התיקון לחוק הגנת השכר שייכנס לתוקף בשבוע הבא יהדק את השליטה והמעקב אחר העובדים

[הירשם עכשיו לניוזלטר קריירה ותעסוק וקבל עדכון והדרכה אישיים ממנהלת חברת השמה]

אחד החידושים המרכזיים בתיקון לחוק הגנת השכר, שייכנס לתוקף ביום ראשון הקרוב, קובע כי חובת ההוכחה על היקף שעות העבודה של העובדים תוטל מעתה על המעסיק ולא על העובד. כלומר, אם יגיע לבית הדין לעבודה עובד שהתפטר או שפוטר ויטען כי עבד כך וכך שעות נוספות, והרבה יותר ממה ששולם לו בפועל - המעסיק הוא זה שיצטרך להוכיח לבית הדין אחרת.

לכאורה, מדובר בחדשות טובות לעובד ובכאב ראש אחד גדול למעביד, אבל התיקון לחוק יצר הזדמנות מצוינת למעסיקים לעשות את מה שרק חלמו לעשות בעבר: להדק את השליטה והמעקב אחר העובדים. "החוק נותן לארגונים לגיטימציה לעשות דברים שלא היה להם נעים לעשות קודם", מסביר שמוליק מדר, מנכ"ל שותף בחברת OK2go מקבוצת עוקץ מערכות.

מדר משווק ומטמיע בארגונים שעוני נוכחות ואמצעים מגוונים לדיווח ולמעקב. מאז שעבר בכנסת התיקון לחוק, הוא טוען לעלייה של מאות אחוזים בביקוש לאמצעי בדיקת הנוכחות השונים. "אנחנו פשוט מוצפים", הוא אומר.

האמצעי הפופולרי ביותר כיום הוא שעון נוכחות סלולרי, שמופעל באמצעות הטלפון הנייד של העובד. שעוני נוכחות נייחים מותקנים כיום ברוב מקומות העבודה אך הבעיה העיקרית היא עם אנשי מכירות, טכנאים ו"אנשי שטח" אחרים שאופן הדיווח שלהם נשען לרוב על אמון אישי.

במסגרת פעולת האמצעי החדש, מתבקשים העובדים בשטח להתקשר למספר חינם שמספק השירות עם תחילת העבודה, להקיש את מספר העובד שלהם ומיד לאחר מכן נוכחותם נקלטת. בסיום העבודה דרושה פעולה דומה. לאחרונה החלה סלקום לשתף פעולה עם OK2go שמוכרת את האמצעי החדש ולשווק אותו ללקוחותיה העסקיים.

עוקבים גם אחר מיקום העובדים

אבל מסתבר שהמעסיקים שפנו לאחרונה אל מדר מעוניינים לא רק במעקב אחר שעות העבודה, אלא גם אחר מיקומם של העובדים. השירות של OK2go מאפשר למעסיק לדעת בדיוק היכן היה העובד כאשר ביצע את החיוג כדי לדווח על נוכחות.

כך, אם ידוע למעסיק כי העובד אמור היה להתחיל את היום אצל לקוח בחולון, משהו לא בסדר אם הדיווח מראה כי הוא נמצא בהרצליה. "70% מהלקוחות שלנו ששמעו כי אפשר לקבל גם מיקום בנוסף לדיווח על נוכחות, ביקשו את השירות הזה", סיפר מדר.

מה קורה אם העובד החליט ללכת לחוף הים אחרי הלקוח בחולון? במקרה הזה השעון הסלולרי לא עוזר, משום שהוא מאתר את מיקום העובד רק ברגע פעולת הדיווח ולא באופן רציף. כאן נכנסת לתמונה מערכת של "ניהול עובדים", שמאפשרת למעסיק לדעת היכן נמצא העובד בכל רגע נתון.

השירות מתאפשר על ידי התקנת מכשיר איתור במכונית של העובד, או באמצעות חיבור מכשיר הטלפון שלו למערכת ניווט לוויינים (GPS). "יש לנו אינספור סיפורים על עובדים שלא דיווחו אמת בלשון המעטה", טוען מדר. "במקרה אחד נהג של משאית בשר סיפר כי שדדו אותו, אבל האמצעים שלנו הראו שהוא פרק סחורה בטייבה", הוא מספר.

בעוד שהחלת שעון נוכחות מתקבלת בהבנה מצד מרבית העובדים, מעקב לוויני אחר העובדים יוצר לא מעט התמרמרות. "גם מעסיקים נרתעים מהשימוש בזה", מודה מדר. העובדים רואים במערכת חדירה לפרטיותם, חוסר אמון מופגן מצד המעסיק ותחושה ש"האח הגדול" צופה בכל צעד שלהם.

למעסיקים, מצידם, הרציונאל ברור: "לפעמים טכנאי של yes מסיים את העבודה בתוך חצי שעה ורק המערכת הזאת יודעת לזהות בדיוק איפה הוא נמצא,וכך לשלוח אותו אל הלקוח הבא שנמצא קרוב אליו יחסית. למעשה, זה כלי לשיפור הארגון וזה חשוב במיוחד בזמן מיתון", מסביר מדר.

מדר מציין כי המעסיק חייב ליידע את העובד על חיבור למערכת איתור שכזו ואף לקבל את הסכמתו, אך יחד עם זאת, ספק אם העובד יכול להגיד "לא" מבלי שיתבקש ללכת הביתה. הרי כמו שאומר מדר - "אנחנו במיתון", ובזמן מיתון אף אחד לא באמת שואל את העובד.