רמי קליש, שותף-מייסד בפיטנגו: "מי שלא התחיל להשקיע לפני עשור ונכנס בשלבים מוקדמים, יהיה לו קשה להתחיל עכשיו"

עם מעורבות בחלק הארי של האקזיטים הגדולים בשנים האחרונות בתחום הביומד, ובכללם קולבר, דיסק-או-טק, ונטור וביוקונטרול, פיטנגו מבססת עצמה כקרן מובילה בתחום מדעי החיים. מעניין, שהדבר קורה למרות שמדובר בקרן מגוונת ולא בכזו שמתמחה דווקא בביומד. האקזיטים הללו מסתכמים בעשרות מיליוני דולרים.

מעת לעת נשמעות הערכות בשוק לפיהן הקרן כבר מזמן לא השקיעה בתחום ולכן עשויה לנטוש אותו בכל רגע. זאת, למרות הרקורד העשיר של פיטנגו בתחום מדעי החיים והעובדה שהיא מעסיקה שלושה שותפים במשרה מלאה רק עבורו - רות אלון, נסים דרוויש ואיתי הראל.

בראיון מיוחד ל"גלובס" אומרים רמי קליש, שותף-מייסד בפיטנגו ואלון, שותפה בכירה בקרן, כי אין דבר רחוק יותר מהמציאות. אלון היא יו"רית משותפת של כנס ILSI-Biomed 2009 שייערך בתל אביב ב-17-15 ביוני בשיתוף "גלובס".

"כבר מהקרן הראשונה שלנו, פולאריס, שהייתה קרן מבית יוזמה וניהלה 20 מיליון דולר, השקענו בחברות מדעי החיים", אומר קליש. "הבנתי שיש פוטנציאל בתחום, אך מאחר שלא היה לי קשר אליו, ביצענו השקעות על בסיס אופורטוניסטי, ובעיקר במכשור רפואי, שם הרגשתי שהאינטואיציות שלי יכולות לעבוד".

מצויד באינטואיציות הללו ביצעה הקרן השקעות במספר חברות מוצלחות, כמו קארד גארד, מדינול וחברת האסתטיקה בלייזר LBT של היזם זיו קרני, שמאוחר יותר הקים את אלמה לייזרס.

משקיעים גם בפארמה

ובכל-זאת, קליש הבין שעל הקרן להתמקצע יותר בתחום אם היא מעוניינת לשרוד בו כשחקן מרכזי. בשנת 1997 הצטרפה אלון כראש תחום מדעי החיים בקרן. לדבריה, "אני זו שאיתרה אותם, ולא להיפך".

אלון היא בוגרת תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטה העברית, תואר שני במדעי הרפואה מאוניברסיטת קולומביה ו-MBA מאוניברסיטת בוסטון. בתחילת שנות ה-80 היא שימשה כאנליסטית בוול-סטריט, אף שישבה פיזית בחוף המערבי. ב-1997 היא הגיעה לישראל, אז כנציגת קרן ההשקעות של ג'ונסון אנד ג'ונסון, כדי לחפש עבור האחרונה שותף מקומי. תחילה אכן הוקם מיזם משותף עם פיטנגו, אך כשהוא התפרק, נותרה אלון בישראל ובפיטנגו.

בניגוד למצופה מקרן כללית, פיטנגו אינה משקיעה רק בחברות מכשור רפואי, אלא פולשת לתחום הפארמה. בקרן פיטנגו 2 הייתה רק חברה אחת בתחום המכשור הרפואי, אך בפיטנגו 3 כבר היו 3-4 חברות ביומד, כולל תרופות. בפיטנגו 4 מספר השקעות מדעי החיים הגיע ל-8, כמחציתן בתחום התרופות והולכת התרופות. פיטנגו 5, שגויסה בסוף 2007 עדיין לא השקיעה בתחום, אך היא קרן צעירה יחסית.

"אנחנו גאים להגיד שמקרב הקרנות הכלליות, פיטנגו ביצעה הכי הרבה השקעות בחברות מדעי החיים, ואין אף קרן עם צוות דומה בתחום", אומר קליש.

לכל אחד מהשותפים בקרן שמכוון לתחום הביומד, יש רקע שונה. אלון הגיעה מוול-סטריט, לדרוויש יש ניסיון ניהולי ותפעולי כמי שהיה ממייסדי אימפולס דיינמיקס ולהראל יש השכלה בתחום ההנדסה הכימית והוא עבד בחברה גדולה בתחום הולכת התרופות.

*מהי ההקצאה שלכם למדעי החיים בתוך הקרן ומה ההקצאה לביוטק ופארמה בתוך מדעי החיים?

קליש: "אנחנו לא מאמינים בהקצאות לתחום זה או אחר, אלא בתעדוף ההשקעות שאנחנו מזהים על-פי ההחזר שלהן. אם מפרקים את תחומי הטכנולוגיה לתקשורת, אינטרנט ותוכנה, זה התחום הכי גדול שלנו - יש לנו 3 שותפים מתוך 11".

פיטנגו נלהבת להשקיע במדעי החיים ומתבססת גם על נתונים לפיהם 10% מתוך 8,000 הסטארט-אפים המוקמים בשנה בעולם בתחום, מוקמים בישראל.

"ישראל במקום הראשון בעולם במספר הפטנטים שאושרו בשנת 2007 פר-קפיטה בתחום המכשור הרפואי. בביופארמה, ארה"ב במקום הראשון וישראל במקום השני. ישראל במקום התשיעי באופן אבסולוטי במספר פטנטים בתחום הביומד".

קליש: "גם התשואות של חברות בתחום בישראל היו מכובדות - 4 מיליארד דולר בחמש השנים האחרונות.

אלון: "בישראל משקיעים בממוצע מידי שנה כ--250 מיליון דולר בחברות ביומד".

למרות ההחזר הטוב של התחום - של 4 מיליארד דולר על מיליארד דולר אם לוקחים בחשבון את חמש השנים האחרונות כממוצע, בכל-זאת שנת 2008 הייתה גרועה במיוחד מבחינת השקעות, שהסתכמו ב-50 מיליון דולר על-ידי הקרנות וב-87 מיליון דולר מהמדען הראשי בתמ"ת.

איך ייתכן שהכסף מתעלם מכזה החזר? הרי החברות הבינלאומיות והקרנות עדיין אינן פועלות כאן כמו בארה"ב ותמיד נראה שהתעשייה במצוקה ומי בכלל יודע אם תשרוד. "התעשייה נבנית בהדרגה מאפס, וזה לוקח זמן", אומרת אלון. אם נתייחס אל התעשייה כבניין, הרי שבשנות ה-80, כשהתחלתי להתעניין בה, לא היה כאן כלום חוץ מחברת טבע. היום יש כבר יסודות וכמה קומות לבניין. רק עכשיו, אנחנו יכולים ללכת אל הגורמים השונים - מהממשל בארץ ועד חברות בארה"ב - ולהראות להן מה השגנו".

קליש: "העובדה שפיטנגו משקיעה בתחום כבר מתחילת שנות ה-90 לא מלמדת על התעשייה, שבאותו זמן לא הייתה קיימת. החברות הראשונות שהשקענו בהן היו חברות שגם יזמנו בעצמנו. רותי חיברה יזם למנכ"ל ולצוות ובנינו במו ידינו תוכנית עסקית. כך למשל היה בחברות כמו בריינסגייט, ויז'ן-קר, ביוקונטרול ואופתנול. לפעמים, הקצינו כמה מאות אלפי דולרים להוכחת היתכנות".

אלון: "בתחום מדעי החיים יש בישראל פעילות הון סיכון אמיתית רק ב-8-10 השנים אחרונות. השנתיים הקרובות הן תקופת מבחן, שנים שנוכל לראות אם התפתחה כאן מסה קריטית שתהווה את התעשייה המקומית, עם תשתית, מנהלים, קרנות, כסף וידע. ואם התפתחה, החברות הרוכשות לא יוכלו להתעלם מהשוק המקומי. התאגידים בתחום כבר מכירים אותו, מחפשים ומוצאים כאן טכנולוגיות.

"יש שאיפה גדולה להביא לכאן מרכז מו"פ של אחת מהענקיות בתחום, כדי לחזק את הפוטנציאל להקמת תעשייה מקומית. אני לא בטוחה שצריך את זה. החברות כבר לא ממש מפתחות מוצרים בעצמן, הן רוצות לרכוש מוצרים מוכנים של חברות צעירות, ואת זה אנחנו יכולים לספק.

"הפסימיות, שלפעמים נשמעת לגבי השוק, אינה במקומה. חברה טובה מוצאת כסף, אולי עכשיו פחות מהרצוי ולאט יותר ובתנאים שונים, אבל אני לא מיואשת. זו תקופה טובה להשקעות טובות".

"ההון סיכון נפגע פחות מהנדל"ן"

*מדוע הקרנות האמריקניות הגדולות לא פעילות כאן בתחום הביומד כמו שקורה בתחום ה-IT?

אלון: "אנחנו עובדים עם כל הקרנות הגדולות בעולם, כמו Onset, OrbiMed, Oxford, MPM, USVP וקיינן, אבל עדיף להן ולחברות שהן דווקא לא ישבו בישראל. היתרון הוא בכך שיש לנו שותף שיושב בארה"ב או באירופה, קרוב ללקוחות ולשוק, שיכול לעזור ברגולציה, בבתי החולים ועם חברות הביטוח".

*החברות שבניתם בשנות ה-90 הפכו רק עכשיו לחברות מתקדמות אתם ערוכים לחכות כמה שנים לאקזיט?

קליש: "בהחלט. פיטנגו משקיעה בחברות בכל השלבים, אבל עם דגש על השלבים המוקדמים, שם אנחנו מזהים את ההזדמנויות הכי גדולות. מי שלא התחיל להשקיע לפני עשור ונכנס בשלבים מוקדמים, יהיה לו קשה להתחיל עכשיו".

אלון: "השקעה בחברות מדעי החיים בשלב מוקדם, הפכה בשנים האחרונות לבעייתית יותר, כי יש הרבה פחות שחקנים שקונים טכנולוגיות. מצד שני, דרישות הרשות האמריקנית למזון ותרופות, ה-FDA, בתחום המכשור עלו. אנחנו עדיין משקיעים בשלב הרעיון, אבל נחפש חברות עם רעיון שיש בו מסה קריטית ליצירת חברה. לבריינסגייט, טרנספארמה, וביוקונטרול יש פלטפורמה שיכולה לעמוד בבסיס הרבה יותר ממוצר אחד.

"לא נחפש בהכרח חברה שיכולה להגיע במהירות למכירות, אלא כזו שהיא פורצת דרך. ונטור היא דוגמה מצוינת לחברה שבזכות הטכנולוגיה הייחודית שלה, לא היינו חייבים ללכת איתה עד הסוף".

*אם החברה הייתה נמכרת מאוחר יותר, כך שגם היו נדרשות השקעות נוספות, עדיין היה החזר באותה רמה?

אלון: "אני מאמינה שכן".

*איך משפיע המשבר הכלכלי על התחומים האחרים שאתם עוסקים בהם?

קליש: "ההון סיכון נפגע במשבר הנוכחי פחות מהבנקים, הנדל"ן או השווקים הציבוריים. בתחום ה-IT החברות הצעירות נלחמות מול השוק.

"כמות הכסף כיום נמוכה יותר, האקזיטים קטנים יותר אבל המכפילים לא השתנו. אם בעבר השקיעו בחברות 50 מיליון דולר ומכרו אותן ב-500 מיליון דולר, אז היום ישקיעו 20 מיליון דולר וימכרו ב-200 מיליון דולר. זה אותו החזר, אבל חשיבה אחרת". *