"ניו יורק פוסט": שמה של קרן ההון סיכון הישראלית "גיזה" נקשר לחקירת שחיתות בקרן הפנסיה של מדינת ניו-יורק

שמה של קרן הון הסיכון הישראלית "גיזה" נקשר לחקירת השחיתות בקרן הפנסיה של מדינת ניו-יורק. כך מוסר העיתון "ניו יורק פוסט" בידיעה שהוא מגדיר כבלעדית.

התובע הכללי של מדינת ניו-יורק, אנדרו קואומו, הגיש במארס השנה כתב אישום בן 123 סעיפי אישום נגד הנק מוריס, שהיה יועצו הפוליטי וידידו הקרוב של אלן הבסי, לשעבר החשב הכללי של מדינת ניו-יורק וראש קרן הפנסיה שלה, ונגד דייוויד לוגלישי, סגן החשב. השניים מואשמים שדרשו לקבל מיליוני דולר כשוחד או כתרומות פוליטיות מחברות שביקשו לכוון אליהן השקעות מקרן הפנסיה. במקביל הוגשה נגדם תביעה אזרחית ע"י הרשות הפדרלית לניירות ערך (SEC).

הבסי עצמו התפטר מתפקיד החשב הכללי בדצמבר 2006 לאחר שהסתבך בעבירות אתיות שהיו קשורות בהעסקת עובד מדינה לצרכים פרטיים.

לפי הידיעה בניו יורק פוסט, שמצטטת "מקורות", שילמה גיזה הון סיכון סכום משמעותי, שמוגדר כ"דמי מפגיש" (finder’s fee), ל-DAV-Wetherly Financial, מלוס-אנג'לס, לאחר שקרן הפנסיה הסמיכה את DAV לנהל 20 מיליון דולר מכספי הקרן, כלומר להשקיע אותם כראות עיניה.

DAV, מצידה, העבירה חלק מהכספים ששילמה לה גיזה ל-Searle & Co, חברה מקונטיקט, לדברי מקור שמצוטט בפוסט.

קואומו טוען, שמוריס ניצל את Searle כמכשיר בלתי חוקי כדי להזרים לכיסו, באופן בלתי חוקי, כספי שוחד, בסך 15 מיליון דולר, תמורת הסכמה לכוון כספים למשלמות השוחד לכאורה.

ניו יורק פוסט מציין, כי "גיזה" קיבלה חוזה מקרן הפנסיה כחלק ממאמציו של הבסי, בתקופה שבה שימש כחשב הכללי, לנצל "הזדמנויות השקעה" בחברות שיושבות בישראל.

אבל העסקה הושלמה רק לאחר ש"גיזה" הסכימה להיעזר בשירותי DAV. חברה זו מוזכרת בכתב האישום שהוגש נגד מוריס ולוגלישי.

בכתב האישום נטען, כי DAV שימשה מקור לתשלומים מולבנים למוריס תמורת הסכמתו לכוון את כספי קרן הפנסיה למשלמות השוחד, לכאורה.

חוקרים במשרדו של קואומו מבקשים לראיין מנהלים ב"גיזה", אבל, לדברי מקור שמצוטט בפוסט, "החברה נמצאת מחוץ לארה"ב וזה יוצר קושי מסויים".

החוקרים טרם קבעו מה הסכום ששילמה "גיזה" ל-DAV, אך, לדברי מקור, מדובר בסכום "ניכר".

דובר מטעם החשב הכללי הנוכחי, דייוויד דינאפולי, אישר שגיזה קיבלה 20 מיליון דולר מכספי קרן הפנסיה וכי נעשה שימוש במתווך.

דובר מטעם DAV, שבשליטת דניאל ויינסטין, תורם גדול למפלגה הדמוקרטית, לא מסר תגובה. הפוסט מציין, כי מנהלים ב"גיזה" לא השיבו לבקשות לקבלת תגובה.

גיזה, שהוקמה ב-1992, מושקעת ב-88 חברות בענפי הקומוניקציה, טכנולוגיית אינפורמציה, תכנה, מדעי החיים, מדיה, אינטרנט ובידור.

אורי קירשנר, שותף מנהל בגיזה, הגיב לפרסומים החדשים באומרו כי "קרן גיזה לא מעורבת בפרשה ולא נחקרת. ההשקעה של קרן ניו-יורק נעשתה לפני שנים רבות. אנחנו לא מכירים את הפרשה, הפרטים או האנשים שמעורבים בה. גיזה היא לא מושא לחקירה ואין כנגדה שום טענה. אנחנו יודעים היטב שלא עשינו דבר שאינו תקין ואין לאיש או אף גוף טענות כנגדנו".

קרן הפנסיה של ניו-יורק וישראל - סיפור אהבה

אלן הבסי, שהיה החשב הכללי של מדינת ניו-יורק וחלש, מכח תפקידו, על קרן הפנסיה של עובדי המדינה, הפך את הקרן לאחד מהמשקיעים המוסדיים הגדולים בישראל. נכון לעכשיו, המצב לא השתנה בעקבות פרישתו של הבסי מהתפקיד, בסוף 2006, בגלל הסתבכויות אתיות.

הבסי קנה לו שם כחסיד גדול של השקעות בישראל, לא בגלל אהדתו לה, אהדה שמשמשת לו מקור גאווה, אלא בגלל אמונתו בפוטנציאל של ישראל כגן עדן למשקיעים

אליוט ברוידי, היזם, המייסד ויו"ר פעיל של מרקסטון, קרן ההשקעות הגדולה בישראל, אמר ל"גלובס" בנובמבר 2005: "השיחה הראשונה שלי (לקראת הקמת מרקסטון) היתה עם אלן הבסי. אלן בחן בקפידה את תכנית ההשקעות שלי עם צוותו ועם יועצים חיצוניים. לאחר כמה חודשי בדיקות נאותות, שהגיעו לשיאם בטיסה לישראל ובפגישות רבות עם יועצים, פקידים ממשלתיים בכירים וראשי הקהילה העסקית, התחייבה קרן הפנסיה של עובדי מדינת ניו-יורק להשקיע במרקסטון 40% מסכום היעד הראשוני שלה, עד 200 מיליון דולר".

הבסי עצמו אמר, בראיון ל"גלובס" ערב הבחירות הקודמות בישראל, כי התהפוכות הפוליטיות דאז, לרבות עלייתו של עמיר פרץ, אינן מערערות את ביטחונו במשק הישראלי. ישראל היא יעד להשקעות בטווח הארוך, יהיה מי שיהיה ראש המשלה, אמר הבסי.

בכנס משקיעים בניו-יורק, ב-2007, אמר הבסי, כי ברצונו להודות למיליארדר וורן באפט על השקעתו הגדולה בישראל, ברכישת ישקר. "הרכישה מצדיקה בדיעבד את ההשקעות הקודמות בישראל של קרן הפנסיה של עובדי מדינת ניו-יורק", אמר הבסי.

אבל ההסתבכות של הבסי והתפטרותו בגינה הטילו צל על הישגיו וזרעו את זרעי החקירה בהתנהלות העסקית של קרן הפנסיה בתקופת כהונתו ובהליכי קבלת ההחלטות של הקרן, חקירה שהניבה בינתיים כתבי אישום נגד הנק מוריס, יועצו הפוליטי ומקורבו של הבסי, ונגד דייוויד לוגלישי, סגן הראש הנוכחי של הקרן.

ההסתבכות האתית של הבסי הכניסה לו כסף קטן. ועדת האתיקה של מדינת ניו-יורק קבעה, כי הוא הפר את החוק "ביודעין ובמכוון" בהשתמשו בעובד מדינה בטיעון כזב כאילו אשתו חולה ונשקפת סכנה לחייה וכי הוא לא תכנן לשפות את המדינה בגין ההוצאות שגרמה לה העסקת העובד כנהג פרטי של אשתו. בסופו של דבר, אולץ הבסי להחזיר לקופת המדינה 83 אלף דולר.

בתוך חודשים ספורים לאחר התפטרות הבסי, החלו חוקרי התובע הכללי של מדינת ניו-יורק לבדוק האם החברות הפיננסית שקיבלו לניהולן נתחים מהונה של קרן הפנסיה, בתקווה שהן יניבו לה תשואות נאות, נבחרו על סמך שיקולים מקצועיים בלבד, או שחלקן סללו את דרכן לכספי הקרן באמצעות מתן דמי תיווך כביכול, או "חוזים לעוזריו של הבסי ולבעלי בריתו הפוליטיים", כהגדרת ניו יורק טיימס, בתחקיר שפרסם על נושא זה ביולי 2007.

כפי שפורסם ב"גלובס" בספמבר 2007, נבדקו, בין היתר, קשרים בין מקורביו של הבסי לבין מספר חברות פיננסיות גדולות ובכללן מרקסטון. מרקסטון קיבלה לניהולה 200 מיליון דולר מכספי קרן הפנסיה של ניו-יורק. חברות נוספות שנבדקו אז היו, בין היתר, קארלייל, אחת מחברות האקוויטי הפרטי הגדולות בעולם, וקרן הגידור Third Point Capital.

דובר מרקסטון אמר אז ל"גלובס": "אנו איננו מושא החקירה, ואנו משתפים פעולה באופן מלא עם משרד התובע הכללי של ניו-יורק".

בתחקיר שפורסם במאי 2007 בדיילי ניוז של ניו יורק, הוגדר ברוידי כ"מגייס תרומות גדול למפלגה הרפובליקנית". האנק מוריס תואר כ"אחד האנשים שהחוקרים מעוניינים לשמוע את דבריהם". לפי התחקיר, התחייב הבסי להשקיע 250 מיליון מכספי קרן הפנסיה במרקסטון (על פי ראיון של ברוידי לגלובס בנובמבר 2005, מדובר ב-200 מיליון דולר).

יורשו של הבסי בכסא החשב הכללי, תומס דינאפולי, אמר לניוז, כי מרקסטון נמצאת במסלול שיניב לקרן הפנסיה תשואה בשיעור של 22% בתום 10 שנים.

על פי תחקיר דיילי ניוז, ברוידי ואשתו תרמו רבבות דולרים למסעות הבחירות של הבסי (לחשב כללי) ושל בנו אנדרו, שהתמודד בהצלחה על חברות במועצת מחוז קווינס. (היום הוא התובע הכללי של ניו-יורק). החוק בניו-יורק מתיר לחברות פיננסיות, לרבות מנהלי השקעות, לתרום לקמפיינים של המתמודדים על משרת החשב הכללי או כל משרה ממלכתית אחרת.