מי רוצה לפתוח חשבון בשוויץ?

שוויץ, הנתונה למתקפה גלובלית נגד הסודיות הבנקאית המחמירה שהיא מציעה למשקיעים מרחבי העולם, נאלצה להודיע לאחרונה על שינויי חקיקה וכללים חדשים כביכול בענף הבנקאות שלה, אשר חוללו כותרות במדיה בכלל, ובעיתונות הכלכלית בפרט.

הבה נתחיל בהשמעת צפירת הרגעה: מדובר בשינויים מינוריים אשר לא ישפיעו על שוויץ באופן מהותי, והיא תמשיך להיות המרכז הפיננסי המוביל בעולם.

על פי הערכות שונות, הבנקים של שוויץ, ובראשם UBS וכן Credit Swiss, מחזיקים ביותר משני טריליון דולר הון לקוחות זרים. ההכנסות הנובעות מפעילות פיננסית בהון הזר, פטורות בדרך כלל ממס בשוויץ, עובדה אשר הפכה את שוויץ למקלט מס הגדול בעולם.

המאבק הגלובלי

מדינות רבות בעולם מנסות בכל דרך אפשרית לגבות מס על ההכנסות של תושביהם בחשבונות בנקים בשוויץ, אך ללא הצלחה רבה. הסיבה המרכזית לכישלון בגביית המס היא חוקי הסודיות הבנקאית המחמירים.

המשבר הכלכלי העולמי הוביל מדינות רבות, בחסות ארגון OECD, לקרוא תיגר על המדיניות של שוויץ ולנקוט נגדה בסנקציות. האיום המרכזי, בינתיים, מתייחס להוספת שוויץ ל"רשימה השחורה" של מדינות המשמשות כמקלטי מס.

המאמצים הגלובליים נגד שוויץ עשויים להשפיע על ישראלים המחזיקים בחשבונות בנק שוויצריים, והפועלים בשוויץ באמצעות חברות מקומיות.

פעילות ישראלים בשוויץ

אלפי ישראלים פתחו ומנהלים חשבונות בבנקים זרים, והנטייה היא לפתוח חשבונות בשוויץ. בניגוד לדעה הרווחת, כל אחד יכול היום לפתוח חשבון בשוויץ. המינימום לפתיחת חשבון במוסד המתמחה בבנקאות פרטית, עומד בדרך כלל על 500 אלף פרנק שוויצרי.

בנוסף, ישראלים רבים מנהלים את עסקיהם באמצעות חברות תושבות שוויץ. מיקומה של שוויץ במרכז אירופה ומשטר המס האטרקטיבי שלה, גורמים לכך ששוויץ אידיאלית מבחינה עסקית ומיסויית לשמש כמקום מושבן של חברות סחר, חברות החזקה וחברות מימון.

בשנים 2006-2007 חל גידול משמעותי בהקמת חברות במדינה. ב-2007 לדוגמא, הוקמו כ-40 אלף חברות חדשות, אשר שליש מתוכן זרות.

אם החברה רשומה בשוויץ, ובתנאי שעושים תכנון מס נבון, ניתן להפחית את תשלומי המסים בגין פעילות החברה החברה לשיעור שבין 0%-4%, שהוא הנמוך ביותר באירופה. בנוסף מעניק הממשל תמריצים מגוונים לחברות בתחילת דרכן העסקית בשוויץ. התמריצים כוללים פטור מלא או חלקי ממס פדרלי וממס בקנטון לתקופות של עד 10 שנים מיום תחילת הפעילות העסקית.

הסודיות הבנקאית

חוקי הסודיות הבנקאית בשוויץ הינם מהמחמירים בעולם. חובת הסודיות בענייני מסים אמנם חלה ברוב מדינות העולם, אך ההצלחה של שוויץ קשורה בחוקי סודיות מחמירים והקביעה כי הפרה של סודיות בנקאית בשוויץ היא עבירה פלילית.

הסודיות הבנקאית בשוויץ נקבעה בחוק מ-1934 ונועדה, בין היתר, להיאבק בניסיונות של גרמניה הנאצית לקבל מידע על חשבונות של יהודים אשר הוחזקו בחשבונות בשוויץ. כיום, הסודיות הבנקאית מסייעת לאזרחים זרים להגן על כספם מפני המסים הגבוהים במדינותיהם.

ביחס למשקיעים מישראל הפועלים בשוויץ, האמנה למניעת כפל מס בין שוויץ וישראל, מעגנת את סוגיית העברת המידע. אמנם קיים באמנה עם שוויץ סעיף המאפשר החלפת מידע בין רשויות המס משתי המדינות, אך החלפת המידע היא מוגבלת ביותר.

מאבק עם פנמה

שוויץ נכנעה רק באופן חלקי ללחץ הבינלאומי, והסכימה להגמיש את החיסיון הבנקאי. הכוונה היא לביטול האבחנה בין "העלמת מס" ל"הונאת מס". העלמת מס היא הסתרת נכסים ואי-דווח על הכנסות, ואילו הונאת מס כרוכה במסירת מידע שקרי על ההכנסות.

הכוונה היא שבשני המקרים, שוויץ תוכל למסור מידע לרשויות מס בעולם. עם זאת, מידע לא יועבר באופן אוטומטי למדינות אחרות אלא יועבר רק במקרים חריגים.

שוויץ זהירה מאוד בעניין זה, שכן היא חוששת שהגמשת יתר של החיסיון הבנקאי תוביל לבריחת הון למקומות כמו פנמה, סינגפור ומקלטי מס אחרים בהן יש חיסיון בנקאי הדוק יותר. יש כאן תחרות עולמית על חוקי החיסיון הבנקאי, ולא נראה כי שוויץ מתכוונת להפסיד. שוויץ מנסה כעת למצוא את האיזון הנכון בין הגנה על המידע ביחס למשקיעים הזרים, לבין דרישת המדינות למסור מידע על אותם משקיעים.

אזרחים מישראל שיש להם חשבונות בנק בשוויץ אינם צריכים להיות מודאגים אם הם מחזיקים בחוות דעת משפטית-מיסויית ביחס להיבטי המיסוי של השקעותיהם.

בכל מקרה, רק צו של בית משפט יכול לחייב בנק שוויצרי למסור מידע על לקוחותיו, ונראה כי בית משפט לא ייתן צו אם לא הוכח כי מדובר בעבירות מס חמורות. ככל שמדובר בתכנון מס, לא יינתן צו מבית משפט בשוויץ.

ד"ר אבי נוב, מומחה למיסוי ישראלי ובינלאומי, הוא עורך דין המייצג לקוחות מישראל ומחו"ל בתחום המיסוי ומרצה בבית הספר למשפטים, ובבית הספר למנהל עסקים של המסלול האקדמי המכללה למינהל. ניתן לפנות אליו במייל: avinov@bezeqint.net