"יש היום 4,000 חברות ביוטק. איני יודע כמה יהיו אחרי המשבר, אך נראה שיהיו מספיק"

מרק רוכשת טכנולוגיות באמצעות שתי מחלקות שוות גודל: מחלקת רישוי הטכנולוגיות והפיתוחים המשותפים, ומחלקת רכישת החברות. כך שאם אתם מעוניינים לעשות בעתיד עסקים עם מרק, יש סיכוי של 50% שטרנר יהיה האדם הבכיר ביותר שיחליט בעניינכם. המחלקה שלו בוחנת מדי שנה 5,000 שותפים פוטנציאליים חדשים, בתחומים שונים של טכנולוגיה ומוצרים.

טרנר מציין כמה תחומים מחקריים שמרק שמה עליהם דגש בימים אלה ובהם תחום החומרים משתיקי הגנים, ה-SiRNA. מרק רכשה בעבר ב-1.2 מיליארד דולר חברה עם טכנולוגיה בתחום זה, והדרך למימוש ההבטחה עדיין רחוקה. "בכוונתנו לגלות ולפתח תרופות על בסיס הטכנולוגיה הזו, אם הדבר אפשרי", הוא אומר, בצניעות לא אופיינית לחברות ביג-פארמה.

חומרים אלה אמורים למנוע מגנים בלתי רצויים לבוא לידי ביטוי וכך למנוע מחלות גנטיות. יש המון אתגרים בדרך - למשל, לגלות איך פועלים כל הגנים הרלבנטיים, או להבין כיצד לשתק פעילות שלילית של גן בלי למנוע את תפקידיו החיוביים. "אחד התחומים העיקריים עליהם אנחנו עובדים כרגע הוא על צורת המתן, כלומר כיצד להוביל את החומר כך שיפעל על הגן הנכון ברקמה הנכונה", אומר טרנר.

* אתם מרוצים מן הרכישה?

"היו לנו שלוש מטרות ברכישה: לגלות מטרות חדשות לתרופות באמצעותה, להשתמש במשתיקי הגנים כדי לנבא האם חומר מסוים יעבוד כתרופה, ולפתח על בסיסן תרופות. אנחנו כרגע עדיין ברמה הראשונה, וצפינו שכך יהיה".

תחום שני שזיהתה מרק כחשוב הוא ביולוגיה של תהליך הביטוי של הגנים (Pathway Biology) שנמצא בממשק מסוים עם ה-SiRNA. "בתחום זה יש ניסיון להבין טוב יותר את האינטראקציה בין הגנים, את כל רשת הגנים הגורמת למחלה מסוימת. חוקרים שלנו חקרו באחרונה דגימות דם ועל בסיסן תוארה רשת הגנים הבאים לידי ביטוי להשמנת יתר. מצאנו יותר מ-100 גנים כאלה, הקושרים בין תופעות של השמנה לתופעות של המערכת החיסונית. לא בטוח שאיתרנו את כולם, אבל אנחנו מבינים את האינטראקציות בין חלקם ויודעים שלא חייבים לחסום את כל הגנים שגילינו כדי להשפיע על המחלה, אלא ניתן לחפש את הצמתים שבהם משתלבת הפעילות של כמה גנים ולהתערב במקום הזה".

תחום שמרק עדיין לא השקיעה בו ברמות אלה אך היא מתעניינת בו הוא תאי הגזע, שעליו אומר טרנר: "כרגע אנחנו עוקבים בעניין ומצפים להתפתחויות".

נחישות בהחדרה

אם כך, מרק מתעניינת במדע בסיסי, ואלה חדשות טובות למי שמעוניין למסחר בעזרתה מדע חדשני שרחוקה הדרך בינו לבין מוצר. בוועידת ראש הממשלה למדעים שנערכה בחיפה ביקר טרנר בישראל וסיפר על הדרך הארוכה שמוכנה מרק ללכת כדי להביא טכנולוגיה שרכשה לידי מימוש.

כך למשל, בפיתוח החיסון לסרטן צוואר הרחם גרדסיל, שהניב לה מאז הושק ב-2006 מכירות של 2.4 מיליארד דולר, השקיעה מרק 11 שנים ורכשה 22 טכנולוגיות שפותחו מחוץ לחברה. זו רק דוגמה אחת לנחישות החברה במאבק להבאה לשוק של תרופה שהיא מאמינה בה - נחישות שחברה בינונית או אפילו בינונית-גדולה לא יכולה להרשות לעצמה.

ובכל זאת, אומר טרנר, "קיים פער הולך וגדל בין מה שאפשר לממן במסגרת האוניברסיטה או בחברת סטארט-אפ קטנה, ובין מה שאפשר למכור לחברת פארמה גדולה". על מנת לגשר על הפער הזה, מרק מחפשת חברות פארמה נוספות שישקיעו בטכנולוגיות הרלבנטיות לפני שלב התחרותיות.

כך היא משתפת פעולה וחלוקת סיכון עם חברה בבוסטון אשר אחראית על רישוי טכנולוגיות בשלבים מוקדמים יותר, ורק אם הן מצליחות להתקדם לשלבים יותר מאוחרים, מרק הופכת לשותפת הביג פארמה הנבחרת אליה היא מעבירה אותן להמשך פיתוח.

בעבר אמר טרנר ש"כשנכנסתי לתחום הפארמה, לפני 23 שנה, כדי לחקןר ולגלות תרופות, היית חייב להיות בחברת פארמה גדולה. היום, בעקבות חקר הגנום והתפתחות של שיטות מחקר חדשות וזולות יותר וגם שיטות חדשניות וזולות לייצור של חומרים חדשניים בכמויות קטנות, תחום גילוי התרופות נגיש יותר לחברות קטנות. יש יותר דמוקרטיה בתחום הזה. לעומת זאת, בתחום הפיתוח והשיווק של תרופות הדיקטטורה של חברות הביג פארמה החריפה, כשרמות הכישלון של התרופות עלו, גברה קשיחות הרגולציה וחברות הביטוח הציבו יותר מכשולים".

השינוי הזה הוא כנראה מה שהוביל לשינוי הגישה של מרק ולהיפתחות שלה לרכישת מוצרים מבחוץ. גולת הכותרת של התהליך היא הצבת רשת של מדענים עובדי החברה שתפקידם להיות עם היד על הדופק על כל הטכנולוגיות החדשות בתחומים הרלבנטיים ולהביא את המעניינות ביניהן לידיעת החברה.

משבר המולקולות

העניין המחודש של חברות הפארמה במדע בסיסי נובע, בין היתר, מתהליך שנקרא "משבר המולקולות": פחות ופחות מולקולות מגיעות לשלבים מתקדמים של הניסויים ואם הן כבר מגיעות, הן זקוקות לשם כך להשקעה גדולה בהרבה מאשר בעבר. "המלחמה היחידה האפשרית בתהליך היא להאיץ את תוכניות הפיתוח הקיימות ולחפש רישוי טכנולוגיה ורכישות באופן אגרסיבי יותר", אומר טרנר. "כמו-כן אנחנו משתדלים לנצל הזדמנויות בהודו ובסין כדי לחסוך עלויות בעסקים שאינם בליבה".

כמו כולם, מרק מתמודדת עם המשבר הכלכלי, יחד עם מגמות ארוכות טווח בשוק הפארמה אשר מאיימות לצמצם את קופות המזומנים ולהעיק על הרווחים של חברות הפארמה הגדולות. לפני כמה שנים הצהירה החברה על רה-ארגון שכלל גם קיצוצים, ולפני כשלושה חודשים השלימה מהלך של פיטורים. "אנחנו ערוכים למשבר יותר טוב מאחרים, כי התחלנו להיערך מוקדם יותר", אומר טרנר. "לכן הוא לא ממש השפיע עלינו. לחברות הקטנות הוא כואב הרבה יותר".

* האם הטובות ישרדו את המשבר, או שהוא יחסל גם אותן?

"הטובות ישרדו. בסך הכול, יש 4,000 חברות ביוטק בעולם. אני לא יודע כמה יהיו אחרי המשבר, אבל נראה לי שיהיו מספיק".

* איך אנשים מסתדרים עם עבודה בחברה שהצהירה על תהליך של פיטורים במספר שלבים לאורך כמה שנים?

"אנשים רוצים לעבוד במרק כי החזון שלה הוא משמעותי - פיתוח תרופות, הצלת חיים. כולם מבינים שזו סביבה עסקית שחייבת להשתנות בהתאם לנסיבות".