הפועלים חשוף לניירות ערך מסחריים בארה"ב בהיקף של כמיליארד שקל

בנק הפועלים חשוף לניירות ערך מסחריים (CP) בארצות הברית בהיקף של כמיליארד שקל. הפיקוח על הבנקים הורה לבנק הפועלים באופן תקדימי להכניס לתוך המאזן השנתי ישות חוץ מאזנית מסוג VIE בשם וונוס, המשמשת כגוף איגוח שפעל בתוקף הסכם בלעדי עם הבנק. לאור זאת לקח על עצמו בנק הפועלים את התחייבויות וונוס בסך 542 מיליון שקל. בנוסף חשוף הפועלים ל-VIE אחרים בהיקף של 466 מיליון שקל.

מאז שנת 2005 עבד סניף הפועלים בניו יורק עם שני גופי איגוח: וונוס (VENUS) וויאג'ר (VOYAGER). הפועלים היה יועץ ומפנה לקוחות לגופי האיגוח אך לפי פרשנותו החשבונאית לא היה צורך לאחד אותם לתוך מאזן הבנק. בעקבות הוראת בנק ישראל נאלץ הפועלים לאחד את וונוס לתוך מאזנו בדוחות לשנת 2008 ולקחת על עצמו באופן מלא את התחייבויותיו. בפברואר הפסיק הפועלים את פעולת גופי האיגוח.

לאור הנחיית בנק ישראל הכיר הפועלים באשראי שלקח ונוס כאשראי של הבנק בהיקף של 424 מיליון שקל (מתוכם 60 מיליון שקל קווי אשראי שלא נוצלו) וזקף לסעיף ניירות ערך 178 מיליון שקל. בסך הכל מחזיק הפועלים ב-CP שהונפקו על ידי ונוס בסך 534 מיליון שקל. מעבר לכך מדווח הפועלים כי יש לו חשיפה בסך 466 מיליון שקל ל-VIE אחרים, בהם צד שלישי משמש כיועץ וכמפנה לקוחות. הפועלים מספק לגופים אלו קווי נזילות ולפי דיווחי הבנק עד סוף 2008 לא בוצעה משיכה מאף אחד מהקווים.

במסגרת הסכם הבלעדיות היה בנק הפועלים מעורב בייזום העסקאות של וונוס וויאג'ר, עסק בחיבור בין לקוחות שאיגחו את התזרימים העתידיים שלהם לבין משקיעים והעמיד קווי אשראי (קרי הלוואות) לגופים אלו. בעקבות המשבר נאלץ הפועלים לממש את מחויבותו להעמיד קווי גיבוי לעסקאות האיגוח שבוצעו בהפנייתו ובהן פעל כספונסר ולרכוש CP שהונפקו.

מדובר באשראי קצר עד שנתיים שניתן לעסקאות לאיגוח חובות של קואופרטיבים של משקים חקלאיים בארצות הברית, עסקאות ליסינג של ציוד ואיגוח פרמיות ביטוח חיים. מדיווחי הפועלים עולה כי הבנק נאלץ לגבות לפחות 70% מהיקף עסקאות האיגוח שביצע מאז 2005. לאור זאת הגדיל הפועלים את היקף החשיפה שלו לגופים הללו. אמנם באופן טכני ההוראות החשבונאיות לא חייבו איחוד, אבל בפיקוח על הבנקים חשבו אחרת וכאמור הורו כך לפועלים.