סמואל פינטו, יו"ר ניהול הנכסים בבנק רוטשילד העולמי, מנסה לשמור על אופטימיות, וזה לא קל בתקופה שכזו. ודאי לא כאשר יש על כתפיך אחריות גדולה של ניהול נכסים בהיקף של כ-100 מיליארד דולר. "אנחנו מגיעים מתקופה ארוכה של שגשוג, שלוותה ברמת נזילות גבוהה שהובילה לפעילות רבה של ספקולנטים. עכשיו צריך לשלם את החשבון, והוא יקר", אומר פינטו בראיון בלעדי ל"גלובס". "התנודתיות בשווקים תימשך, ומאוד קשה לנהל כך השקעות".
פינטו, הפעיל בשוק ההון יותר מ-30 שנה, אינו זוכר תקופה קשה כמו זו הנוכחית. "הפעם האחרונה בה היה קשה כל כך הייתה בשנת 1987, כשהבורסה התמוטטה. המצב בשווקים הפיננסיים היה אמנם גרוע יותר מאשר היום, אבל מצב המאקרו לא היה כזה קשה. מה שמייחד את התקופה הנוכחית הוא העובדה שזהו המשבר הכלכלי הגלובלי הראשון - בכל העולם סובלים ממנו היום".
ועדיין, פינטו מאמין כי בסופו של דבר כלכלת העולם תתאושש. "העולם לא יתמוטט", הוא סבור, "אבל ההחלמה לא תהיה מהירה. אני מעריך כי גם אחרי היציאה מהמיתון, הצמיחה לא תהיה חדה כמו בעבר. אנשים רוצים לחסוך, ומשנים את ההתנהגות הצרכנית שלהם".
*בראיון שהענקת ל"גלובס" בפברואר אשתקד, הערכת כי הגרוע בשווקים הפיננסיים מאחורינו. בפועל, שנת 2008 הייתה אחת הגרועות בבורסות העולם. מדוע לדעתך טעית?
פינטו: "מצב השווקים מאוד תלוי באנשים וברמת הביטחון והאמון שלהם בשוק, דבר שהתברר כמאוד נזיל במשבר האחרון. חשבנו שנוכל לשרוד את המיתון בדרך רגילה, שהיא ריבית ומחירי נפט יורדים - שבאמת התרחשו - שתוביל לכך שהחוב בארה"ב יירד ולתיקון בשווקים. לא לקחנו בחשבון שהבנקים וחברות הביטוח יגיעו למצב כה גרוע. לא ציפינו שהמאזנים שלהם יהיו בעייתיים, שההפסדים יהיו כבדים כל כך, ושחלקם יקרסו".
*לאחרונה יש שוב סנטימנט שלילי סביב המגזר הפיננסי, וחשש מהתמוטטות של גופים פיננסיים נוספים, כמו בנק אוף אמריקה. אתה מאמין שיהיו עוד קריסות?
"אני לא מאמין שיתמוטטו עוד בנקים. הממשלות עשו מה שצריך כדי שזה לא יקרה".
פינטו מוסיף כי קריסת נתוני המאקרו היא סיבה נוספת לכך שקשה היה לחזות את עוצמת המשבר. "אנחנו רגילים לתנודתיות בבורסה, אך לא במצב המאקרו. פתאום יש תנודתיות גבוהה בצמיחה ובאינפלציה, כשמאינפלציה של 5% בארה"ב עכשיו כבר מדברים על כך שתהיה דיפלציה", הוא אומר.
"הנתונים הפונדמנטאליים התמוטטו תוך זמן קצר. תוך שלושה חודשים הביקושים קרסו, ופתאום אנשים לא מוציאים כסף, וחברות מבטלות תוכניות השקעה. אנשים אפילו פחדו לשים את הכסף בבנק, מחשש שהוא יתמוטט. אחד מתוצרי הלוואי של המצב הזה הוא הקריסה בשווקים הפיננסיים. לטעמי, הייאוש והקיפאון מוגזמים, כי המצב לא עד כדי כך גרוע".
"המשקיעים אבודים כרגע"
*ומה להערכתך צפוי כעת בשווקים?
"להערכתי, בתשעת החודשים הקרובים נראה ראלי, והשוק יעלה בכ-30%, אך לאחר מכן הוא ישוב לרדת. במגמה החיובית יתמכו המינוי של אובמה לנשיא ארה"ב, וההתערבות המאסיבית של ממשלות בעולם. הממשלות משתמשות ב'נשק להשמדה המונית' ו'אמצעים לא קונבנציונאליים' במשבר זה, כמו רכישת אג"ח והורדת ריבית ל-0%. התוצאה היא שהמשקיעים יחשבו שחוזרים לשגרה, ונראה עליות בשווקים.
"הבעיה היא שעוד חצי שנה יתחילו לזרום נתוני מאקרו, ואז כולם יראו שהמשבר עמוק יותר ושהאמריקאים לא חוזרים לרמות הצריכה המוכרות. האכזבה מהנתונים תביא ודאי שוב לירידה בשווקים, אך ככל הנראה לא בעוצמה שראינו בשנה שעברה.
"דוגמה להתנהגות כזו בשווקים הייתה בשנות ה-70, כשבשנת 1974 הדאו-ג'ונס צנח ב-50%, ושנה לאחר מכן היה מיתון עמוק אבל הבורסה דווקא קפצה. בשנים 76-77 המשקיעים ראו שהמיתון עדיין לא נגמר והשווקים חזרו לרדת, אם כי לא לאותן רמות שפל".
*מהו הלך הרוח היום בקרב המשקיעים בעולם?
"מצב הרוח עדיין שלילי. המשקיעים מאוד אבודים, לא יודעים מה לעשות ומחפשים עצה טובה. רבים אומרים שיכול להיות ראלי, אבל לא שמים את הכסף איפה שהפה שלהם נמצא. המשקיעים לא רוצים לתפוס פוזיציה, ועדיין מעדיפים להישאר מאוד זהירים".
*נראה כי משקיעים רבים עדיין בטראומה מהנפילות החדות של השנה שעברה. איך הם יוכלו להניע עכשיו תהליך של עליות בשווקים?
"בחודשים האחרונים משקיעים חיפשו רק ביטחון ונזילות, אולם בקרוב הם יתחילו לחפש שוב את התשואות. מי שמפקיד היום כסף בבנק מקבל 1%-2% לשנה. עכשיו, הוא מתחיל לקחת בחשבון שיש אינפלציה וצריך גם לדאוג לילדים ולפנסיה, ובמצב הנוכחי אי אפשר להרוויח כך כסף. אנשים יחפשו איפה ניתן לצבור ביצועים, והכוונה אינה לתשואות גבוהות אלא אפילו 5%-6% בשנה. הם יבינו שזה קיים רק בשוק ההון, וכאשר תהליך זה יואץ, כספים רבים יחפשו השקעה והנזילות בשוק תגדל".
*אז מה כדאי למשקיע לעשות בתקופה שכזו?
"אפשר לעשות רווחים יפים השנה, אבל חשוב להיות זהירים בגלל התנודתיות. לטווח הקצר, זה זמן טוב להגדיל סיכון בצורה מבוקרת וזהירה. מבחינתנו, הגדלת הסיכון מתבטאת בהשקעה באג"ח קונצרניות ובמניות. בשנים האחרונות היה גידול מאסיבי בשימוש בפרייבט אקוויטי, נדל"ן וסחורות. אלו מוצרים מסובכים, לא שקופים ולא נזילים. היום זה הזמן להשקיע בצורה פשוטה, ולהתמקד במניות של חברות גדולות ושקופות עם תשואות דיבידנד טובות של 5%-6%.
"יש גם אג"ח קונצרניות עם מרווח אטרקטיבי מול הממשלתיות, אולם צריך להוסיף לתמחור שלהן פרמיית נזילות. גם אג"ח High yield (בתשואת זבל, ע.א) ירדו יותר מדי, אבל זו עדיין השקעה מסוכנת כמו מניות, ומיועדת רק למי שמשקיע לטווח ארוך.
"יש שחקנים שיכולים לנצל את הראלי הצפוי בשווקים, אך עדיין המצב יוסיף להיות בעייתי. המזומן והאג"ח עדיין אטרקטיביים, כי אנחנו לא יודעים את היקף המשבר. למי שמאמין שהמיתון יימשך מספר שנים, כדאי להתמקד באג"ח לטווח ארוך".
*יש שאומרים כי קיימת בועה באג"ח הממשלתיות, שעלולה לגרום למשקיעים הפסדי הון. האם אתה מסכים עם אמירה זו?
"אין בועה באג"ח הממשלתיות, אולי תהיה בעוד שנתיים-שלוש. הכי גרוע זה להגיד 'בועה' לפני שהיא באמת מתפתחת. התשואה על האג"ח הממשלתיות באירופה עומדת על כ-3.5%, בעוד האינפלציה היא סביב 0%. זו לא תשואה רעה בכלל".
*ומה עם הגידול הצפוי בהנפקות אג"ח, האם זה לא יגרום להפסדים אצל המשקיעים?
"זה נכון שהממשלות ינפיקו חוב וזה יגדיל את ההיצע, אבל זה לאו דווקא יגרום נזקים. ניקח לדוגמה את יפן: בשנת 1999 אמרו ששוק האג"ח הממשלתיות שם בועתי, בגלל התשואות הנמוכות והכוונה להגדיל גיוס, ובסוף התברר שלא הייתה בועה. תשואת האג"ח ירדה מ-6% ל-1%, בעוד שהנפקות האג"ח מאוד גדלו, והביקוש לאג"ח המשיך לגדול, בעיקר מהכיוון של המשקיעים המוסדיים".
*מה לגבי השקעה במגזרי הפיננסים והנדל"ן, שהיו המגזרים החבוטים ביותר בשנה האחרונה?
"עדיין מוקדם מדי להשקיע במניות הבנקים, ולהערכתי יעבור עוד הרבה זמן עד שיהיה כדאי להשקיע בהן. לעומת זאת, במניות הנדל"ן ניתן למצוא כבר היום חברות מעניינות להשקעה, שמנייתן נחתכה הרבה יותר מאשר הירידה במודל ה-NAV (מודל שווי נכסים, ע.א) שלהן".
*באילו מגזרים כדאי להשקיע?
"השקעה טובה תהיה בסקטורים שקופים, בהם ניתן לדעת את מצבן האמיתי של החברות, וכן בכאלה המתאפיינים בתשואות דיבידנד גבוהות. בין הסקטורים שאני ממליץ עליהם היום ישנם הפארמה והקמעונאות".
רוצים להתעורר? לכו לסין
בתקופת הגאות היו השווקים המתעוררים מאוד אופנתיים. שווקים אלה, ובראשם מדינות ה-BRIC (ברזיל, רוסיה, הודו וסין), קסמו למשקיעים רבים לנוכח התשואות הנאות שהניבו ותחזיות הצמיחה האופטימיות.
בנק רוטשילד הוא אחד הגופים שהאמין בשווקים אלה, וריכז בהם לא מעט מחקר והשקעות. ואולם, מאז תחילת המשבר הפכו השווקים המתעוררים מאפיק פופולרי למנודה, כשהחלו להיתפס כמסוכנים, ומשקיעים רבים משכו את כספיהם. כך, הבורסות שם נפלו בעשרות אחוזים, וגררו גם נפילה במטבעות המקומיים.
למרות הטלטלות בשווקים המתעוררים, פינטו ממשיך להאמין גם היום במגזר זה, אם כי הוא בררני יותר. "היום משקיעים לא רוצים סיכונים, ויש פחות תיאבון למדינות השווקים המתעוררים. אולם, אני חושב שיש מדינות עם סיפור אמיתי של צמיחה, כמו סין או ברזיל, שאמנם נמצאות במשבר לטווח הקצר, אבל הן לא ייעצרו", הוא מעריך. "שוק המניות הסיני אטרקטיבי היום, וכך גם שווקים נוספים שהפכו לאטרקטיביים גם בגלל המטבע שצנח. עם זאת, חשוב לעשות את ההשקעות במדינות האלה לאט ובזהירות. גם ההשקעה באג"ח קונצרניות באותן מדינות, מעניינת".
*מאילו מדינות עדיף להתרחק?
"רוסיה נמצאת בבעיה, וישנן מדינות חלשות ובמצב שברירי גם בדרום אמריקה ובמזרח אירופה. מבין מדינות אסיה - תאילנד לא אטרקטיבית במיוחד".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
