בהיסטוריה של הדתות המערביות יש איזה עניין לא פתור עם נחשים. בספר בראשית מלוהק הנחש לתפקיד הנבל שבמחזה. משה ואהרון הופכים נחשים למטות וחוזר חלילה, ובמזמורי תהילים כורכים את הנחש יחד עם מפלצות התהום המרושעות ביותר. יש חוקרי דתות המצביעים על כך שהנחש היה סמל החוכמה, הכישוף והריפוי במיתולוגיות של דתות מתחרות, ולכן היהדות עושה לו דמוניזציה.
הנצרות ממשיכה באותו כיוון: על פטריק הקדוש, הפטרון של אירלנד, מספרים שכשהגיע לאי הירוק הוא גירש את כל הנחשים מאירלנד, והניס אותם אל הים. לפי האגדה, מאז אין נחשים באירלנד (לא ברור אם היו שם קודם). גם לאיטליה יש קדוש נחשים משלה, הלוא הוא דומניקו הקדוש.
מי שיזדמן לאיטליה בשבוע הבא יוכל לצפות בטקס מיוחד במינו. בכפר קוקולו (Cocullo) הזעיר, לא רחוק מרומא, מקיימים מדי שנה טקס יוצא דופן. ביום החמישי הראשון של מאי (השנה זה יוצא בשבעה בחודש) מביאים תושבי הכפר מנחה לפטרונם, דומניקו הקדוש: הם לוכדים בשבילו נחשים חיים. לפי האמונה המקומית, בכך הם זוכים בהגנה מהכשות נחשים וכן מכאבי שיניים. על אף שהמסורת מדיפה ניחוח פגאני עז, האירוע מתקיים בחסות הכנסייה כחג דתי לכל דבר, עם מיסה חגיגית ועם כל מה שצריך.
בשיא החגיגה מוציאים מהכנסייה את פסל הפטרון אל הפיאצה שממול, ומכסים אותו בנחשים ובשאר זוחלים שנאגרו במיוחד לצורך זה. כאן עוקב הציבור בדריכות: אם הנחשים זוחלים לעבר ראשו של פסל הקדוש, זהו סימן טוב. אם הם נעים לכיוון הידיים ומטה, המצב פתוח לפרשנויות. מהכיכר יוצאים התושבים לתהלוכה, שבראשה הפסל המכוסה נחשים חיים ומתפתלים ברחבי הכפר. בעבר נהגו לשרוף את הנחשים המסכנים במדורה גדולה, כמקובל לגבי יצורי אופל ושאר אלמנטים בלתי רצויים. בשנים האחרונות ארגוני זכויות של בעלי חיים הצליחו לשנות את המנהג, והנחשים מוחזרים לשדות שבפאתי הכפר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.