ועדת ערר של מס רכוש וקרן פיצויים במחוז מרכז קבעה, בהחלטה תקדימית, כי גם פרילנסר נחשב כעסק וזכאי לפיצויים בגין נזקים עקיפים שנגרמו לו במהלך מלחמת לבנון השנייה.
הוועדה, בראשות עו"ד אמיר שושני ממשרד שושני-הס בירושלים, קבעה כי אזרוק האני מעילבון, מורה פרילנס במרכז להכשרה טכנולוגית תמרה מטעם משרד התמ"ת, זכאי לפיצוי על התקופה שבה היה המרכז סגור בעקבות אירועי המלחמה, מה שמנע ממנו לספק את שירותי ההוראה.
מנהל מס רכוש דחה את תביעתו של האני לפיצוי בסך כ-5,500 שקל, בנימוק כי פרילנסר אינו נכנס להגדרת "עסק" שבתקנות מס רכוש וקרן פיצויים. האני טען כי מורה עצמאי מתוגמל על-פי שעות עבודה שביצע בפועל ולכן אינו יכול להיחשב כ"עובד". רשות המסים טענה כי להאני אין תיק במס הכנסה ובמע"מ, ולכן הוא אינו נחשב ל"עסק".
הוועדה קבעה כי לא קיימת בחוק ובתקנות הוראה הקובעת שלצורך קבלת הפיצויים על הפונה להיות "עסק" רשום ומוכר, ובעל תיק ברשויות המס. לדבריה, האני משלם מע"מ כדין באמצעות מקום העבודה ומשלם מס הכנסה כחוק, ולכן הוא נכנס להגדרת "עסק".
לדברי הוועדה, "השכירים נהנו מחובת מעבידיהם לשלם להם את שכרם, ואילו מעבידיהם ושאר בעלי העסקים זכו להגיש תביעותיהם במסגרת התקנות. תכליתו של החוק היתה ועודנה לפצות את הניזוקים בגין הנזקים העקיפים שנגרמו להם במהלך מלחמת לבנון השנייה, ולפיכך בכל מקרה גבולי יש לפרש את הכתוב בתקנות בפרשנות מרחיבה שתכניס תחת כנפיו את מי שנפגע, ולא תותיר אותו מחוץ לגדרם של מקבלי הפיצוי - ובלבד שאכן הוא ניזוק".
הוועדה סיכמה כי כל אדם בעל מקור פעילות המפיק רווח נחשב ל"עסק" ויהיה זכאי לפיצוי - ובלבד שיש לו הסכם חתום שיש מי שזקוק לשירותיו. (נע"ש 508/08).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
