מו''מ בין האוצר לצה''ל: העלאת גיל הפרישה למשרתים בצבא קבע ל-55

עוד נודע כי המהלך צפוי להתבצע בהדרגה וכאמור, יהיה תקף אך ורק לדרגים שאינם לוחמים. על פי הערכות, בכירי האוצר הציבו את גיל 57 לצורך מו''מ אולם הם יסתפקו ביציאה לפנסיה של עובדים אלה גם בגיל 55. כיום עומד גיל הפרישה בקרב עובדי הקבע על 45 בלבד לעומת 67 בקרב שאר האוכלוסייה. "לא ייתכן כי קומץ של אזרחים יעבדו 20 שנה בלבד ויקבלו פנסיה במשך 40 שנה. זה חייב להיות הפוך בימים כתיקונם ובמשנה תוקף בתקופה של משבר", אמר ל"גלובס" בכיר במשרד האוצר.

"צה"ל הוא הגוף היעיל ביותר"

בצבא לא ממש שמחים מכוונות האוצר. לדברי גורם בכיר מאוד בצה"ל, "כשאין לך טיעון טוב ואתה בכל זאת רוצה להתנפל, אתה הולך על גיל פרישה כי זה דבר קליט אבל זו דמגוגיה לשמה. צה''ל הוא הגוף הציבורי היעיל ביותר במשק, לרבות בניהול כוח אדם".

לדבריו, "במקום לקצץ, היו צריכים להוסיף תקציבים ולשלב אותנו בתוכנית ההאצה. זה היה פותר גם את המשבר הביטחוני וגם את הכלכלי. רק ב-2008 סך ההזמנות בייצוא הביטחוני הגיע ל-6 מיליארד דולר וברבעון הראשון של השנה כבר קיבלנו 2 מיליארד דולר הזמנות חדשות. כ-10% מסך תקציב הביטחון (במטבע מקומי) מיועד למחקר ופיתוח. אתה מכיר עוד גוף כזה?".

במשרד האוצר עובדים בקדחתנות כדי למצוא מקורות מימון לגירעון התופח בתקציב המדינה, כשמוקד ההוצאה העיקרי הוא משרד הביטחון עם תקציב של יותר מ-46 מיליארד שקל, כ-20% מכלל תקציב המדינה (לא כולל אשראי). עקב האיומים האסטרטגים שעימם צריכה להתמודד מדינת ישראל, לרבות האיום האיראני, באוצר הבינו כי הקיצוץ לא יוכל לבוא ממערכת הלחימה ומהתחמושת, לכן הוחלט לחזור לסוגיית הפנסיה של עובדי הקבע שאינם קרביים (תומכי לחימה ועובדים משרדיים).

לפי הדו"חות הכספיים של הממשלה לשנת 2008, החוב האקטוארי של מדינת ישראל בגין פנסיה תקציבית לעובדי שירותי הביטחון (מערכת הביטחון, משטרת ישראל והשב''ס) עומד על כ-237 מיליארד שקל. מתוך סכום זה, 115 מיליארד שקל הוא החוב האקטוארי כלפי גמלאי צה''ל שכבר פרשו. לפי הדו"ח, רבע מסך הגרעון האקטוארי של ישראל (435 מיליארד שקל) שייך לגמלאי צה''ל.

בצה''ל אומרים כי מספר העובדים הזכאים לפנסיה יורד וגיל הפרישה עולה בפועל בצורה הדרגתית. "פיטרנו 3,000 עובדים בשנים 2003-2007 ואנו מחליפים עובדים יקרים בעובדים זולים", אמר הגורם הצבאי. "הרמטכ''ל מאריך את הקדנציות, קבע גילאי מינימום לקידום והוריד את מספר האנשים שזכאים לפרוש. כל הדברים הללו מעלים בפועל את גיל הפרישה שעומד בממוצע על יותר מ-45. אך התהליך צריך להיות הדרגתי וזה קורה", הסביר הגורם הצבאי.

מדובר צה"ל נמסר: "צה"ל בוחן באופן מתמיד את היקף ההוצאה על כוח האדם הן מן ההיבט הנורמטיבי והן משיקולי התייעלות, ובכלל זה גם את סוגיית גיל הפרישה מצה"ל. כבר בשנת 1998 חילק צה"ל את אוכלוסיית משרתי הקבע ל- 2: קבע ראשוני וקבע מובהק. כפועל יוצא מהמהלך, היום רק כמחצית מאוכלוסיית הקבע (הקבע המובהק) יכולים להגיע לגיל פרישה.

כמו כן צה"ל נמצא בתהליך הדרגתי להעלאת גיל הפרישה וכיום גיל הפרישה גבוה במס' שנים. יש לזכור כי יכולתו של צה"ל לעמוד באתגרים הביטחוניים המורכבים הניצבים בפניו תלויה, במידה רבה מאוד, באיכויותיו של צבא הקבע ובמחויבותם של המשרתים להירתם לשירות אינטנסיבי, תובעני וערכי מאין כמוהו.

מודל שירות הקבע בצה"ל אמור, משום כך, להבטיח אטרקטיביות לשירות בקבע שתאפשר לשמר שדרת משרתים איכותית ומקצועית. מודל כזה חייב למצות בצורה המיטבית את האפקטיביות המבצעית והניהולית של הצבא, תוך איזון בין צרכי המערכת לצרכי הפרט במציאות הכלכלית המתהווה.

המשבר הכלכלי העולמי מעמיד בפני צה"ל, המעסיק הגדול במשק, אתגרים רבים. צה"ל ימשיך להתייעל במקומות בהם הדבר יתאפשר, מבלי לפגוע ביכולת המבצעית. עם זאת, ברור כי כל החלטה שעשויה לפגוע ביציבותו של צה"ל כמעסיק הינה בעלת השלכות ליציבות המשק כולו. המענה להשלכות המשבר הכלכלי על המשאב אנושי מתגבש תוך הסתכלות ארוכת טווח, כזו המשמרת את הטובים והאיכותיים ביותר בשירות הקבע"

באוצר סירבו להגיב לידיעה.

לקצר את שירות החובה

במקביל, מבקש האוצר דרך חוק ההסדרים גם לקצר את תקופת שירות החובה בצה''ל והחל מ-2011 שירות החובה לגברים לא יעלה על 32 חודשים והחל מ-2014 השירות יקוצר ל-28 חודשים. עוד הוצע להעביר את יצור טנק המרכבה למגזר הפרטי על מנת להוציא את עלויות הפרויקט מתקציב המדינה.