מתחת לקו הירוק של העולם

ביום 24 ביולי 1918, נערך בהר הצופים טקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטה העברית. האמפיתיאטרון היה גדוש נכבדים ציוניים, והם השקיפו מלאי תקווה אל מדבר יהודה. הם הקימו ציוויליזציה מערבית במזרח, וחשו פעמי משיח. היום, למעלה מ-90 שנה אחרי, האמפיתיאטרון אינו גדוש עוד בנכבדים, אך עדיין צופה אל מדבר יהודה השחון והיבש.

כאשר אני מבקש לספר לאורחים מחו"ל על המדינה הדמוקרטית היהודית, אני דואג להביאם אל הר הצופים, אל האמפיתיאטרון ההיסטורי. אני מעמיד אותם כשפניהם אל המדבר ואומר להם - הביטו היטב, הסתכלו רחוק, כי אם תסתכלו היטב לכיוון מזרח, הדמוקרטיה המערבית המפותחת הראשונה שתראו תהיה יפן, אולי הודו. שימו לב שאתם נמצאים כאן בישראל בנקודה האחרונה של תרבות המערב, על סיפו של אוקינוס גדול, בגבול האחרון.

זכות הקיום

בזכות מה הוקם ומתקיים כאן המבצר האחרון הזה? בזכות כוחה של היהדות? עוצמתם הרוחנית והכלכלית של הישראלים? אולי, גם. אנחנו מצליחים להתקיים כאן כמעין בליטה תרבותית מערבית בעולם שונה לא כל כך בזכותנו אנו. אנו מצליחים לחיות כאן בתמיכה מסיבית של המערב, גם בזכות האינטרסים הכלכליים של העולם המערבי וארצות הברית בראשו. אינטרסים כלכליים משמעם שמירה על אספקת אנרגיה, קרי - שדות הנפט והגז של סעודיה, כווית, עיראק והסביבה.

שמירה על זרם האנרגיה אשר מחזיק את ניו-יורק מוארת, ואת דיסנילנד מלאה בתיירים. ארצות הברית רואה את ישראל כנושאת המטוסים הידידותית והיציבה ביותר בסביבה, ומבינה כי היא יכולה להישען על התמיכה הישראלית ולתמוך בישראל באמצעות הכסף המוזרם אלינו כאן.

יצרני האינטרסים

עד כאן אין חידוש. אך האמת המטרידה הזו הופכת להיות אמת מטרידה עוד יותר, כאשר אנו שומעים את נשיאי ארצות הברית נאבקים בפליטת גזי החממה, שעל פי הנרטיב הקיים הם הם הגורמים להתחממות כדור הארץ, ומנסים לצמצם תוך 20-30 שנה את התלות המערבית בנפט, בגז.

כן, הנפט והגז המייצגים היום את האינטרסים הכלכליים של המערב באזורנו. חשבו נא לרגע אחד שבאו ימי אחרית הימים וכל המכוניות חשמליות, והחשמל בבתינו מופק מאנרגיה סולארית מדהימה ומתאי מימן קטנים ובלתי מזהמים בעליל. תארו לרגע אחד עולם בלי נפט וגז, עולם בלי המזרח התיכון. מה יחזיק את ארצות הברית ואירופה כאן באזורנו? מה יגרום לנשיא ארצות הברית ב-2030 לשלוח חיילים לחסל את הרודן העיראקי התורן? האם ההגנה על תרבותה של ישראל המסוכסכת עם אויביה, המסוכסכת בתוך עצמה, תספיק למחויבות המערב?

חיוניים לארצות המערב

בחיי היום יום אני משמש כיועץ למניעה וניהול משברים. החוכמה המרכזית במקצוע שלי היא לנסות להבין מה עשוי לקרות ולבנות תרחיש שימנע או לפחות יקטין את התוצאה הצפויה, גם אם היא רחוקה. והמאבק נגד ה-co2 מסוכן לנו כמדינה. כי האמת המטרידה של אל גור נושאת בחובה אמת פוליטית מטרידה עוד יותר, לנו, לתושביו המערביים של המזרח התיכון.

ככל שהעולם ייעשה ירוק יותר ויצרוך פחות נפט וגז, הגרף האישי שלנו יצנח יותר ויותר אל האזור האדום. לא - אין לנו הרבה מה לעשות בעניין הזה. עלינו חובה אחת - לחשוב איך נהפוך עצמנו חיוניים למערב או לכוח החדש שיגיע וישלוט על העולם במאה ה-21, כי את הכוח המניע שלנו עד עתה, אנחנו בדרך לאבד. אכן אמת מטרידה מאוד.

הכותב הוא יועץ אסטרטגי למניעה וניהול משברים ומוציא לאור את העדכון השבועי של גלובס מוועדות הכנסת