משרד עוה"ד המבורגר-עברון השקיעו 80 אלף דולר במערכת טכנולוגית לאבטחת מידע

עו"ד ירון סובול, השותף האחראי על אבטחת המידע במשרד: "אני לא מומחה במה שקרה בבנק הפועלים, מה גם שהם עצמם לא מספרים מה בדיוק היה שם, אך המערכת שלנו נועדה למנוע אירוע כמו זה שקרה בבנק"

הפחד מפני שיתוק ומקריסת מערכות מחשוב הוא נחלתו של כל מי שפועל היום בעולם הווירטואלי-טכנולוגי-ממוחשב. "אסונות" קטנים קורים מדי יום, שרתים שנופלים משתקים את העבודה ברשתות של חברות שונות, ומידע שנשמר נעלם לעיתים בחלל הווירטואלי בלי שתהיה יכולת לשחזר אותו.

"אסון התאומים" הוא דוגמה קיצונית לקטסטרופה שמובילה לקריסת ארגונים שלא השכילו לגבות מידע. אמנם גיבוי המידע של שני בנייני התאומים היה שמור בבניין הסמוך, אך כששניהם נהרסו, כל המידע הלך לאיבוד. היום יש תעשייה שלמה מעבר לנהר, בניו-ג'רזי, שאחראית לגבות את המידע של החברות הפועלות בניו-יורק.

גם בישראל ישנן דוגמאות לקריסות כאלה - בהיקפים קטנים יותר ובהקשרים פחות טרגיים. כך למשל הוגשה באחרונה לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה לאשר תביעה ייצוגית בסך כ-44.5 מיליון שקל נגד בנק הפועלים בשל קריסת מערכת המחשוב של הבנק. מערכת המחשוב קרסה בשעות הלילה של מוצ"ש 22 בנובמבר, ובעקבות כך הושבתה כמעט כליל פעילות הבנק.

הסיטואציה הזאת, שבה עומדים נותני שירות - שהסתמכו על חוות שרתים שקרסה או מערכת גיבוי מידע שהתרסקה - חסרי אונים מול לקוחותיהם, מטרידה גם את עורכי-הדין. אלה מחויבים לגבות על המידע של לקוחותיהם, לפחות 7 שנים מתום הטיפול בתיק. כן חלות עליהם חובות סודיות ואתיקה מוגברות, כך שעליהם לשמור ולוודא היטב שהמידע שבידיהם לא יגיע לידיים לא נכונות.

החשש הזה שמשהו יקרה למידע הרגיש הוביל את משרד המבורגר-עברון להשקיע 80 אלף דולר במערכת אבטחת טכנולוגיה חדשה ומשוכללת שהותקנה במשרד. "אני לא מומחה במה שקרה בבנק הפועלים, מה גם שהם עצמם לא מספרים מה בדיוק היה שם, אך המערכת שלנו נועדה למנוע אירוע כמו זה שקרה בבנק", אומר עו"ד ירון סובול, השותף האחראי על אבטחת המידע במשרד המבורגר-עברון.

לדבריו, "אסור לשכוח את הבדלי הגודל בין הבנק למשרד (המשרד מונה 30 עו"ד, א' ל'-ו'), אך המערכת שלנו תוכננה ונבנתה לתת מענה ולמנוע מצב כזה, כך שאם השרת הראשי שלנו נופל, שרתים חלופיים ייכנסו לפעולה, ואם מסד הנתונים (data base) קורס ניתן לשחזר אותו תוך פרק זמן קצר מאוד, של כ-15 דקות".

הטכנולוגיה שתחולל עבור המשרד את הפלא שמירת הנתונים, הגנה עליהם ושחזורם במהירות במקרה של תקלה או חלילה אסון, היא פרויקט DRP-Data Recovery Process שנועד לתת מענה לשרידות השרתים והמידע של המשרד.

סובול מסביר את רזי טכנולוגיית ה-DRP וחשיבותה: "הפרויקט מבוסס על מערך שרתים מבוססי VMware - שרתים וירטואליים, שמאפשרים מעבר אוטומטי באפס זמן משרת לשרת במקרה של קריסה פיזית של אחד השרתים, בשילוב של מערך אחסון (storage) ועם אתר גיבוי שנבנה במרתף הבניין, שכולל מערך שרתים זהה, מערך אחסון, מערכת קירור עצמאית, מערכת כיבוי אש ומערכת לגיבוי חשמל UPS ובעתיד גם אתר גיבוי נוסף מרוחק.

"שני המערכים מחוברים ביניהם בסיב אופטי. כמו כן, יש לנו מערכת תוכנת FilesX שמאפשרת שחזור מלא של המידע ממערכת הגיבוי, הן לגבי כלל המידע והן ברמת המסמך הפרטי".

לכל משרדי עורכי-הדין יש היום מערכות אבטחה נגד וירוסים, "סוסים טרויאניים", "ספאמים" ורעות וירטואליות אחרות. ישנם גם כמה משרדים שמתהדרים בטכנולוגיות מתקדמות אחרות לאבטחת מידע ולגיבויו, אך לדברי עו"ד סובול "מערכת DRP אין עדיין לאף משרד אחר בישראל".

*זו השקעה מוצדקת?

"זה מוצדק. כשקונים חדר מוגן, עם קירות נגד אש ופריצות ומערכות כיבוי אש במרתף, זה גם עולה כסף. אז בוודאי שהפרויקט הזה שווה את הסכום ששילמנו. מספיק שנופל שרת במשרד ומשבית אותו ליום-יום וחצי עבודה כדי להבין את חשיבות הכלי הזה. במשרד של 30 עורכי-דין, ההשבתה במכפלה של השעות והשכר לשעה, מובילה להפסד כספי שמתקרב להשקעה בטכנולוגיה שלנו. עבור אובדן יום עבודה אנו עלולים לספוג אובדן הכנסות של 40 ומשהו אלף דולר. זה יכול לעשות נזק רציני". *