בהמשך למלשינון: חברות יוכלו לדווח מיוזמתן לרשות ני"ע על אי-סדרים - בתמורה לחסינות

ביום עיון של לשכת עורכי הדין הציגה רשות ניירות ערך תזכיר בעניין אכיפה משלימה בשוק ההון, שתאפשר לייעל את הטיפול במקרים גבוליים שאינם מגיעים לכדי עבירה פלילית

רשות ניירות ערך תפעיל מנגנון של גילוי מרצון כפי שקיים היום ברשות המסים. זאת, בצד הצעת חוק אכיפה משלימה שמקדמת הרשות. מנגנון הגילוי מרצון יאפשר לתאגידים לתת גילוי מיוזמתם לרשות ניירות ערך בדבר התנהלות לא תקינה שביצעו, ובתמורה הם ייהנו מחסינות מפני העמדה לדין. התנאי לקבלת החסינות הינו היעדר קיומה של בדיקה או חקירה של הרשות באותו נושא.

יועצת בכירה ליו"ר הרשות, יעל אלמוג, הציגה ביום עיון של לשכת עורכי הדין בנושא אכיפה בשוק ההון (שאורגן על-ידי עו"ד יעל גרוסמן) את עיקרי התזכיר ואת הכלים הנוספים שבכוונת הרשות להפעיל להגברת האכיפה בשוק ההון.

האכיפה המשלימה תאפשר לרשות ניירות ערך לטפל באופן עצמאי בהתנהלות לא תקינה מסוגים שונים, שכיום מטופלת בכלים פליליים, ותאפשר לייעל את הטיפול באותם מקרים גבוליים שאינם מגיעים לכדי עבירה פלילית. התזכיר כולל, בין היתר, קשת של סנקציות העומדות בפני הרשות, ומרחיב את יכולתה של הרשות לטפל בקשת רחבה של שחקנים בשוק ההון.

אלמוג הציגה גם את תוכנית האכיפה הפנימית בחברות ציבוריות, שנועדה להבטיח אכיפה פנימית של הוראות החוק על-ידי העובדים והמנהלים. תאגיד שיאמץ תוכנית כזו, באופן אפקטיבי, ייהנה מהקלות מצד הרשות של פיקוח הדוק פחות, וכן הדבר ישמש לו טענת הגנה בבוא היום, אם יינקטו נגדו הליכים פליליים.

כמו כן, תקדם הרשות טיפול שלאחר מעשה, כשהיעד שלנגד עיניה הוא מנגנון של בודק חיצוני, כדוגמת הבודק החיצוני שהופעל בפרשת בזק. במסגרת הבדיקה החיצונית יוסקו מסקנות, לרבות הדחות של נושאי משרה.

אכיפה אפקטיבית

לדברי היועץ המשפטי של רשות ניירות ערך, עו"ד שוני אלבק, "אכיפה משלימה היא לא פתרון פלא. אם לא תהיה אכיפה פלילית אפקטיבית, היכולת לאכוף תהיה מוגבלות מאוד". עם זאת, לדבריו, "גם הרשות מבינה שהאכיפה הפלילית אינה חזות הכל, ולכן הלכה הרשות להצעת האכיפה המשלימה לגבי עבירות שעוצמתן אינה ברמת מובהקות כזו שמחייבת אכיפה פלילית".

לדברי מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, אורלי דורון, יש הפנמה בשוק ההון של התנהלות תקינה, גם בקשר לעסקאות בעלי עניין וגם בקשר לעבירות תרמית. עם זאת, ציינה כי "תמיד יש אנשים שחושבים שלא ייתפסו".

עו"ד נתי שמחוני, שהתייחס להליך הגילוי מרצון וכן לכלים האחרים שבכוונת הרשות להפעיל, אמר כי להערכתו "מדובר פה בסבך שלא נמצא פה את הידיים והרגליים". לדבריו, לא ברור מדוע יש להגביל זאת רק לעבירות דיווח ורק לגבי חברות גדולות.

בהתייחסו למנגנון הבידוק החיצוני אמר שמחוני כי אין חסינות מפני חקירה פלילית, ולכן בהיעדר ודאות מחטיאים את הייעוד.

שמחוני גם תקף את התנאי שיופעל בגילוי מרצון, לפיו החסינות תינתן רק במקרה שלא חקרה או בדקה את הנושא קודם. לדבריו, יהיה קושי להפעיל את זה, שכן הרשות תמיד תוכל לומר כי ניהלה חקירה סמויה קודם לכן, ולכן אין מקום לתת חסינות. שמחוני הציע כי במצב שבו המגלה מרצון לא היה יכול לדעת על קיומה של חקירה, הרי שיש להעניק את החסינות.

"הציפיות מדירקטורים בלתי סבירות"

סמנכ"ל ומשנה למנכ"ל אי.די.בי, אייל סולגניק, אמר כי הציפיות כיום מדירקטורים הן בלתי סבירות. ביום עיון של לשכת עורכי הדין בנושא אכיפה בשוק ההון בפאנל בנושא אחריות נושאי מישרה בחברה ציבורית, אמר היום סולגניק, כי אם דירקטור יבקש למלא כהלכה את תפקידו - "יישב בישיבות ואפילו ירים אלפונים בסוף היום, לא ניתן להשתלט על המטריה. אנו צריכים להתאים את מערכת הציפיות שלנו מהדירקטורים או לשנות את המודל לחלוטין - לעשות שני מודלים של דירקטורים".

עו"ד פנחס רובין אמר כי מי שאינו בעל מיומנות מקצועית לא יכול להיות דירקטור. לדבריו, אם מטילים אחריות פלילית על דירקטורים, הרי שיש "להציב רף גבוה לדירקטורים". רובין ציין כי ככל שקמה אחריות לדירקטור, קמה אחריות גם לבעל שליטה, שכן דירקטור הוא גם בעל שליטה. לדבריו, התוצאה היא שבעלי שליטה, גם אם אינם מעורבים לחלוטין בענייני החברה, אחראים אחריות אזרחית, זולת אם יוכיחו את ההיפך הגמור. לטענתו, זוהי תקלה חמורה ומוזרה שמחייבת תיקון.

לדעת עו"ד יוסי גרוס, האחריות בחברה הציבורית חלה על כל נושאי המשרה. "חזקה היום שכל אדם יודע את החוק, ואף אחד לא יכול להתחבא מאחורי אחרים ולומר שפעל בעקבות אדם אחר", ציין.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988