דעה: איך מעוותים עובדות ומוכרים לך "שערוריה"? משפחת עופר ויועציה יודעים את התשובה

הפרומו לסרט התגובה ל"שיטת השקשוקה" של מיקי רוזנטל מבהיר היטב את הכיוון של משפחת עופר ; דעה - איתי רום, מגזין G

בתחילת השבוע מצאו קטעים מסרט התגובה שמכינה משפחת עופר לסרטו של מיקי רוזנטל, "שיטת השקשוקה", את דרכם לאתר יוטיוב. בירור מקיף בנוגע לטענותיה של המשפחה ניתן יהיה לעשות לאחר שהסרט ייחשף במלואו, אבל מהתנהלותה עד עכשיו ברור שהיא רחוקה מלהציג את העובדות בהגינות - ובוודאי שלא ברמת ההגינות שאותה היא דורשת מרוזנטל.

ראשית, הדלפת הסרטים לאינטרנט מלמדת על רצון להעבירם לידיעת הציבור ללא פילטר (לא חסרו עיתונאים, למשל הח"מ, שהציעו למשפחה לפרוש את טענותיה בהרחבה - ונדחו על-ידי היחצנים); שנית, הדברים פורסמו מבלי שרוזנטל יוכל להגיב להם.

אם התנהלות זו יכולה להיות מתורצת בטענת המשפחה, כאילו הסרטונים הודלפו "ללא ידיעתנו" (טרם הוגשה תלונה במשטרה על גניבת החומר, ככל הידוע), הרי שהטענה לא תוכל להסביר את האופן המטעה שבו מוצגת פסיקת בג"ץ בנוגע להסכם בז"ן.

1. הסכם בז"ן: קריאה לתחקיר עיתונאי

בדצמבר 2002 חתמה המדינה הסכם עם החברה לישראל שבשליטת סמי עופר, ובמסגרתו התחייבה לרכוש את חלקה של החברה בבז"ן (26%) בתום תקופת הזיכיון, תמורת כ-570 מיליון שקל. התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ כי המדינה הייתה זכאית לקבל לידיה חזרה את המניות ללא תמורה. העתירה נדחתה.

בסרטון של משפחת עופר נטען כי קביעות השופטים "סותרות לגמרי" את טענת רוזנטל שלפיה המשפחה קיבלה "מתנה" מהמדינה, וכחיזוק מוקראים ציטוטים אחדים מדבריהם: למשל, קביעתה של השופטת אסתר חיות כי לא הוכח או נטען שההחלטה לחתום על ההסכם "נגועה בשיקולים זרים או בשחיתות". המצג הכללי מבקש לטעת בצופה תחושה כי השופטים התייחסו בביטול לטענות נגד ההסכם הנפלא למדינה, ולכן העיסוק העיתונאי בו קנטרני ומיותר.

אלא שעיון בפסיקה מגלה תמונה מורכבת בהרבה. לא רק שהיא אינה מייתרת את התחקיר העיתונאי - אפשר אף לראות בה "קול קורא" לביצוע תחקיר כזה. הנשיא אהרן ברק, למשל, ציין שהמחלוקת על זכאות המדינה לקבל את נכסי בז"ן בתום הזיכיון "נותרה בעינה", וכי דרוש "בירור עובדתי ומשפטי יסודי" שאינו יכול להיעשות בבג"ץ. השאלות, ציין ברק, נותרו "פתוחות".

2. הסכם בז"ן: השופטים הביעו אי-נוחות

כשמשפחת עופר מצטטת את דברי ברק כי "ההתקשרות בהסכמים אינה חורגת ממתחם הסבירות העומד למדינה בעניין", היא שוכחת לציין שכהקדמה למשפט הזה הבהיר ברק כי בג"ץ לא בחן את סבירות התנהלות המדינה מול החברה לישראל בשנים שקדמו להסכם, אלא רק את סבירות התנהלותה "במצב שאליו נקלעה בסמוך לתום מועד הזיכיון". לדעתו, המדינה נקלעה למצב בעקבות "התנהלות כושלת" ו"לחובתה נזקפים מחדליה באי-ניהול משא ומתן נמרץ עם החברה לישראל ועם בז"ן".

3. הסכם בז"ן: עמדת חשין

הסרטון טוען שהשופטים "מאשרים פה אחד את ההסכם", מבלי לציין שכולם כאחד הביעו "אי-נוחות" ממנו. הסרטון נמנע מלצטט שופט אחד, ולא בכדי: מישאל חשין אמנם לא פסק לבטל את ההסכם, אבל הציע ליועץ המשפטי לממשלה למנות מומחים "לבחינה מדוקדקת" של הפרשה. חשין קבע כי "כדי כך גדולים וחמורים הם המחדלים, עד שראוי היה כי ייבדקו בעמקות לגופם (...) לא נטען ולא הוכח כי ההסכם בין המדינה לבין החברה לישראל היה נגוע בשיקולים זרים או בשחיתות. ואולם מה באשר לכישלונה החרוץ של המדינה בהתנהלותה עד לחתימת ההסכם ובחתימת ההסכם?

"אוזלת-ידה והיעדר-יכולתה של המדינה לפעול במשך תקופת-שנים ארוכה זו, בצירוף ללחציהן של החברה לישראל ובז"ן", הוסיף חשין, "הובילו בסופו של יום לפשרה (...) בה הייתה ידה של המדינה על התחתונה... כיצד זה (...) שהמדינה נאלצה לשלם לגוף פרטי הון עתק - למעלה מחצי מיליארד ש"ח - עבור רכוש שבחלקו העיקרי היה של המדינה עצמה? וקשה, קשה עד למאוד, להשתחרר מהתרשמות כי ההסכם (...) פגום הוא ביותר".

סרטו של רוזנטל ראוי לביקורת נפרדת, אבל הפרומו של משפחת עופר מבהיר היטב את הכיוון שלה. בתחילת אחד הסרטונים מופיעה כתובית: "איך מעוותים עובדות ומוכרים לך 'שערורייה'?" משפחת עופר ויועציה יודעים את התשובה.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988