אלי הורביץ: "הכי טוב היה אם כלכלנים טובים יכלו להיות גם שרי אוצר טובים, אבל להבין בכלכלה זה רק חלק קטן מהכישורים"

"המילה הכי מזיקה בארץ היא תכלס", אומר הורביץ. "רוצים ללמוד ולהתבלט במצוינות, אך לא חושבים על המחר. צריך לקחת דברים יותר ברצינות, לעומק. להאזין, לצייר תרחישים, ואחר כך להחליט". למרות הביקורת, "לא הכול רע, ולא הכול טוב. מה שמתסכל זה שכולנו יודעים שיכולנו להיות הרבה יותר טובים".

* אז למה אנחנו לא?

"אנחנו עם מקצין, אף פעם לא טוב לנו. מתייחסים רק למה שמציק היום, מבלי לתכנן לטווח ארוך. סיפור המים, למשל, זו שחיתות אמיתית. מה, לא ידענו שלא יורד גשם בישראל? איננו יודעים גם שבקיץ הבא נצטרך יותר חשמל? חושבים על השגיאות עצמן, ולא חושבים על המהלך השני והשלישי, ואז מה שדוחף אותך זה הבטן, ולא הראש. כדאי לנצל את המוח!".

* מה בעצם אומר המעמד החדש שלך, של "כאילו" יציאה לפנסיה? האחריות עדיין אדירה.

"שלמה (ינאי, ע' ת') הוא זה שלא ישן בלילה. אם יש בעיה, זו אחריות שלו. גם בייבי מגדלים והוא יוצא לעצמאות, וכיום אני מסתכל מהטריבונה. בניתוק יש יתרון גדול, כי כשמעורבים בעשייה היומיומית קשה להתנתק ולחשוב על דברים אחרים, אבל כשמסתכלים מהליקופטר, התמונה שלמה יותר, העולם גדול יותר ורואים הכול בקונספט ובפרופורציה הנכונה".

בימים אלה הורביץ עסוק בגידול "בייביז" רכים יותר. "אני מבלה בסטרט אפים", הוא מספר, "ותורם להם משיקול דעתי ומניסיוני. לא מנהל אותם", הוא מדגיש. הנאתו מהחבר'ה הצעירים נראית ונשמעת מצליל דיבורו. "אלה אנשים מדהימים, חלקם עולים חדשים, שכל אחד מהם יכול היה לעזוב את הארץ ארבע פעמים בשבוע, גם בימי משבר, והם העדיפו לחיות ולעשות כאן. זוהי ציונות במיטבה".

* עם כישרונות כאלה, אתה רואה באופק "טבע" חדשה נולדת?

"יש כבר. בעיקר במגוון חברות היי טק. אלא שזו שאלה של רצון - אם רק יקום מנכ"ל שירצה לבנות חברה ישראלית גלובלית, עם תוכנית אסטרטגית וחשיבה קדימה. במקום זה, יש לצערי מדיניות אקזיט, וכמעט בכל המקרים, חברות שהצליחו ב2.5 גרוש רצו ומכרו".

"לא מתחרט שלא הלכתי לאוצר"

* לטבע יש מוניטין של חברה שנבנתה עם אסטרטגיה מאוד מסודרת. למה תמיד ראית בזה חשיבות כל כך מרכזית?

"תמיד האמנתי בחשיבה לטווח ארוך, ובעולם מורכב זה ממש תנאי קיומי. כל כך הרבה פונקציות מסתובבות בלי ערך, אך התיאוריה הניהולית מסדרת אותן יחד עם חשיבה קדימה. כשיש אסטרטגיה, לא מאבדים את הצפון".

* ולדעתך, ניתן ליישם את התהליך של "טבע" וליצור אסטרטגיה ברמת המדינה?

"בארץ החלפנו אסטרטגיה. במקום להיות נוודים, מיעוטים בארצות זרות, הקמנו לנו מדינה והאחריות עלינו. אנחנו רוצים לחיות בדמוקרטיה, אלא שלא יצרנו את הכלים למצב החדש, ומשחקי כוח מקלקלים לנו את הדמוקרטיה. הפוליטיקה הישראלית מתנהלת בצורה היררכית, לא דמוקרטית ומאוד לא מאזינה ומתייעצת".

* האם אתה מצטער לפעמים על כך שלא לקחת על עצמך מעולם תפקיד פוליטי, למשל כשהציעו לך את הנהגת האוצר?

"אף פעם לא. לא כי אני מזלזל בעשייה פוליטית, אלא כי אני מאמין במקצועיות, ואני לא מקצוען בפוליטיקה. כולנו מכירים כלכלנים מעולים שאינם יכולים להיות פוליטיקאים, ולהפך. הכי טוב היה אם כלכלנים טובים היו יכולים להיות גם שרי אוצר טובים, אבל להבין בכלכלה זה רק חלק קטן מהכישורים. הכי חשוב זה יכולת הביצוע, והפעלת מערכת פוליטית וניהולה".

* בציבור אתה מוכר כבכיר התעשיינים, אדם שהקים חברת ענק. איך היית מתאר את עצמך?

"אני האדם הכי משעמם בעולם, וטוב לי. נשוי לאותה אישה, מתגורר המון שנים באותה דירה, שירתי באותה יחידה מקצין זוטר ועד שחרורי כמג"ד, וכל חיי עבדתי במקום עבודה אחד. זו עובדה שהמספרים המוחלטים ב'טבע' הם יוצאי דופן בממדים ישראליים, אבל זה פשוט כי אחרים לא רצו מספיק. אכן הצלחתי, אבל הכול תמיד עם עבודה קשה. בלי הברקות, צעד אחר צעד ועם הרבה הרבה זיעה".

הכתבה המלאה ב"ליידי גלובס"