פרופ' סיני דויטש: "יש קמצנות במתן שכר-טרחה לעורכי הדין של התובעים הייצוגיים"

דיקן ביה"ס למשפטים במכללת נתניה: "כשאני קורא פסקי דין על עבירות משמעת ועבירות פליליות של עו"ד - אני רואה שרובם מבוגרים שלמדו באוניברסיטאות. אין שום נתון שמראה שהירידה ברמת המקצוע קשורה למכללות"

"יש לי הרבה ביקורת על היישום של חוק תובענות ייצוגיות בבתי המשפט. הם לא הפנימו לחלוטין את החשיבות של הכלי הזה. אם בתי המשפט לא יבינו שתובענה ייצוגית שונה מכל תביעה אזרחית אחרת, אין סיכוי שמצב הצרכנים ישתפר. בתי המשפט חייבים להבין שבעוד שתביעה אזרחית רגילה מטרתה לפצות את הצד הנפגע, תובענה ייצוגית משמשת במובנים רבים כסוג של אכיפה אזרחית. תובענה ייצוגית היא שוט על התנהגות עסקית בלתי ראויה. לכן, בית המשפט לא צריך לבדוק כמה כסף בדיוק יקבל בסוף כל צרכן. גם זה חשוב, אבל זו לא המטרה העיקרית" - כך אמר בראיון ל"גלובס" פרופ' סיני דויטש, המכהן כדיקן בית-הספר למשפטים וכמשנה לנשיא במכללה האקדמית נתניה.

"גם שאלת שכר-הטרחה של עורכי הדין אינה צריכה להעסיק את בית המשפט. יש תחושה של קמצנות במתן שכר-טרחה לעורכי הדין של התובעים. מאחר שמעולם לא קיבלתי אחוזים באף תביעה, אני יכול לדבר באופן אובייקטיבי. עורכי דין מקדישים שנים של עבודה לניהול תובענה ייצוגית, אז למה למנוע מהם את מה שמגיע להם?

"בפועל, הסיכוי לזכות בתביעה אינו פרופורציונלי לזמן שמוקדש לניהולה. היום כבר כמה משרדים יחד עוסקים בתובענה ייצוגית, וכל תביעה מתנהלת שנים על שנים בלי שעורכי הדין יראו מהן שקל. במקרים הבודדים שכן זוכים, שכר-הטרחה שמקבלים בסוף הוא פשוט אפקט מצנן לרצון להגיש תביעה.

"הגיע הזמן שבתי המשפט, מבית המשפט העליון ומטה, יבינו ששתי המטרות העיקריות של התובענות הייצוגיות הן אכיפה אזרחית והחזר הרווח הלא צודק, ההתעשרות שלא כדין, חזרה לציבור. לבית המשפט העליון יש בעיה גדולה בנושא של תובענות ייצוגיות. הוא לא מגלה פתיחות לנושא הזה. צריכה להיות הרבה יותר פתיחות, והגיע הזמן שגם בית המשפט העליון יפנים שתובענות ייצוגיות אין דינן כתובענות אחרות. כל עוד הוא ממשיך להחיל את המשפט האזרחי כפי שהוא עליהן, אין קושי לדחות כל תובענה ייצוגית".

המכללות

"מאחר שאנחנו נמצאים במדינה חופשית וליברלית, זכותו של כל אדם לבחור איפה ומה הוא רוצה ללמוד. המועצה להשכלה גבוהה מפקחת על כל בתי-הספר למשפטים, תנאי הקבלה אצלנו גבוהים, ממש לא 'כסף ודופק' כמו שאנשים נוהגים לומר, ורבים מהסטודנטים שלנו מצליחים מאוד. חלקם בעלי משרדים גדולים, כמו עו"ד רונאל פישר, אחרים התקבלו למשרדים מובילים כמו ליפא מאיר ונשיץ-ברנדס, ויש כאלה שגם פנו למסלולים לא-משפטיים, כמו חבר-הכנסת משה כחלון וראשי ערים שלמדו אצלנו. אני לא רואה שהם מורידים את רמת המקצוע, להיפך, הם מוכשרים ומצליחים.

"מי שרוצה לחפש אשמים, יכול לתקוף את המכללות. אני לא נבהל מההתקפות, כיוון שאני מודע לעובדות. כשאני קורא את פסקי הדין על עבירות משמעת ועבירות פליליות של עורכי דין, שחלקם גם הולכים לכלא, אני רואה שרובם מבוגרים שלמדו באוניברסיטאות ותיקות. אני לא רואה אחוז גבוה יותר של בעיות משמעת אצל בוגרי מכללות. לכן, לא צריך להפנות אצבע מאשימה למכללות. אין שום נתון שמראה שהירידה ברמת המקצוע ובאיכות העוסקים בו קשורה אליהן. בכל מקרה, לא כל בוגרי המכללות הולכים לפרקטיקה, לעריכת דין. בעניין זה, צריך לתת לשוק לעשות את שלו. אם בוגר משפטים מצליח להשתלב בעריכת דין, מה טוב; ומי שלא מצליח או לא רוצה, ההשכלה המשפטית תסייע לו בכל תחום אחר".

סיני דויטש

רזומה

* אישי: פרופ' סיני דויטש (62) נולד בגרמניה ומתגורר בבני-ברק. נשוי ליוכבד, ד"ר לבלשנות אנגלית ולינגויסטיקה, אב לשלושה וסב לעשרה.

* תפקיד: מכהן זה 23 שנה כדיקן בית-הספר למשפטים במכללה האקדמית נתניה, וכיום גם כמשנה לנשיא.

* תחומי התמחות: מהמומחים המובילים בארץ לתחומי הגנת הצרכן ודיני חוזים. מתמחה גם בדיני מכר, משפט עברי ותובענות ייצוגיות.

* מסלול: ממייסדי המכללה האקדמית נתניה (1994), יחד עם פרופ' צבי ארד, נשיא המכללה, ופרופ' ברנרד פינצ'וק, הרקטור ומשנה לנשיא. בין השנים 1990-1986 שימש כדיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן.