ביהמ"ש חייב תובעים לשלם באופן חלקי למוביל שהותיר את חפציהם ברחוב

בני-זוג שדרשו פיצוי כספי ממוביל שהפסיק את ההובלה והותיר חלק מהתכולה ברחוב - ישלמו לו בכל זאת חלק מהסכום. המוביל הפסיק את ההובלה בשל גישה בעייתית לבית אליו עברו בני-הזוג, אף שלטענת הזוג, המידע הובא לידיעתו מראש. מנגד, המוביל תבע את הזוג על אי תשלום עבור העבודה שביצע. השופטת קיבלה חלקית את שתי התביעות, ופסקה כי מתוך 2,500 שקל - עלות ההובלה המקורית - יקוזזו 2,000 לטובת התובעים. את ההפרש נדרשו לשלם למוביל.

השתלשלות המקרה מתחילה בהובלה שהוזמנה משכונת פסגת-זאב בירושלים לשכונת חלילים במבשרת-ציון. נציג חברת ההובלה ביקר בבית התובע אך לא ביקר בכתובת החדשה, אף שלטענת הזוג, הוא הוזמן לעשות כן. בתביעה הדגישו כי פרטי הגישה לבית החדש הובאו לידיעתו. נציג החברה טען כי לא ידע מראש על הגישה הבעייתית, וציין כי אילו ידע - לא היה מבצע את ההובלה בשל חוסר כדאיות כלכלית.

לדבריו, המובילים הופתעו לגלות כי ממפלס הרחוב קיימת ירידה בגובה של 3 קומות, שבסופה שביל ארוך עד לבית. בו-במקום הם "השביתו" את ההובלה, כשחלק מהחפצים נותרו ברחוב. לדברי נציג חברת ההובלות, הוא הציע לתובע לשלם 500 שקל, המהווים מחצית מהתוספת עבור המדרגות המייקרות את ההובלה. התובע טען כי הסכום שנתבקש להוסיף עמד על 2,500 שקל. החפצים, שכללו חפצי אלקטרוניקה וריהוט, נותרו ברחוב בלילה, והובלו לבית החדש רק למחרת. התמורה עבור העבודה החלקית לא שולמה.

בדיון בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים הדגישה השופטת מרים ליפשיץ-פריבס כי לא נחתמה הזמנה בין שני הצדדים. השופטת פסקה כי חברת ההובלה לא קיימה את ההזמנה במלואה, וקיבלה גם את תביעת הנגד מטעם חברת ההובלה.

היא קבעה פיצוי של 800 שקל בגין הוצאות התובע להשלמת העברת התכולה, 1,000 שקל עבור אי הנוחות, 200 שקל נוספים עבור כלי שנשבר. הסכומים שנפסקו קוזזו מהתשלום שהיה על התובע לשלם לחברה - 2,500 שקל. (תק 003694/08).