שם המשחק: המשך יבוא...

חוסר השראה, יצירתיות או מעוף בכתיבה הם חלק מבעיות יומיומיות אצל לא מעט סופרים, גדולים ככל שיהיו. גם התסריטאים הנחשבים ביותר בהוליווד נתקלים לא אחת במחסור במוזה ובמחסום כתיבה. אבל גם במצב כזה, הם לא צריכים לדאוג ממצב חשבון הבנק שלהם. ג'יי קיי רולינג, מחברת סדרת ספרי הארי פוטר, ופיטר ג'קסון, יוצר טרילוגיית סרטי "שר הטבעות", יכלו לחשוב על עלילות חדשות ומקוריות לספרים ולסרטים שהוציאו אבל הם החליטו ללכת דווקא על הטוב והמוכר. אחרי שהספר או הסרט הראשון שלהם בסדרה ראה אור, הם ראו כי טוב והמשיכו הלאה. כך, הם לא נאלצו לשבור את הראש יותר מדי ולהתחיל מאפס את הספר או הסרט הבא שלהם אלא ליצוק לתבנית המוכנה המשך לעלילה הראשונית.

בהוליווד מוכרת מאוד תופעת סרטי ההמשך (Sequel). בשנים האחרונות אנחנו אף עדים לכמה תופעות די שליליות שלה כמו חזרתם למסכים של קשישים כמו סילבסטר סטלון ב"רוקי בלבואה" (השישי בסדרה) או "ג'ון רמבו" (הרביעי בסדרה) וכך גם מצאנו את ברוס וויליס ב"מת לחיות 4" ואת הריסון פורד ב"אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח" (הרביעי בסדרה). ארנולד שוורצנגר, לעומת זאת, עשה עימנו חסד ויישאר בכסאו כמושל קליפורניה במקום לחזור לסרט הרביעי בסדרת "שליחות קטלנית", שאמור להגיע לישראל בתחילת יוני.

ביצי זהב ממוחזרות

הוליווד לא לבד. כמו שבתעשיית הסרטים יודעים לזהות הצלחה ולהעתיק אותה אינספור פעמים, גם תעשיית המשחקים לא דוגלת במקוריות יתרה. משחקים מצליחים רבים זוכים בדרך קבע למשחקי המשך עד ונראה כי היצרניות עצמן לא יודעות מתי הגיע הזמן לפרוש ולחשוב על משחק חדש לגמרי.

לפעמים מדובר בסדרת משחקים כמו FIFA שיוצאת מדי שנה לקראת פתיחת עונת הכדורגל, או בסדרת משחקים עלילתית כמו טומב ריידר ולפעמים מדובר בסדרת משחקים שמשתמשת באותו מותג מוכר כמו המשחקים של נינטנדו בהשתתפות השרברב האיטלקי מריו.

האינטרס של יצרניות המשחקים ברור. מבחינת חברת אקטוויז'ן, למשל, משחק יריות כמו Call of Duty, שלפני חצי שנה יצא הפרק החמישי שלו בסדרה, הוא תרנגולת שמטילה ביצי זהב. קהל הגיימרים התרגל לממשק, לאווירה ולעלילות ברוח מלחמת העולם השנייה. כך הוא הופך למעריץ מושבע ומכאן, הדרך לרכישת המשחק הבא בסדרה קצרה מאוד. גם אלקטרוניקס ארטס יודעת לזהות קהל שבוי. מדי שנה היא מוציאה עשרות גרסאות חדשות לסדרות הספורט שלה וזוכה כמעט כל שנה למכירות גבוהות בקרב קהל הגיימרים הנאמנים.

בדרך זו מנצלות יצרניות המשחקים את הלויאליות של הגיימרים ומכניסות עוד כסף לקופה שלהן. מדובר ברווח גדול יחסית בהשוואה ליצירת משחקים חדשים לגמרי. כאן, במקרה של משחקי ההמשך, המנוע הגרפי והממשק למשתמש כבר מוכנים וכל שנותר לעשות הוא לשנות במעט את העלילה, לשפר קצת את הגרפיקה והנה יש משחק חדש. ההוצאות על פיתוח נמוכות, ההוצאות על שיווק מצומצמות והשורה התחתונה משחקת לטובתן. לא פלא שעשרות רבות מהמשחקים שעתידים לצאת עד סוף השנה הם משחקי המשך.

"השנה אנחנו רואים הרבה יותר משחקי המשך שעומדים לצאת לחנויות בגלל המיתון", אומר אמיר קלקה, מנהל תחום המולטימדיה בהד ארצי. "בעקבות המשבר הכלכלי אנחנו מבחינים בצורה ברורה בכך שחברות המשחקים ביטלו פרויקטים של משחקים מקוריים ומשקיעים במקומם במשחקי המשך בעלי פוטנציאל".

בניית משחק מקורי היא השקעה כספית גדולה של חברות המשחקים שכוללת, כאמור, משאבים רבים שמושקעים במו"פ ובשיווק. במשחקי המשך ההייפ סביב המשחק החדש כבר נוצר והגיימרים לעתים שמחים למשחק המשך בסדרת GTA או Halo, מאשר לתהות על קנקנו של כותר חדש עם דמויות ועלילות שעדיין לא הוכיחו את עצמם.

עולם ממותג

לדברי קלקה, לקוחות לא בהכרח רוצים משחקי המשך אבל חברות המשחקים דוחפות לזה. הסיבה לכך היא ששיווק המשחקים האלה הוא יותר קל. "יש קהל שיילך לקנות בכל מחיר משחק המשך. לשם השוואה, האולפנים שמפיקים את "מסע בין כוכבים" יודעים מראש שהם יחזירו את ההשקעה על כל סרט בסדרה בגלל אותם מעריצים של הסדרה שיילכו לראות אותו ולא משנה אילו ביקורות הוא יקבל. אותו הדבר קורה גם במשחקי המשך. הרעיון הוא שמכירות של משחקים כאלה הן לרוב מכירות בטוחות".

נועם ויסברג, מנכ"ל אטארי ישראל, מסכים לדברים. "במבחן התוצאה, רוב המכירות מגיעות ממשחקי המשך. אחת הסיבות לכך היא שב-15 השנים האחרונות, העולם הפך למאוד ממותג, במיוחד תחום הבידור, אז גם תעשיית המשחקים הפכה לכזו". לדברי ויסברג, כשחברות המשחקים מזהות משחק שמצליח, הם מנסות למתג אותו וליצור לו המשכים.

המיתוג של המשחק בא לעתים גם בדרך אחרת - לאו דווקא החבילה כולה אלא הפיכת הדמות הראשית במשחק למותג בפני עצמו. מכאן, הדרך ליצירתיות נראית מקורית יותר אך לא לגמרי. נינטנדו יצרה לפני 28 שנים את דמותו של מריו ומאז הספיקה לשלב אותו בלמעלה מ-200 משחקים שונים. חלקם המוכר הוא המשכים בסדרת סופר מריו וחלקם הם משחקים כמו מירוץ מכוניות, טניס ואף משחק שיצא לקראת האולימפיאדה האחרונה.

אך בעוד שמעריצי נינטנדו חיים בשלום עם מריו, בחברת סגה, שהייתה פעם מתחרה רצינית של נינטנדו, דמותו הכחולה של סוניק הולכת ומאבדת גובה בקרב לא מעט גיימרים. סגה כבר הרבה זמן לא מייצרת קונסולות אך ממשיכה ליצור משחקים בהשתתפות סוניק (בין היתר, לנינטנדו) אך הקהל כבר לא מקבל את הקיפוד הכחול בכיליון עיניים כמו פעם.

הדרך להתמכרות

אם דרך מותג ואם דרך משחק המשך, חברות המשחקים מנסות ללכת על בטוח. מבחינתן, כותרים חדשים עלולים להתגלות בסופו של דבר כנפילה שקשה לגיימרים לבלוע. אחת הדוגמאות מהתקופה האחרונה היא המשחק Little Big Planet של סוני. החברה השקיעה רבות בקידום המשחק והביקורות היו מצוינות, אבל המכירות לא היו מוצלחות כמו שציפו בסוני. לגיימרים, מסתבר, היה קשה יותר להתמכר למשחק חדש לגמרי. כך, למשל, Little Big Planet מכר כ-110 אלף עותקים בארה"ב בשבוע הראשון להשקתו בעוד המשחק השני בסדרת Fable, שיצא באותו שבוע, מכר 715 אלף עותקים.

אבל, כמובן שגם משחקי המשך הם לא תמיד הימור בטוח. קלקה מספר, למשל, שהחלק האחרון בסדרת טומב ריידר לא מכר כמו שציפו ממנו. "אין ספק שנקודת הפתיחה של משחק המשך טובה יותר ממשחקים מקוריים, אבל ההצלחה שלהם תלויה בסופו של דבר במשחקיות שלהם", מוסיף ויסברג.

וכך, למרות מה שיצרניות המשחקים חושבות, מסתבר שהגיימרים מזהים מתי מנסים לעשות על הגב שלו כסף קל. לא מעט יצרניות משחקים מנסות למתוח את החבל עם משחקי המשך לא מקוריים, עם גרפיקה משוחזרת ועם עלילה תקועה. טומב ריידר האחרון הוא רק דוגמה לכך אבל יש לא מעט משחקים שלא מצליחים לשחזר את ההצלחה והגיימרים מרגישים מרומים, ולכן הם מצביעים ברגליים.

כדי להמשיך ולשמור על יחסים טובים עם הקהל שלהן, יצרניות המשחקים צריכות לשמור על איזון מבחינת פורטפוליו המוצרים. מצד אחד, להמשיך ולשמור על סדרות המשחקים המוצלחות דרך שיפור תמידי בעלילה ובגרפיקה אך עדיין להישאר נאמנים למקור (יש גיימרים שמתקשים לחיות עם שינויים קיצוניים). בד בבד, היצרניות צריכות לדעת מתי להפסיק. כך, למשל, הכוונה להוציא פרק נוסף בסדרת משחקים קלאסית כמו Street Fighter, כמעט עשור אחרי המשחק האחרון בסדרה, הוא ניסיון פתטי לגזור קופון על הצלחה ישנה.

מצד שני, היצרניות גם חייבות לחדש. מקוריות היא לא מילה גסה, גם אם היא מצריכה השקעה גדולה יותר מבחינה כספית. בסופו של דבר, לגיימרים יימאס ללעוס את אותו טעם של מסטיק שוב ושוב ובאיזשהו שלב הם יחפשו אתגרים חדשים בעולם המשחקים. ובמקרה כזה, כל יצרנית הייתה מעדיפה שהאתגר הבא יבוא מבית היוצר שלה ולא של מתחרותיה.