לידר שוקי הון: השוק יספוג ללא קושי עודף גיוס של 10 מיליארד שקל באג"ח ממשלתי

האוצר ביצע עודף גיוס של כ- 5.9 מיליארד שקל כדי להקל על המימון ב-2009 ; ישראל נהנית משיעור חיסכון גבוה יחסית של כ-12% בקרב משקי הבית

בסקירת המאקרו השבועית של לידר שוקי הון אמרו כלכלני בית ההשקעות כי "רבים חוששים כי גיוס ממשלתי מוגבר לצורך מימון גירעון גדול ימנע המשך ירידת תשואות ואף יביא לעלייתן. לפי הערכתנו, החשש קיים אך מעט מוגזם. גיוס גדול יותר על ידי הממשלה ייספג כמעט ללא קושי על ידי החיסכון השוטף של הציבור".

כלכלני לידר ציינו כי "ההכנסות ממסים יורדות וצפוי גירעון גדול השנה - אין זה סוד שהגירעון יעלה בשנת 2009 ל- 5.5% תוצר, או כ- 40 מיליארד שקל ואולי יותר. ההכנסות ממסים בחצי השנה האחרונה ירדו לרמה של כ- 14.5 מיליארד שקל לחודש, או קצב שנתי של כ- 174 מיליארד שקל, זאת לעומת יעד תקציבי של 203 מיליארד שקל ב-2009 . בנוסף, קיימות עלויות לא מתוכננות כגון מבצע עופרת יצוקה, ותוכניות ההאצה למיניהן. מנגד, האוצר הצליח להקדים הוצאה של כ- 4.4 מיליארד שקל מתקציב 2009 ל- 2008.

על הצפי של בנק ישראל לגירעון תקציבי של 4.1% ב-2009 או כ-30 מיליארד שקל אמרו הכלכלנים כי להערכתם מדובר בהערכה אופטימית: "באוצר מתכננים קיצוץ תקציבי של כ-8 מיליארד שקל ושואפים להוריד את הגירעון השנה ל- 4% תוצר, אך לפי דעתנו הגירעון יהיה גדול יותר".

כלכלני לידר ציינו כי צפוי גידול בגיוס הממשלתי ומניחים כי ישראל תגייס בחו"ל עם ובלי ערבויות ארה"ב, לאור התשואות הנמוכות ובמטרה להוריד את הלחץ בשוק המקומי. צפוי גיוס נטו בחו"ל של כ- 2 מיליארד שקל ויתכן שמשרד האוצר ישמור חלק מערבויות ארה"ב לשנת 2010.

עוד ציינו בלידר כי ב-2008 האוצר ביצע עודף גיוס של כ- 5.9 מיליארד שקל כדי להקל על המימון ב-2009. במקביל ציינו בלידר כי לא צפויה כמעט הפרטה בשנת 2009 ולכן לממשלה לא תהיה הכנסה מהאפיק הזה.

בלידר צופים כי הממשלה תבצע גיוס נטו של כ-31 מיליארד שקל (מעל פדיון הקרן), או גיוס ברוטו של כ-76 מיליארד שקל.

הכלכלנים ציינו כי ישראל נהנית משיעור חיסכון גבוה יחסית של כ-12% בקרב משקי הבית בניגוד לארה"ב כשהשיעור הוא שיעור גבוה יחסית לרוב המדינות המפותחות. ב-2008 תוספת החיסכון הנקי של משקי הבית הסתכמה בכ- 71.2 מיליארד שקל; גידול לעומת 60 מיליארד שקל ב-2007.

עם זאת, ציינו בלידר כי "כמובן שבשנת מיתון עם עלייה צפויה באבטלה צפויה גם ירידה בשיעור החיסכון. לצורך המחשה, ב-2002 שיעור החיסכון ירד ל- 9.2% לעומת 12.1%ב-2001 כששיעור האבטלה עלה ל-10.3% ב-2002 לעומת 9.3% בשנת 2001. ב-2002 ירד התוצר ב-0.6% וסך החיסכון ירד ב- 11 מיליארד שקל.

בלידר מעריכים כי ב-2009 צפויה ירידה בסך החיסכון של הציבור, כנראה לרמות של 40-45 מיליארד שקל, ירידה מאד משמעותית לעומת החיסכון ב-2008 . חלק מהחיסכון יופנה לאפיקים נזילים מאד (פיקדונות בבנקים), חלק יופנה לחו"ל וחלק לאג"חים של הסקטור הפרטי.

יחד עם זאת, נדמה שחלק נכבד יופנה לאג"ח הממשלתי (דרך החיסכון הפנסיוני בעיקר, או קרנות נאמנות "סולידיות"), זאת מטעמי שמרנות של תיק הנכסים של הציבור בתקופת מיתון ואי וודאות.

הכלכלנים ציינו כי "קיימת צבירה נטו חיובית בקרב המוסדיים ואם נצליב את המסקנה שלנו עם נתוני צבירות נטו בקרב גופים מוסדיים, ותיק הנכסים של הציבור. גזרנו את הצבירות נטו בכל אפיק חיסכון, לא כולל מזומן או פיקדונות קצרים. במילים אחרות - החיסכון לטווח הארוך בלבד. התוצאות גם מאוששות את הסברה שהציבור חוסך באפיקים הארוכים (משנה ומעלה, כולל השקעה במניות) בין 50-75 מיליארד שקל בשנה רגילה, כאשר ב-2008 סכום זה ירד לכ- 30 מיליארד שקל בשל המפולת בשוק המניות והפדיונות הגדולים בקופות הגמל.
לפי הניתוח היותר פרטני, ניתן לראות שגם בשנה "גרועה" מבחינת השווקים כמו 2008 , הציבור חוסך לטווח ארוך בסדר גודל של כ-30 מיליארד שקל נטו.

לכן, בלידר חוזרים על המסקנה שעודף גיוס (גיוס פחות פדיון קרן וריבית) על ידי הממשלה של כ-10 מיליארד שקל בשנת 2009 (ללא גיוס נטו בסקטור העסקי) ייספג על ידי השוק ללא קושי משמעותי. זאת באמצעות החיסכון השוטף של הציבור, העשוי להעדיף אפיקים סולידיים מאד על אפיקים אחרים בעת מיתון ואי וודאות כלכלית.

[לאתר אפיקים סולידיים]