמקביל כלכלנים ישראלים בכירים מעדיפים להגר. "תנאי העסקתם מחוץ לישראל משתפרים בצורה דרמטית בעוד שבישראל, בעיקר עבור אקדמאים ישראלים צעירים התנאים הולכים ונהיים גרועים", נכתב בדו"ח.

הוועדה הציגה תמונה בעייתית במיוחד לגבי היחס בין חברי סגל ההוראה הבכיר למספר הסטודנטים, שעל פי המלצתה צריך לעמוד על פחות מ-1:40. התמונה הקשה ביותר היא לגבי אוניברסיטת תל אביב, בה היחס עומד על כ-1:90. באונ' חיפה היחס עומד על 1:73, בבר אילן על 1:45.5, באונ' העברית על 1:40, בבן גוריון 1:33 ובטכניון ישנו היחס הטוב ביותר - 1:14.5.

הוועדה שיבחה ככלל את המכללות המגישות סטודנטים לתואר ראשון, וטענה (בציינה שמדובר בהמלצה קונטרוברסלית) כי אף שמכללות אמורות לעסוק בהוראה ולא במחקר, על חברי הסגל להצמיח מנהיגות ולעסוק במחקר. עם זאת, הוועדה ממליצה שלא לאפשר למכללות להעניק תואר שני בכלכלה (למרות המלצתו האישית של יו"ר הועדה לאפשר זאת למכללה למינהל).

כדי להתמודד עם משבר כוח האדם בתחום ממליצה הוועדה לאוניברסיטאות לבחון הענקת שכר דיפרנציאלי לחברי סגל, על פי תרומתם למחקר ולמוסד, וכדי להתמודד עם התחרות בשוק. באשר ליחס הנמוך של חברי סגל-סטודנטים המליצה הוועדה לשקול באופן מדוד העסקת חברי סגל בגמלאות. בנוסף מבקשים חברי הוועדה לעודד את המהלך של איחוד הלימודים לתואר שני ודוקטורט בין האונ' העברית לאונ' ת"א, וממליצים לאוניברסיטאות נוספות לפעול באותה דרך.

"המצב אכן קשה"

פרופ' אייל וינטר, ראש החוג לכלכלה באונ' העברית, אמר בתגובה: "המצב הוא אכן קשה, חתכו במחלקות הטובות יותר משליש מאנשי הסגל בשעה שכלל הסטודנטים רק גדל משמעותית. הבעיה המרכזית היא בריחת מוחות, איננו יכולת להתחרות עם השוק האמריקני, ששכר המרצים בו דומה לכוכבי בייסבול".

ראש החוג לכלכלה במכללה למינהל, ד"ר ארז סיניבר, אמר בתגובה כי "כיוון שאנחנו מכללה פרטית כיתות הלימוד יותר קטנות, והיכולת שלנו לשלם לסגל מרצים טוב גדולה יותר, וזה היתרון שלנו. הדו"ח בהחלט יוצר מקום לשינוי התפיסות לגבי עדיפות של אוניברסיטאות על מכללות בהכנה לתואר ראשון". בעניין ההמלצה כי סגל המכללות יעסוק במחקר, אמר: "רצוי מאוד שבמכללות יהיה תואר שני ובסוף גם תואר שלישי, כי זה מה שייתן לסגל את הדחיפה לעסוק במחקר".

במל"ג אומרים כי מדובר בממצאים ראשוניים בלבד ואין מדובר בדו"ח הסופי.