יער נורווגי בירושלים

פרס ירושלים - אחד הפרסים הספרותיים הבינלאומיים היוקרתיים ביותר, יינתן השנה לסופר היפני הארוקי מורקמי. הסופר, שהביא לעולם פניני ספרות כמו "יער נורווגי" ו"קורות הציפור המכנית", יגיע לארץ בעוד ככחודש לקבל את הפרס שבו זכו בעבר ארתור מילר ומילן קונדרה

"ופרס ירושלים הולך ל.... הארוקי מורקמי!". זה מה שיכריז ב-15.2.09 ניר ברקת ראש עיריית ירושלים. בטקס חגיגי במסגרת יריד הספרים הבינלאומי ה-24, במרכז הקונגרסים בבנייני האומה, הוא יעניק את הפרס לסופר היפני הנודע, שספריו שוברים שיאים בטבלאות רבי-מכר ברחבי העולם.

כאן נמצא גם החידוש המרענן בבחירת זוכה הפרס השנה, שבניגוד למצופה מזוכה פרס ספרותי כזה, כותב ספרים שאינם מיועדים רק למיטיבי קרוא, ולכן אין ספק שלשמע ההודעה על הפרס, רבבות מעריצי מורקמי בארץ, ימחו דמעת התרגשות. המחבר של "יער נורווגי", "קורות הציפור המכנית", "קפקא על החוף" ואחרים (כ-20 ספרים במספר) סרבן ראיונות, וקבלת פרסים ספרותיים ידוע, יגיע במיוחד לישראל, יעלה לירושלים, ויקבל את הפרס.

ביטוי לחופש הפרט

פרס ירושלים (המתקיים במסגרת יריד הספרים מאז שנת 1963) נחשב לאחד הפרסים הספרותיים הבינלאומיים היוקרתיים ביותר, והוא מוענק ליוצר שנותן בספריו ביטוי לחופש הפרט בחברה. בין הזוכים בעבר: ברטראנד ראסל, אוקטביו פז, ו"ס נייפול, וקוטזי שאף זכו מאוחר יותר בפרס נובל לספרות, סימון דה בובואר, ארתור מילר, סוזן סונטאג, מריו ורגאס יוסה, מילן קונדרה ואחרים.

חבר השופטים, שמונה בין השאר את דב אלפון (עורך "הארץ"), פרופ' דבורה גילולה (האוניברסיטה העברית) ואתגר קרת, מנמק את בחירתו במילים: "הרוקי מורקמי הוא מגדולי הסופרים האוניברסליים בתקופתנו למרות המרכזיות של ארצו ביצירתו. ספריו מתורגמים ל-35 שפות וזוכים להצלחה עצומה בעולם כולו, לרבות ישראל, שבה הוא אחד הסופרים הזרים הפופולאריים ביותר. גיבורי ספריו, הנעים בין מציאות לאשליה, מעט מנותקים, תועים בין ייאוש לבריחה לעולם דמיוני ומחפשים דרכים לשמור על ייחודם האישי. להם משרטט מורקמי פתרון אפשרי בדמותו של הומניזם אוניברסלי. על אהבתו לבני אנוש וההומניזם שלו, ומתוך הכרה בהישגיו האמנותיים החלטנו פה אחד להעניק לו את פרס ירושלים לשנת תשס"ט - 2009".

גדול ביפן

"לבסוף אתה נרדם. וכשאתה מתעורר, זה נכון. אתה חלק מעולם חדש לגמרי", (קפקא על החוף)

מורקמי שנולד ב-1949 בקיוטו ביפן שלאחר מלחמת העולם השנייה, מתכתב בכל ספריו עם זוועות המלחמה ובעיקר עם הטראומה שלה, דרך גיבורים שהם תמיד אנטי גיבורים, שחיים אמנם ביפן אבל עולמותיהם תמיד אבסורדיים וסוראליסטיים. היכולת שלו למתוח את גבולות הדמיון ולהפוך חלומות למציאות ולהיפך, מפתיעה כל פעם מחדש: "יהיו בעליו המקוריים של החלום הזה מי שיהיו, אתה שותף לחלום, ולכן אתה צריך לשאת באחריות למה שקורה בחלום הזה. בסופו של דבר, החלום הזה התגנב והגיע דרך סמטה אפלה בתוך הנשמה שלך", (קפקא על החוף).

החלומות של מורקמי שהופכים להיות החלומות שלנו, הם תמיד ססגוניים, הם תמיד מפתיעים, והם תמיד לא צפויים, ותמיד משאירים אותנו חסרי מילים וחסרי יכולת לצפות את המהלכים הבאים שלהם. ובכל זאת אפשר להגיד שהכוח שלהם הוא לאו דווקא בדמיון העשיר והמסוגנן, אלא דווקא בנושאים שאיתם הוא מתמודד ובשאלות הפילוסופיות המאוד בסיסיות שאותן הוא מעלה. ולא נותן תשובה. שוב ושוב הוא מתעסק במוות ובמשמעות החיים. במיתוס האהבה וביכולת לקיים אותה. בפער הבלתי נסבל בין המציאות לבין המוסר, באיסורים חברתיים ובניפוצם, במוות. שוב ושוב במוות.

ובצירוף מקרים שכאילו נולד במיוחד לקראת האירוע החגיגי, בשבוע הבא יעניקו לנו הוצאות כתר וזמורה-ביתן ספר חדש של מורקמי "אהבה עיוורת, נערה נמה". כרגע נמצא בתרגום ספרו האחרון העוסק בחוויותיו כרץ מרתון, What I Talk About When I Talk About Running, שמיועד לצאת אל מדפינו ב-2010.