פורטפוליו / דן חן

ילדות: רובה עברה בנוף ים, ילד סנדוויץ' בין שתי אחיות, כלבת פוינטר. הייתי הכי נמוך בכיתה, ציירתי הרבה, צילמתי, ניגנתי על קלידים משמיעה ובלי לדעת תווים, ועד היום יש לי פסנתר. אימא, עובדת סוציאלית, דור שמיני מצפת. אבא, עורך דין, עלה מפולין בגיל 10.

דור שני לשואה: למשפחה היה בפולין מפעל טקסטיל. סבא וסבתא התחזו במהלך המלחמה לנוצרים, הטבילו את אבא, ופחדו כל הזמן שמישהו מאלה שהכירו ילשינו. אבא לא מדבר על התקופה ההיא הרבה, אבל האמביציה להצליח ולהוכיח את עצמו כנראה באה משם.

בצלאל: היה החלום שלי. אחרי שירות צבאי בשלישות, ניגשתי לבחינות ולא עברתי. אכזבה.

לימודים: עשיתי שני תארים במקביל, במשפטים ובכלכלה. לא ידעתי מה יהיה הכיוון שלי, אבל היה לי ברור שיחד הם יכולים להיות בסיס להכול.

עריכת דין: את ההתמחות עשיתי במשרד שניצר גוטליב ולא אצל אבא. מהרגע הראשון הבנתי שזה לא בשבילי. הדבר היחיד שנהניתי לעשות היה לכתוב כתבי טענות וחוות דעת לבתי משפט. סבלתי את ההתמחות בשקט, הוצאתי את הרישיון, ואז טסתי לדרום אמריקה.

דרום אמריקה: אני לא מוצ'ילר, אבל מפני שלא היה לי משהו יותר טוב לעשות, אישית ומקצועית, הצטרפתי לחבר שנסע. טיילנו בפרו, בבוליביה, באקוודור, בוונצואלה ובקולומביה, עבדנו קצת, ובחלק מהמזמן טיילתי לבד. אחרי חצי שנה מיציתי.

חוה: אשתי. הכרנו בסוף ההתמחות, ואחרי הדייט הראשון התקשרתי לחבר ואמרתי שהכרתי את אשתי לעתיד. זאת הייתה אהבה ממבט ראשון. מצדי. הבעיה הייתה שהיא לא הייתה בעניין. כמה חודשים אחרי שחזרתי מדרום אמריקה חודש הקשר, והיא נכנעה. חוה עוסקת בתחום התקשורת, מאוד תומכת ומפרגנת. יש לנו שתי בנות.

סקירה משפטית: התחלתי לחפש עבודה, וקיבלתי הצעה להקים אתר אינטרנט ולנהל אותו. תמיד אהבתי מחשבים, אז הלכתי לשם והקמתי פורטל משפטי.

IOL: אחרי שנה הם הציעו לי להיות מנהל הפיתוח העסקי, וזה קסם לי. תמיד היה לי ברור שאני רוצה להתעסק בתוכן וביצירה. אחרי המיזוג עם וואלה, אני הייתי זה שמסר את המפתחות ושכיבה את האור. זה היה עם התפוצצות הבועה, והכול התפוצץ לי בפרצוף. פיטרו את רובנו, והיה לי ברור שלאינטרנט אני לא חוזר; לא רציתי לשמוע יותר על התחום.

Tipcom: עשתה תוכן של פרסום בסלולר. הייתי מנהל השיווק. הבעיה הייתה שהמצב פגע גם בהם, והעסק לא התרומם.

תפוז 1: בחברה האם, סאני קום, חיפשו מישהו לפרויקט של תוכן סלולרי לדור שניים וחצי. בגלל טראומת האינטרנט שלי בתקופה הראשונה לא אמרתי שאני עובד בתפוז. בהמשך מוניתי לסמנכ"ל תחום הסלולר, שעד היום הוא התחום הרווחי ביותר בחברה. ההתמחות שלנו היא לעשות כסף מתוכן בסלולר. יש לנו שותפויות עם קשת, עם ערוץ הספורט ועם פאנט, אתר ערבי מוביל.

גיא אליאב: המנכ"ל הקודם, חבר.

תפוז 2: כשפנו אליי לנהל את החברה חשבתי על זה שבוע. תפוז היה אז שק החבטות של התקשורת, והיה צורך לעשות רה ארגון קטן. לקח לי זמן לגלות שזאת קהילה אמיתית של גולשים.

דבורית שרגל: לשעבר עורכת האתר. היא עורכת על הכיפק, אבל הגעתי למסקנה שתפוז לא צריך עריכה עיתונאית, אלא סוג של התאמה בין שיחות הברזייה הפנימיות בפורומים, לבין מה שקורה בחוץ.

בלוג טי.וי: אתר מצליח שלנו, שעדיין לא רווחי.

פייסבוק: מתחרה, למרות שאנחנו מתמקדים יותר בקהילות. פייסבוק עוזר לי לקדם את תפוז.

פליקס: אתר שיתוף הקבצים שלנו. בגלל שכל ערוצי הטלוויזיה כבר היו תפוסים, האתר נתן לי אפשרות להישאר ניטרלי ולשדר בו תכנים של כולם.

בלוג: על מוזיקה. אני מאוד אוהב מוזיקה, ביטלס, אלקטרונית, הכול. הבלוג הנוכחי הוא בקטע של קאברים, של גרסאות כיסוי של שירים שאני אוסף, למשל זמרת פולק ששרה דיוויד בואי.

תפיסת עתיד: להישאר בתחום המדיה, גם טלוויזיה באה בחשבון. אני חושב שהיא המדיום הכי משפיע.